למרות הסרטן: חלמה על תינוק וקיבלה תאומים

קרן מיסוק חלתה בסרטן בלוטת התריס ואיבדה את היכולת להביא ילדים באופן טבעי, אולם מעולם לא ויתרה על החלום להיות אם. "צריך להאמין שזה מגיע לך ובנוסף לא לפחד, גם לא מכישלונות"

דליה מזורי | 19/6/2014 18:08 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"רצינו להביא ילדים לעולם אבל לא הצלחתי להיכנס להריון. תוך כדי בדיקות לבירור הקושי הזה גילו שהסרטן תקף אותי ובגדול. לרגע השמים נפלו עלי אבל החלטתי להילחם". מספרת קרן מיסוק בת 37, שעברה טיפול חדשני בתרופה ביולוגית לטיפול בסרטן בלוטת התריס, וכיום היא חובקת תאומים בן ובת, שנולדו בהליך של פונדקאות.

קרן מיסוק, ממדרשת בן גוריון, חולה ב"קרצינומה מדולרית של בלוטת התריס" MTC. במשפחתה יש מוטציה מסוימת של גן שגורמת לפגיעה בבלוטת התריס. כולם במשפחה עברו כריתה של בלוטת התריס ומצבם יציב. היא גילתה את המחלה ב- 2006 ועברה כריתה מלאה של הבלוטה פלוס גידולים שהיו סמוכים אליה.
צילום: באדיבות המשפחה
''תוך כדי בדיקות לבירור הקושי הזה גילו שהסרטן תקף אותי ובגדול. לרגע השמים נפלו עלי אבל החלטתי להילחם''. צילום: באדיבות המשפחה

כעבור שנתיים כשנמצא גידול קטן באזור הבלוטה – היא עברה ניתוח נוסף. אחריו – מצבה התייצב היא נישאה והתפנתה להקים משפחה.

כשראתה שהיא לא נכנסת להריון למרות שמבחינת פריון הכל היה תקין אצלה ואצל בעלה – עברה בדיקות נוספות שגילו שהמחלה חזרה, ובגדול. כחלק מהמחלה סבלה מסיפטומים כמו קשיים בעיכול, שלשולים, סומק כבד אחרי כל ארוחה ועוד. היא גם החלה לסבול מכאבי גב כי מסתבר שהגידול התפשט לעצם השלד. "ישנתי על כריות. החלפתי מזרן. לא חשבתי שיש לי סרטן. הייתה לי רגישות לחלב וביצים חשבתי שזה ממחלת קרוהן או צליאק. לא קישרתי את זה לבלוטת התריס". בדיעבד זה היה מזל, כי בעקבות הבדיקות וגילוי המחלה, הגיעה לטיפול החדשני.

לפני שלוש שנים, בבית החולים הדסה, נערך ניסוי קליני בתרופה חדשה וקרן הייתה האחרונה שנכנסה למחקר. הרופאה המטפלת בה, ד"ר סימונה גלסברג רופאה בכירה ביחידה לגידולים נוירואנדוקריניים בהדסה עין כרם סיפרה, כי מדובר בתרופה ביולוגית שמשפיעה על המסלולים התוך תאיים של הסרטן. הם עוצרים את הפעלת המסלולים הללו: את שגשוג התאים, את הופעת כלי דם חדשים שהם חשובים לתאים הסרטניים, וגורמים למוות של התאים האלה ובסופו של דבר – להצטמקות הגידול".
"הייתי אומרת לכדורים: 'אתם תרפאו אותי'"

"זה לא היה קל. אני בחורה מאד רזה וסבלתי מתופעות הלווי של התרופה: שלשולים, איבוד משקל,תופעות עוריות (פצעונים - חצ'קונים על הפנים) ודילול שער. בשלושה חדשים איבדתי 10 ק"ג ממשקלי שהיה 53 קילו (בגובה של 1.70מטר). לאחר שלב מסוים התרגלתי לתופעות הלוואי".

מה שעודד אותה היתה נסיגה של המחלה ושיפור מצבה "אני בן אדם אופטימי. וההצלחה דרבנה אותי עוד יותר להאמין בטיפול. הייתי מדברת עם הכדורים כל יום ואומרת להם: אתם תרפאו אותי ותעזרו לי שתהיה לי משפחה. פשוט האמנתי בכדורים בטיפול, ובצוות הרפואי".

במהלך הטיפול, שהחל לפני שנתיים עברה קשיים נוספים: אסור היה לה להיות חשופה לשמש. להיות ליד אנשים חולים. אסור להידבק בשום וירוס. כל הזמן לשמור על עצמה. "זה היה מאד קשה גם פיזית וגם נפשית. למזלי קיבלתי עזרה ממשפחתי התומכת ומחברים. לולא הם לא יכולתי לעבור את זה".

צילום: אי.פי.איי
''אני בן אדם אופטימי. וההצלחה דרבנה אותי עוד יותר להאמין בטיפול''. אילוסטרציה צילום: אי.פי.איי

בתום המחקר הקליני גילו שהסרטן נסוג. הערכים הסרטניים ירדו מ- 2400 יחידות ל- 400 יחידות. ומצבה התייצב זה היה הישג מרשים, אותו היא זוקפת לצוות הרפואי ב"הדסה". עם ההפוגה בטיפולים החליטו היא ובעלה, איתי, לחזור לחלום שלהם להביא ילד לעולם.

לפני תחילת הטיפולים עברה "שימור פוריות" והפריית מבחנה. מאחר שלא יכלה להרות בגלל הטיפולים החליטו להביא ילד לעולם באמצעות פונדקאית. "עשינו את זה בגיאורגיה. נסענו לשם פעמיים: פעם אחת להפריה, ופעם שנייה ללידה. בין לבין היינו בקשר עם הפונדקאית דרך סקייפ ופייס בוק. היא לא דוברת אנגלית אבל תמיד היה מישהו לידה שתרגם. היינו גם במעקב עם בית החולים והמרפאה".

הרגע המרגש ביותר היה בלידה. קרן לא הייתה נוכחת כי הלידה נערכה בניתוח קיסרי. שנייה אחרי שהתינוקות הוצאו מהפונדקאית - תאומים בן ובת – העבירו אותם לידיה. "שהינו בגאורגיה חודש ימים. שכרנו שם דירה עד להשלמת כל התהליכים הבירוקרטיים. היה צריך להשוות את הDNA

של התינוקות לזה של האבא. וברגע שמצאו התאמה – הוצאנו להם דרכונים וחזרנו איתם לארץ". היום עמליה ועברי בני 8 חדשים.

"לא לוותר על החלום להביא ילד לעולם"

"המחלה הייתה לא פשוטה אבל הפונדקאות הייתה התקווה שלי. אני רוצה להראות לזוגות צעירים במצבי, שיש דרכים אחרות להיות פוריים ולא לוותר על החלום להביא ילד לעולם. אני מאמינה בעצמי ויודעת – שאם אנשים חיים באמונה – חלומות מתגשמים. צריך להאמין שזה מגיע לך ובנוסף לא לפחד. גם לא מכישלונות. כי יש הרבה קטעים של ייאוש, פחד וכאב בדרך. יש חששות. לא הכל ורוד".

פן אחר של קושי הוא הפן הכספי. ה"פרויקט" הזה עלה לבני הזוג 250 אלף

שקל. "ולנו אין כסף. אנחנו לא משפחה עשירה. אבל קיבלנו עזרה מהמשפחה שלנו. אנשים במשפחה ויתרו על החלומות שלהם ועל החסכונות שלהם כדי שאנחנו נוכל להגשים את החלום שלנו. אני מאמינה שאם מישהו רואה חלום ורוצה להצליח להגשים אותו – הוא חיב לעשות הכל – אבל הכל – כדי להגשימו.במקרה שלנו האמונה שלי סחפה את כל הסובבים אותי. הם נדבקו בלהט שלי. כך שההצלחה הזו שייכת להרבה אנשים".

קרן, מעצבת אפנה ובעלת בלוג על פונדקאות, שלמה עם המהלך הזה למרות שהיא יודעת שאינה בריאה לחלוטין. "המחלה בנסיגה ועצירה אך לא החלמתי בצורה מוחלטת. יש לי עוד דרך ארוכה לעבור", אמרה.

הניסוי שנערך בהדסה הוא חלק ממחקר קליני עולמי בתרופה ביולוגית חדישה. ד"ר גלסברג מסבירה כי מדובר בטיפול בכדורים שמטרתם להשפיע על המסלולים התוך תאיים שעובדים עבודת יתר: over activated. זה לא טיפול כימותרפי ואין לו תופעות לוואי מסורתיות של הכימותרפיה.

התרופה ניתנת לסוגי סרטן אחרים אבל עתה נבדקה בסוג הספציפי הזה של קרצינומה שזה תת תחום מקבוצה ייחודית שנקראת גידולים נוירואנדוקרינים. המחלקה בהדסה היא היחידה בארץ שמטפלת בסוג זה של סרטן. בארץ החולים האלה יחסית נדירים. 85% מחולי סרטן בלוטת התריס סובלים מגידולים סרטניים רגילים של בלוטת התריס.מ תת סוג של גידולים אנדוקריניים לוקים 5-15 אחוז מכלל חולי סרטן בלוטת התריס.

בניסוי הקליני השתתפו מאות חולים במחלה הזו – "קרצינומה מדולרית מתקדמת של בלוטת התריס". בארץ השתתפו 8 חולים, ששה מהם בהדסה. ברוב החולים הטיפול גרם לעצירה של המחלה לתקופה של חודשים. באחוז קטן הטיפול הביא לנסיגה של המחלה. לדברי ד"ר גלסברג עד לפני שנתיים לא היתה תרופה לחולים אלה, כך שמדובר בפריצת דרך. גם בעולם שיעור ההצלחה דומה::ב- 75% המחלה אינה מתקדמת ובאחוז קטן יש נסיגה שלה. ב-15-25 אחוז המחלה מתקדמת למרות הטיפול.

בעקבות הצלחת הניסוי התרופה אושרה לשימוש על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני ה – FDA ועל ידי האיחוד האירופי לשימוש בתת קבוצה זו. ד"ר גלסברג מדגישה, כאמור, כי עד לפני שנתיים לא היה מה להציע לחולים אלה והם זכו לטיפול תומך בלבד. בדרך כלל כשהמחלה מפושטת ההישרדות לחמש שנים היא סביב ה-30% בלבד. "זו מחלה שמתים ממנה. כאן הצלחנו להאריך את משך החיים ב-30 חודשים לפחות. מאחר שאין עדין ניסיון לפרק זמן ארוך יותר כי התרופה חדשה – אנחנו עדיין לא יכולים לדעת לכמה חדשי או שנות חיים יזכו החולים בזכותה", אמר.

בעקבות אישור מינהל התרופות האמריקני הוחל בהדסה בשימוש בתרופה באופן פורמאלי. באחרונה נערך בהדסה כנס שבו הוצגה פריצת הדרך של השימוש בתרופה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...