להקפיא התנחלויות כדי שהעולם יהיה לצדנו
נתניהו מתחיל להפנים את מה שמנהיגי הליכוד בעבר כבר הבינו: אחיזה בגדה לנצח תוביל לסופה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית
"ישראל מבינה שיש על השולחן בז'נבה היום הצעות שיקלו את הלחץ על איראן בתמורה לוויתורים שהם כלל לא ויתורים. ההצעה הזאת תאפשר לאיראן לשמור על היכולת לייצר נשק גרעיני", אמר נתניהו ביום חמישי.
אנחנו כרגע כנראה בשיאה של תנועת הסנקציות. הסיוט של ישראל ושל מדינות ערב הוא שהאיראנים, שהגיעו לז'נבה מסיבה אחת בלבד-כדי להשיג הקלה בסנקציות - יקבלו את ההקלה שהם רוצים בלי שייאלצו להוציא משימוש לתמיד את מתקני הגרעין שלהם.
נתניהו אולי מגזים בתגובה, אבל הפחד שלו לא אבסורדי: נציגי המערב נראים קצת יותר מדי להוטים להגיע לעסקה עם איראן, וקצת יותר מדי מודאגים שלא להעליב את המשטר האיראני, במיוחד אם לוקחים בחשבון שאיראן, היא שצריכה להיות נואשת להסכם.
אז למה נתניהו מתלונן שמתעלמים ממנו? שתי סיבות. הראשונה היא מפני שאובמה כלא אותו בקופסה. רה"מ לא יכול לתקוף חד-צדדית באיראן עכשיו שארה"ב מנהלת מו"מ עם מנהיגיה. נתניהו נמצא במעין פסק זמן - ולכן נדחק הצידה. הסיבה השנייה היא חוסר הנכונות שלו להקפיא את צמיחת ההתיישבות בגדה המערבית, כדי לנקוט מחווה גדולה כלפי הפלסטינים ולקדם את השלום. זה גרם אפילו לאוהדים את עמדתו בנושא האיראני בוושינגטון ובאירופה לקטלג אותו כלא רציונלי.
כמובן, אין שום קשר בין הבנייה בהתנחלויות לשאיפות הגרעין של איראן. איראן לא מחפשת יכולת גרעינית צבאית כדי להביא לפתרון שתי המדינות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. נתניהו טוען שמדובר בשתי סוגיות נפרדות, והוא צודק. אבל בעולם של דיפלומטיה בינלאומית, הן קשורות קשר בל יינתק.
ממשל אובמה שומע את הדרישות של נתניהו ליותר פעולה נגד איראן - עד כה באוזן די קשובה - ומסה לזכות בהקשבה דומה. אבל כשממשל אובמה מבקש מנתניהו לנקוט מחוות שעשויות לקדם את תהליך השלום, הוא הרבה פעמים נתקל בחומת אבן.
תקשיבו לדברים שקרי השמיע בישראל ביום חמישי ותשאלו את עצמכם אם זה אדם שלהוט להקשיב לנתניה בנושא איראן: "אם לא נפתור את העניינים בין הפלסטינים לישראלים, אם לא נמצא דרך לשלום, ישראל תהיה יותר ויותר מבודדת, קמפיין הדהלגיטימציה נגדה יגבר ברמה הבינלאומית".
קרי המשיך ואמר: "אם לא נפתור את סוגיית ההתנחלויות, ושאלה של מי גר איפה ואיך ולאילו זכויות הם זכאים, אם לא נשים קץ לנוכחות התמידית של חיילים ישראלים בגדה המערבית, תהיה תחושה שתלך ותגבר לפיה אם אנחנו לא יכולים להשיג שלום עם הנהגה שמחויבת לאי אלימות, בסוף תמצאו את עצמכם מול הנהגה שמחויבת לאלימות".
גם קרי יטען - כמו רוב המנהיגים האחראיים - שהעבודה שנדרשת לשם מניעת הגעת איראן לנשק גרעיני היא נפרדת מהעבודה הדרושה לשם הגעה לפתרון שתי המדינות, אבל שוב, במציאות, הסרבנות של נתניהו לגבי תהליך השלום מבודדת אותו משאר העולם, בדיוק ברגע בו הוא צריך ששאר העולם יעזור לו.
נתניהו מבין שאיראן גרעינית מהווה איום קיומי על המדינה היהודית. הוא גם מבין שהפלסטינים לא מהווים איום קיומי על המדינה היהודית. להפך. לאחרונה הוא הראה סימנים שהוא מבין את מה שאריאל שרון, אהוד ברק, ציפי לבני, אהוד אולמרט ומנהיגי ליכוד לשעבר כבר הבינו: אחיזה בגדה המערבית לנצח יכולה להוביל לסופה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. יש סיבות מצוינות בגינן על נתניהו להקפיא את גידול ההתנחלויות. העברת העולם לצד שלו ברגע מסוכן במיוחד היא רק אחת מהן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם