צמיחה בסכנה: המשק הסיני על סף משבר?
בגלל מגזר ציבורי מסורבל, וחובות גבוהים, עלולה הכלכלה העצומה להיכנס לקיפאון. ראש הממשלה כבר הבטיח: "נפעל בנחישות"
הכלכלה הסינית מתקשה כיום בגלל מגזר ציבורי גדול ומאוד לא יעיל ותפיחת החובות. המדינה הגיעה פחות או יותר לגבול היכולת שלה לצמוח באמצעות יצוא, וכעת אסון סביבתי ואי שוויון חברתי מאיימים על סיפור ההצלחה הכלכלי שלה.
שינוי הכלכלה שהיתה פעם קומוניסטית הביא בסין לצמיחה שנתית ממוצעת בשיעור של עשרה אחוזים במשך יותר משלושה עשורים. כתוצאה מכך, מאות מיליונים של אזרחים חולצו מעוני. במקביל, לפי סוכנות הדירוג "פיץ'", חלקה של סין בכלכלה העולמית זינק משני אחוזים בשנת 1980 ל-15 אחוז כיום.
עוד על סין:
-סין: תחכור 5 אחוזים משטחה של אוקראינה
-זיהום האוויר בסין הפך לאיום בטחוני
אולם כיום הכלכלה מאטה את הקצב, ולדברי מומחים יש צורך דחוף לבצע רפורמות, שכבר היה צריך לבצע בעשר השנים האחרונות, אולם הן נדחו פעם אחר פעם. רפורמות אלו כוללות את פתיחת השוק לתחרות, עידוד המצאות ושינויים, צמצום המעורבות הממשלתית, עידוד הצריכה של התושבים ובלימת ההוצאות הגדולות של הרשויות המקומיות.
"הצלחת כבר מלאה וארוחת הערב מתקררת", אומר פטריק צ'ובנץ', מנהל Management Silvercrest Asset בניו יורק ומומחה ותיק בענייני סין. "לממשלה יש הרבה דברים שהיא צריכה לעשות, וכל הדברים האלה הגיעו לנקודה שבה כבר לא ניתן לדחות את הטיפול בהם".
בשבת האחרונה פתח הנשיא שי ג'ינגפינג כינוס בן ארבעה ימים של 376 בכירי המפלגה הקומוניסטית, שנערך במלון ג'ינגשי המאובטח היטב בבייג' ינג. לדברי אליזבט איקונומי מהמועצה ליחסי חוץ, מטרת הכינוס היא "לשנות את העקרונות הבסיסיים שלפיהם פועלת הכלכלה הסינית". לא פחות.
השלכות הכינוס - או בשמו המלא "הפלנום השלישי של הוועד המרכזי ה-18" - הן עצומות. לא רק על סין ועל יכולת ההישרדות של המפלגה הקומוניסטית - להשלכות הכינוס יהיו השלכות גם על העולם כולו. אם יוחלט על פתיחה נוספת של הכלכלה ועל עידוד הצריכה בסין, הדבר עשוי להועיל מאוד לחברות אמריקאיות.
במבנה הפוליטי בסין המבוסס על מחזוריות של חמש שנים, שני הכינוסים הראשונים של בכירי המפלגה מוקדשים למינויים של התפקידים הבכירים. באופן מסורתי, הכינוס השלישי - כמו זה שמתקיים כעת - מתווה את המדיניות, בעיקר המדיניות הפוליטית, תחת ההנהגה החדשה.
בכינוס השלישי שהתקיים בשנת 1978 - לאחר מותו של מאו דזה דונג - דנג שיאופינג דחף קדימה שינויים שהחלו את השינוי הכלכלי בסין.
כיום, הפריחה הכלכלית מתבססת יותר ויותר על הלוואת כספים מחוסכים בסין בריבית נמוכה מאוד ובפיקוח ממשלתי, והוצאתם כמעט ללא פיקוח על חברות ענק בבעלות ממשלתית שאותן מנהלים חברי האריסטוקרטיה של המפלגה הקומוניסטית. בנוסף, הממשלה שומרת על ערך נמוך של המטבע המקומי ומסבסדת את עלות האנרגיה על מנת לעודד את התעשייה ליצוא. הממשלה גם משקיעה סכומים גדולים בתשתיות תוך התעלמות מהמחיר הסביבתי, בחיפוש אחר העושר.
ממשלות אזוריות עוקרות חקלאים מאדמותיהם תמורת פיצוי מינימלי, ובכסף שמתקבל מפרויקטים של נדל"ן הן מממנות השקעות ענק בתשתיות. אולם ערי רפאים ונמלים ריקים למחצה מעידים על כך שכנראה לא כל הכסף הושקע בחוכמה.
חוסר האיזון בכלכלה הולך וגדל. הסכנה הגדולה היא שסין תיפול לתוך מה שכלכלנים מכנים "מלכודת הכנסת הביניים", כלומר מדינה מצליחה לחלץ את עצמה מעוני באמצעות השקעות של המדינה המתבססות על הגדלת החובות, אולם נתקעת ולא מצליחה לעשות את המעבר לכלכלה מודרנית, עשירה, חדשנית ודינמית.
ארתור קרובר, מייסד שותף של חברת חקר השווקים GK Dragonomics, אומר שסין הצליחה בצורה טובה יחסית לחלץ את עצמה מהתלות ביצוא מאז הצניחה שחלה בביקוש למוצרים מסין בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ב-2008. אולם המתכון לאותה הצלחה היה תוכנית תמריצים נדיבה והגדלה מהירה של ההלוואות לממשלות אזוריות ולחברות בבעלות ממשלתית. מומחים אומרים שההוצאות האלו לא יכולות להימשך לנצח.
"הבעיה היא שמבחינת עידוד שיעורי צמיחה גבוהים באמצעות השקעה בתשתיות, הם כבר הגיעו לגבול", אומר קרובר. "עכשיו הם צריכים לחפש דרכים אחרות. הדרך שבה הם בחרו להגביר את הצמיחה גם חיזקה את החברות בבעלות ממשלתית, ועכשיו יהיה קשה יותר לסייע להן כאשר הרווחיות שלהן צונחת".
מנהיגי המפלגה כבר מודעים לבעיות במשך כעשר שנים, אולם תחת שלטונו של הו ג'ינטאו לא היתה שום התקדמות בטיפול בהן. בפורום כלכלי שנערך בספטמבר הבטיח ראש הממשלה לי קצ'יאנג לפעול "בנחישות, כמו לוחם החותך את זרועו, על מנת לקדם את הרפורמות.? אולם עד עתה לא נראה שיש התקדמות ממשית בעניין, והאשראי ממשיך לגדול במהירות. וכאשר שורה של בכירים במפלגה - יחד עם בכירים רבים בממשלות האזוריות - מרוויחים מהסטטוס קוו, יהיה קשה מאוד לחולל שינוי.
יש החוששים שהתרחבות האשראי הגיעה לרמה כזו שהיא עלולה להוביל לעשור ואף יותר של קיפאון כלכלי - בדומה למה שקרה ביפן - מכיוון שנעשה שימוש הולך וגדל באשראי לכיסוי חובות. בחודש אפריל הורידה "פיץ'" את דירוג החוב של סין במטבע מקומי. בחודש שעבר הזהירה הסוכנות שמודל כלכלי המבוסס על השקעות לא יכול להחזיק מעמד לאורך זמן.
האובססיה של המפלגה הקומוניסטית בכל הקשור להבטחת הצמיחה הכלכלית - מכיוון שבעיניה זה מה שמחזק את הלגיטימציה שלה בעיני התושבים - עלולה להקשות עוד יותר על ההנהגה לנטוש את אותו מודל כלכלי ולוותר על השליטה בשוק.
בעוד מומחים לענייני סין חלוקים בדעתם בשאלה אם ההאטה הכלכלית תסייע למנהיגים להיות ממוקדים או שהיא דווקא תהפוך את תהליך השינוי לכואב מדי ותדחה אותו - מומחים אחרים, כמו קרובר וניקולס לארדי ממכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית בוושינגטון, יותר אופטימיים.
לדבריהם, הממשלה יכולה לצמצם בהדרגה את האשראי בלי לגרום לקריסה כלכלית. אולם גם מומחים אלו מדגישים את הצורך לפעול בצורה החלטית - ומהר.
"אני לא מצפה לשמוע הרבה פרטים מהכינוס של המפלגה שנערך מאחורי דלתיים סגורות", אומר לארדי. "אבל אני כן רוצה לראות תוכנית רצינית למדי שבה ייקבעו סדרי עדיפויות. . . ושייווצר רושם כלשהו שמדובר במשהו דחוף".
לטענת המומחים, המבחן האמיתי של הכינוס יהיה בעוד כמה חודשים מכיוון שאז, לאחר שיחלוף פרק זמן מאז ההצהרות שניתנו, ניתן יהיה לראות מה מיושם בשטח. "הבעיה עכשיו היא לא הכיוון", אומר צ'ן גונג, מייסד Anbound Consulting בבייג'ינג. "הכיוון ברור, ואף אחד לא יעז להתנגד לרפורמות. הבעיה היא איך לנסח מחדש את סדר העדיפויות, ומי ייאלץ לשלם את המחיר?"
ן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם