למה לופוליאנסקי נשאר בן חורג?
בציבור החרדי נעלבו ובצדק מגזירת עונשו של ראש עיריית ירושלים לשעבר, בלי שהשופט התחשב בתרומתו לחברה ובמצב בריאותו
גם סדר היום החרדי לא עצר מלכת. אחרי שמקלפים את הנאמר לעיל נמצא שהציבור החרדי, בעקבות גזירת עונשו של לופוליאנסקי, בעיקר נעלב. לופוליאנסקי הוא חרדי שהצליח לחדור לשיח הישראלי בעיקר בזכות ארגון ״יד שרה״, וממש לא בזכות היותו ראש עיריית ירושלים. השיח של לופוליאנסקי עם הישראליות היה אחר, מתחת לרדאר התקשורתי, ובאופן ישיר. כל מי שהגיע להשאיל כיסא גלגלים לאמו הזקנה מסניף ״יד שרה״ באזור מגוריו פגש, בעצם, את לופוליאנסקי.
גזר דינו של לופוליאנסקי
צילום: יוסי אלוני
תחושת העלבון הייתה "הנה, אמרנו לכם": אדם חרדי שהקדיש את כל חייו למען הכלל נשאר בן חורג. יתרה מזאת: אפילו מצבו הרפואי לא חצה את חומת האטימות המשפטית. חרדים רבים אומרים לעצמם: למה אנחנו צריכים את זה? אולי נכון לפעול לטובת ההסתגרות החרדית ופשוט לנתק מגע.
אחרי שתחושת הפגיעה של הציבור החרדי תפחת, תתפוס את מקומה תחושת המבחן, והמבחן הוא כפול: האם החברה החרדית תשכיל להעמיד דמות שהיא בצלמו ובדמותו של אורי לופוליאנסקי, עם גיבוי של ההנהגה הרוחנית. מנגד, המבחן ההפוך הוא האם החברה הישראלית, לאחר הישמע דבר המשפט, תוכל או תרצה לקבל לשורותיה שוב אדם חרדי המבקש לפעול מחוץ לגבולות הגזרה החרדית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם