חטיפת

דנינו בחו"ל ומחדל השיחה: שבוע קשה למשטרה

מלקקים את הפצעים: בשטח פועלת היחידה המיוחדת של המשטרה וממתינה לקריאה לחילוץ החטופים, שאולי תמחק את התחושות הקשות

יונתן אוריך | 19/6/2014 20:39 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
זה היה שבוע קשה למשטרת ישראל, שבוע קשה אף יותר למפכ“ל יוחנן דנינו. נדמה כי הארגון הזה הספיק לעשות בימים האחרונים את כל הטעויות האפשריות. החל משיחת הטלפון שהגיעה בליל שישי למוקד 100 של מחוז ש“י וככל הנראה לא טופלה במיידיות הנדרשת, דרך החלטתו של דנינו להגיע רק ביום ראשון מביקור בארה“ב ועד ההתמהמהות בהחלטה על הקמת ועדת בדיקה פנימית שתבדוק את התנהלות המשטרה ברגעים הראשונים לאירוע.

נתחיל בשיחת הטלפון, שהושמעה לראשונה ביום רביעי להורי החטופים. מדובר בשיחה שהתקבלה בסביבות השעה 22:20 במוקד 100 של מחוז ש“י, שניות לאחר שאחד הנערים החטופים עלה אל הרכב. לשיחה ענתה צעירה המשרתת במשטרה במסגרת שירות חובה. תוכן השיחה אסור בפרסום, אך היה בו דבר מה שעורר בה חשד, מה שהביא אותה להפנות את השיחה לקצין משטרה ותיק יותר. זה האזין לשיחה מספר פעמים, אך לא עשה איתה דבר עד השעה 03:00, כשמשפחות החטופים החלו להתקשר למוקד ולדווח על היעדרות בניהם.

צילום: ראובן קסטרו
יוחנן דנינו בביקור באלעד צילום: ראובן קסטרו

גורם במשטרה טוען כי השיחה איננה חד משמעית וכי קשה להבין ממנו, לפחות לא באופן מיידי וחד משמעי, כי מדובר בחטיפת אמת. במשטרה מציינים כי 43% מהשיחות למוקד 100 במחוז ש“י הן שיחות הטרדה, שהגיעו גם בליל החטיפה, חלקם הגדול מצד פלסטינים. בתוך העומס הזה, הם אומרים, לאתר שיחת אמת ולפעול במיידיות, זה קצת כמו למצוא מחט בערמת שחת.

גורם ביטחוני אחר טוען כי גם לו המשטרה הייתה מעבירה את המידע במהירות לצה“ל ולשב“כ, לא ניתן היה לעצור את החטיפה הזו. שלושת גופי הביטחון מקפידים, און-רקורד, שלא להטיל ביקורת זה כלפי זה. אך מאחורי הקלעים כבר מתנהלים קרבות סכינים בעצימות נמוכה וחילופי האשמות הדדיים, בין שירות הביטחון הכללי שנדרש היה לגבש את המידע המודיעיני מראש, בין צה“ל שהיה אמור לסכל לבין המשטרה שנדרשה לפעול הרבה יותר מהר באירוע.

רק ביום רביעי החליט דנינו להקים צוות בדיקה. זה היה מעט מדיי - צוות חקירה פנימי בראשות תת ניצב משה ברקת, ראש חטיבת השיטור באגף המבצעים. זה היה מאוחר מדיי, חמישה ימים אחרי האירוע. צוות החקירה הזה יבדוק את אופן טיפול מחוז ש"י בשיחה, מרגע קבלתה ועד להכרזה על אירוע של חשד לחטיפת הנערים ובדיקת אופן הטיפול של יחידות המשטרה השונות בתלונות ובפניות שנעשו במהלך הלילה. הוא לא יבדוק מדוע החליט דנינו לחזור ארצה רק ביום ראשון בשעות אחר הצהריים, ולא להמריא כבר ביום שישי, עם היוודע דבר החטיפה.

דנינו, נזכיר, המריא לארה“ב ביום רביעי לפנות בוקר, כדי להשתתף בכנס מפכ“לים שהיה אמור להתחיל רק ביום ראשון. על החטיפה הוא עודכן ביום שישי, אך הוא החליט להמתין עם ההחלטה לשובו ארצה, כדי לבחון את גודל האירוע. כמו במוקד של מחוז ש“י, גם דנינו התמהמה - וחזר רק בראשון אחר הצהריים, מותיר את הטיפול השוטף בידיו של סגנו, ניצב ניסים מור, תוך שהוא שומר איתו על קשר טלפוני רציף. כשנחת בנתב“ג, קיים דנינו הערכת מצב ראשונה בטרמינל. דנינו לא חושב שהוא שגה כשהחליט לעכב את חזרתו, למרות שהכנס כלל עוד לא התחיל. אולי כדאי לו לחשוב כיצד היו נוהגים מקביליו לגופי הביטחון, הרמטכ“ל וראש השב“כ, בתרחיש דומה.

חקירות לחוד ומבצעים לחוד: במשטרה ממשיכים לעבוד בשטח כחלק מהפעילות המשותפת עם צה“ל ושב“כ, כשיחידת הימ“מ המשטרתית ערוכה בדריכות גבוהה לאפשרות של חילוץ או ניהול משא ומתן, בהקפצה של דקות בודדות. צוותי המז“פ של המשטרה ממשיכים לחקור את הממצאים ברכב שנמצא לאחר החטיפה באזור דרום הר חברון, אשר ככל הנראה שימש את החוטפים, אשר הציתו אותו כדי להעלים ראיות. חלק מהראיות שרדו את חוקרי המז“פ במעבדות, שהצליחו לשפוך מעט אור על שני היבטים חשובים: מצבם הפיזי של החטופים, וזהותם של החוטפים. הנחת העבודה של המשטרה, גם בסוף השבוע הזה, היא שגיל-עד, איל ונפתלי, עדיין בחיים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יונתן אוריך

צילום:

עורך nrg יהדות ועיתונאי ב"מקור ראשון"

לכל הטורים של יונתן אוריך

פייסבוק