לילה שלם בעומק 25 מ': אוסקר הצילום התת-ימי

הזוכים בתחרות הצילום התת-ימי באילת, על הדרך לזכייה: לילות מתחת למים, נשיכות של צבים ורגע נדיר אחד. התמונות לפניכם

סופ
אן וסרמן | 1/11/2013 12:49 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בדיוק בחצות הלילה זינקו עשרות רעולי פנים חמושים במשקפות ובחליפות צלילה, כשזרועות מתכתיות גדולות מטלטלות משני צדי גופם. בזה אחר זה, כתמנונים מפלצתיים, הם נעלמו במצולות הים האדום. הציידים הנחושים צללו מטה בעלטה, ונסחפו למעמקים בחיפוש אחר יצור מסתורי שיזכה אותם בפרס הנכסף. ספינות טרופות, לווייתנים, שושנות ים, סרטנים ושוכני ים נדירים הם המטרה. קר. הרגליים דוחפות, הגוף כבר עייף ומותש מניסיונות חוזרים ונשנים. מחפשים בכל מקום.

בעומק 25 מטר על הקרקעית האפלולית אין כל רמז, שוכני הים זהירים וניחנים ביכולת הסוואה מושלמת. הצוללים מסיירים בין האצות וכל אלמוג נסרק בקפידה. האוויר הולך ואוזל, ואין זמן. עוד מעט עולה השחר והם ייאלצו לחכות לליל המחר - רק אז היצור הנדיר פעיל ויוצא ממחבואו, ולרשותם עומדים רק שלושה ימים.
 
צילום: ג'ורדנו צ'יפריאני
מקום שני בקטגוריית האופנה צילום: ג'ורדנו צ'יפריאני
צילום: ג'ון פרוסט
צילום: ג'ון פרוסט
צילום: מארק פולר
המקום הראשון בתחרות צילום: מארק פולר
צילום: ג'ורדנו צ'יפריאני
צילום: ג'ורדנו צ'יפריאני

שעות של חיפוש הגיעו סוף-סוף לקיצן. המפגש המיוחל משכיח כל קושי, ממלא באדרנלין. בתנועות איטיות מתקרבים כדי לא להבריחו. אחרי עשרים צלילות אינטנסיביות וממרחק של מילימטרים ספורים נלכד בעדשה שוכן ים זעיר, צבעוני.

עשרות צלמים תת-ימיים מרחבי העולם והארץ פקדו את חופי אילת בשבוע שעבר כדי להשתתף בתחרות הצילום הבינלאומית Eilat Red Sea 2013, הנחשבת לטקס האוסקר של עולם הצילום התתימי, ומתמקדת בשימור הטבע והסביבה הימית. איכות הצילומים, השופטים המכובדים (ובהם צלם "טיטניק" ו"הכחול הגדול" כריסטיאן פטרון) וערך הפרסים הגבוה ממתגים אותה כאחת התחרויות היוקרתיות בעולם. זו השנה התשיעית ברציפות שהאירוע הנוצץ מתקיים באילת, וסך כל הפרסים מסתכם ב-80 אלף דולר בחסות משרד התרבות והספורט, משרד התיירות, עיריית אילת ונותני חסויות בינלאומיים.
מיון גורלי

בתחרות שתי קטגוריות מרכזיות: צילומים מכל העולם שנשלחים מראש עד ספטמבר, ותחרות חיה המתקיימת במשך שלושה ימים במפרץ אילת בסוף אוקטובר, ובה גם ניתן הפרס היוקרתי. השנה השתתפו 82 צלמים מ-11 מדינות בשלושת ימי הצילומים באילת. בפרס הראשון, על סך עשרת אלפים דולר, זכה מארק פולר מקיבוץ גרופית. במקום השני בקטגוריה זכה איציק יוגב, ואל המקום השלישי הגיע עמית ליבר מקריית אונו.

תנאי האקלים המאפיינים את מפרץ אילת מאפשרים, למרות גודלה של השונית, מגוון רחב של אלמוגים היוצרים גנים צבעוניים ועשירים שבהם מינים רבים וססגוניים של יצורים תת-מימיים: 1,300 מיני דגים וכ-150 מיני כוכבי ים, קיפודים וחבצלות. להקות של פרפרונים ודגי שונית למיניהם, סוסוני ים, שושנות ומיני ברקודות - כולם יכולים להיתפס בעין העדשה, ולזכות את הלוכד האופטי בפרס.
 

צילום: עמית ליבר
מקום שלישי בתחרות הראשית צילום: עמית ליבר
צילום: אלכס ונזטי
צילום: אלכס ונזטי
צילום: גלב טולסטוב
צילום: גלב טולסטוב
צילום: מארק פולר
צילום: מארק פולר

"מראש אני יודע מה אני רוצה לצלם", מספר פולר. "אני מכיר את השונית היטב, וגם את היצורים והתנהגותם. אני מנסה לאתגר את עצמי משנה לשנה. מ-2009 אני משתתף בתחרות ברציפות, וההתמדה וההשקעה מתגמלות. בכל צלילה התמקדתי באוביקט ידוע מראש".

הפעם החליט פולר לתעד סצנה מרתקת, ולהנציח סימביוזה בין חסילון נקאי ודג שמגיע ל"תחנת ניקוי". "ירדתי לים עם קונספט ברור. ידעתי מה אני רוצה. יצאתי בכל יום לחמש צלילות ממושכות ואינטנסיביות.

חיפשתי משהו ספציפי ובסוף מצאתי. חיכיתי לדג שיגיע 'להתנקות', ממש כמו שמגיעים למספרה. למזלי הגיע לוקוס גדול וצבעוני. החסילון החל במסירות לנקות את גופו, וברגע שהדג פתח את הפה, החסילון נכנס פנימה והתחיל במיומנות לנקות בין השיניים. זו בדיוק הסצנה שחיכיתי לה. רגעים דרוכים של ציפייה השתלמו", מסכם פולר בחיוך.

חוקי התחרות ברורים ונוקשים: מצלמים אך ורק בשונית באילת, אסור לפגוע בטבע בכל צורה שהיא, אסור לגעת או להעביר בעל חיים ממקום למקום ואין לעבד את התמונות באמצעות מחשב. התמונות ממוספרות ואנונימיות, ולשופטים אין דרך לדעת מי הצלם. שיטת השיפוט מבוססת על דירוג השופטים לתמונות, והממוצע הגבוה ביותר מזכה את מצלם התמונה במקום הראשון.

"אי אפשר לעשות מניפולציות וטעויות", מסביר פולר. "צריך לבוא מוכן ולהשתדל להוציא את המיטב. בלי רמאויות. איך שצולם - ככה להגיש. לכן חשוב לעבוד על קונספט ברור ונקי, ולהשתדל לצלם עם רקע הומוגני צבעוני".

"השנה היה מגוון של צילומים אמנותיים שונים במקצת מבשנים קודמות", מספר ראש חבר השופטים, רוני סופר. "המשתתפים הציגו אפקטים ייחודים וזוויות מעניינות. הנושא שנבחר וההשקעה הבאה לידי ביטוי בצילום מזכים מבחינתי בציון גבוה".

ביום שני, 21 באוקטובר, בחצות בדיוק, נפתחה באופן רשמי התחרות החיה. הצלמים ירדו למצולות ופתחו במרתון שנמשך שלושה ימים. מועדון הצלילה "מרינה דייוורס" שקק חיים בשעות הקטנות של הלילה, כשתנועת הצוללנים לא פסקה. הלוך ושוב הם נכנסו ויצאו מהים עם מכלי אוויר מרוקנים, ופרקו את התמונות בחמ"ל המחשבים שהוקם במלון "פרימה מיוזיק", הסמוך למועדון הצלילה המארח.

המתחרים מילאו מכלים ושבו לסרוק את שונית האלמוגים. כל רגע משמעותי. לכל שעה יש אפקט אחר מתחת לפני הים. שעת פעילות היצורים חשובה, שכן בלילה מגיחים ממחבואם מינים מסוימים שלא רואים בשעות היום. כל פינה נסרקת בתשומת לב וביסודיות.

"בחירת התמונות לא פשוטה, וצריך לוותר על צילומים נהדרים", מספר ליבר. מיון התמונות וההחלטה מה לשלוח לתחרות הם גורליים. ליבר, בניגוד לשאר המתחרים המקצוענים, השתמש במצלמה קומפקטית, ובכל זאת הגיע למקום השלישי בקטגוריה המרכזית.

"היתרון במצלמה קומפקטית הוא שמעבר לקלילות ולחוסר הסרבול של כל האלמנטים הנלווים, יש לי אפשרות להחליף עדשות בתוך המים. באתי חדור מוטיבציה, ממש גרתי במים, יצאתי לאינספור צלילות ממושכות. כשאתה מתחת למים ונתקל ביצור זעיר ומיוחד אתה עומד ומחכה שיקרה משהו דרמטי. באחת הצלילות התמקדתי בחשופית זעירה על ספוג אדום בקרקעית הים, כשלפתע הגיע צב ים והחל לנגוס בסנפיר שלי. החלפתי מיד עדשה והתמקדתי בו. התוצאות מדברות בעד עצמן. היה שווה כל רגע".

הוט קוטור במעמקים

גם לעמאר יוניס מכפר ערא, מדריך צלילה בקיסריה שמשתתף בתחרות כבר חמש שנים ברציפות, השתלמו המאמצים. הוא זכה במקום השני בקטגוריית החובבים במסע צלילה לקובה. יוניס לא בזבז אף רגע, וניצל את ימי התחרות עד תומם. בכל יום יצא ל-6-5 צלילות , כשהפעם ביקש לתעד סוסון ים שנמצא בדרך כלל בעומק של 25 מטר לפחות, ומסתתר בין הצמחים שעל הקרקעית.
 

צילום: יוהנס פלטן
צילום: יוהנס פלטן
צילום: עמית ליבר
צילום: עמית ליבר
צילום: אורי מגנוס
מקום שני בקטגוריית אופנה צילום: אורי מגנוס
צילום: ירון ששון
הזוכים תחרות בצילום התת ימי באילת צילום: ירון ששון

ג'ון פרוסט הגיע לתחרות מאנגליה, וזכה במקום הראשון כמעט בכל הקטגוריות של החובבים. "זו הפעם השנייה שלי בתחרות", הוא מספר. "אני שמח על הזכייה מאוד. באנגליה התחרות מוכרת ומדוברת מאוד. חיכיתי להזדמנות של חופש מהעבודה, ובאתי להתחרות. במהלך שלושת הימים יצאתי ל-15 צלילות , יש כאן מגוון גדול של בעלי חיים ימיים ואלמוגים. הדגים חברותיים מאוד ולא מפחדים להתקרב.
טמפרטורת המים נוחה. בהחלט נהניתי לצלול כאן ונראה שאחזור בשנה הבאה להתחרות".

אורי מגנוס מקיבוץ מעגן מיכאל זכה במקום הראשון בפרס השופטים ובמקום השלישי בקטגוריית האופנה, ויצא עם צ'קים בסך חמשת אלפים דולר בחסות המצפה התת-ימי באילת. קטגוריית האופנה מתחת למים הולכת ותופסת תאוצה בתחרות, ומשנה לשנה נוספים מתחרים לתחרות. "הבנתי שהסיכוי לזכות יגדל אם אביא תמונה ייחודית ומעניינת", מסביר מגנוס. "היה לי 'ויז'ן' כבר מזמן. מעצם היותי צלם ספורט ימי החלטתי לשלב זאת עם אופנה מתחת למים. התאמנו מול חופי מעגן מיכאל בים התיכון על הסצנה, וירדנו עם המון ציוד ימי לאילת. הייתי זקוק לכסף", הוא מסכם בחיוך ניצחון.

מסודה יוזורו מיפן חי באילת בשנתיים האחרונות בעקבות סיפור אהבה לישראלית ולמקום. זו השנה השנייה ברציפות שהוא מתחרה בקטגוריית האופנה וזוכה. השנה זכה במקום הראשון. "היה לי חשוב להביא אמנות לתמונה, ולצלם בחשיפות ארוכות כדי לקבל אפקט אמנותי ייחודי ודרמטי", מסביר יוזורו.

"צילמתי ביום ובלילה. נתתי לדוגמנית לשחות במים עם הבגדים. דווקא התנועה שלה עניינה אותי - תנועת הבגדים והשיער במים. לא חיפשתי את הצילומים המבוימים שהדוגמניות עומדות ולא זזות".
הרוח החיה ויזם התחרות הוא מו"ל מגזין הצוללים הישראלי "ים" ועורך אתר Idive, הצלם דוד (פילו) פילוסוף.

פילו הוא צלם תת-ימי ותיק, שהשתתף ואף זכה בתחרויות בינלאומיות והביא לעולם התת-ימי את צילום האופנה והעירום. "נחמד לזכות במדליות וגביעים, אבל תמריץ כלכלי ישנה את פני הדברים ויאפשר לצאת למסעות ולהרפתקאות צילום נוספות", מסביר פילו. "תמיד חלמתי לארגן תחרות צילום תת-ימית עם פרסים גדולים ומשתתפים מכל העולם. רציתי לעשות כאן את ה' פורמולה1' של הצילום התת-ימי - והצלחתי. משנה לשנה הצילומים איכותיים ומעניינים יותר, ומצליחים להפתיע, לפחות אותי, בכל פעם מחדש".

ann.waserman@gmail.com

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק