האחדות הפלסטינית אל מול הפילוג הישראלי
הפוליטיקאים משמאל רק מחפשים במי לנעוץ את סכין ההאשמות על כישלון המו"מ ומחלישים בכך את עמדתה של מדינת ישראל
במפגש פיוס בין חמאס לאש"ף שהתקיים אתמול בעזה אמר אסמאעיל הניה כי לפלסטינים דרושות הנהגה אחת, תוכנית מדינית אחת ואסטרטגיה לאומית משותפת. לקראת הפגישה, חמאס אפילו שיחרר במחווה של רצון טוב עשרה אנשי פת"ח הכלואים בעזה, בשל מה שהם מכנים עברות ביטחון. לפני שאבו-מאזן והניה פתחו בריקוד טנגו משותף, הראיס, הפרטנר שלנו לשלום, לא טרח לבקש מהניה לשנות במשהו את עקרונות חמאס, הכוללים את השמדת מדינת ישראל.
ואצלנו? אל מול מפגן האחדות הפלסטינית, יצחק (בוז'י) הרצוג, ציפי לבני ועמיר פרץ מתחרים ביניהם במי כדאי לנעוץ את הסכין עמוק יותר – ברה"מ בנימין נתניהו או בנפתלי בנט. הרצוג מכוון את החצים נגד נתניהו, וטוען שראש הממשלה מנהל משא ומתן עקר כדי למרוח זמן. הרצוג גם לא מהסס לצדד מיד בתנאי שמציב אבו-מאזן להקפיא את ההתנחלויות.
יו"ר העבודה מייצג את מה שמכונה השמאל השפוי - לא השמאל הקיצוני שכבר מזמן הפך להיות הדובר של אבו-מאזן ולעתים גם של חמאס. האם השפיות לא כוללת את ההבנה הבסיסית שממשלה לא יכולה לנהל משא ומתן כאשר נושפים בעורפה לנהל מתן ומתן?
סכינים לא מושחזים רק בספסלי האופוזיציה. לבני, השרה הממונה על המשא ומתן, זו שיודעת יותר טוב מכולנו מי הכשיל את המשא ומתן, לא מהססת להפנות את חרצובות לשונה נגד חברי הממשלה
גם לפרץ, חברה לספסל המפלגה של לבני, יש דרך מקורית לחשק את ראש הממשלה ולתת לו יד תומכת בעת משבר. "או ממשלת שלום, או שלום לממשלה", המציא פרץ הבוקר ברשת ב' סלוגן חדש, וחזר והבהיר כי מפלגת התנועה נמצא בממשלה כדי לקדם את השלום. ככה מקדמים שלום, מר סלוגן, כשתוך כדי משא ומתן תומכים בצד הפלסטיני, נענים לכל קפריזה שלו ומאשימים את ישראל בכל כישלון?
אז כשחמאס ואשף מכריזים על כינונה של ממשלת אחדות, במדינת היהודים מאיימים בפירוק הממשלה. המשוואה ההפוכה הזו לא רק מעידה על חוסר הפטריוטיות הישראלית אלא גם מחלישה את ישראל, שתזחל בפעם הבא כנועה וחלשה יותר אל שולחן המשא ומתן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם