בצה"ל משדרגים את יעדי המבצע ונערכים להעמקתו
הקבינט המדיני-ביטחוני מתכנס הערב לדון במצב הלחימה ברצועת עזה כשהצבא מבקש להרחיב את המבצע, בשל ההבנה שהפסקתו כעת תעביר מסר לגורמים באזור, ובראשם חיזבאללה, שישראל מתקשה להתמודד מול ארגוני גרילה
עוד חדשות ב-nrg:
- החברות הזרות ביטלו טיסות: באל-על העלו מחירים
- אשת הרמטכ"ל ביקרה חיילים בסורוקה
- ארוסתו של הקצין שנהרג: "דאג לשמח אותי"
הקבינט מתכנס הערב, וייתכן כי ייתן אור ירוק לצה"ל להרחבת המבצע. באן קי מון נפגש ביום שלישי עם שר הביטחון ועם בכירים מצה"ל, שניצלו את ההזדמנות להציג לו סרטי וידאו המתעדים ירי ופעילות חמאס מתוך אזורים פלסטינים מיושבים, כדי להצדיק את תקיפות צה"ל באזורים אלה.
בתום הפגישה עם באן קי מון העלה השר משה (בוגי) יעלון את רף יעדי המבצע כאשר אמר כי "אנחנו מוכנים ונחושים להמשיך במבצע 'צוק איתן' עד שנעצור את גל הטרור הזה נגד אזרחי ישראל. העימות הזה צריך להיות איתות לכל גורמי הג'יהאד באזור, שיבינו שטרור אינו משתלם. סיום העימות הזה צריך להיות ברור: הטרור אינו משתלם. צריך לפרז את הישות הטרוריסטית הזו".
בשבועיים הראשונים הקפיד הדרג המדיני להסתפק ביעד צנוע יותר למבצע – השגת הרתעה והפסקת אש ממושכת. הדברים של יעלון משקפים הערכה במערכת הביטחון כי הסיכויים להפסקת אש הם ממילא נמוכים בשלב הזה.
בנוסף, במערכת הביטחון מעריכים כי ראש הזרוע הצבאית של החמאס, מוחמד דיף, יבלום כל סיכוי להפסקת אש, גם אם הדרג המדיני יסכים לכך. בעיניים ישראליות, החמאס הצליח להשיג כמה הישגים משמעותיים בלחימה בימים האחרונים, ובהם מספר האבדות הגבוה שגרם לכוחות צה"ל, העובדה שיש חייל נעדר שלטענתו נמצא בידיו, וסגירת נמל התעופה בן גוריון בפני הטיסות הבינלאומיות של חברות תעופה זרות.
מבחינת ישראל, הפסקת הלחימה בנקודה הזו עם הישג חלקי בלבד, של פגיעה במנהרות החמאס, כאשר החמאס ממשיך לירות לעבר מרכז הארץ, עלולה להיות לא מספקת, ולהוות מסר לגורמים רבים באזור, ובראשם חיזבאללה, שישראל מתקשה להגיע להכרעה צבאית מול ארגונים המצוידים בכמות גדולה של רקטות וטילים נגד טנקים.
על רקע זה הולכים וגדלים הסיכויים שצה"ל ימשיך "להתגלגל" לפעולה עמוקה ורחבה יותר מאשר התכוון הדרג המדיני במקור. הרחבת הפעולה יכולה לכלול כניסה משמעותית לעומק רצועת עזה כדי "לטפל" במוקדי כוח משמעותיים מרחוק, ולא להסתפק רק בפעולה בפאתי רצועת עזה, כנגד תשתית המנהרות.
עד כה, המקום היחיד שבו פעל צה"ל באזור צפוף מאוד הוא שכונת שג'אעיה, שהוחזקה על ידי גדוד חמאס שאחראי על "אבטחה היקפית", לפני שנכבשה.
בתוך כך, בשלב זה של הלחימה, מבסס צה"ל את אחיזתו בשטחים שכבר נכבשו, תוך שהוא מאבטח את הכוחות שפועלים לפיצוץ 23 מנהרות ענק שנחשפו, ומחפשים אחר מנהרות נוספות. הכוחות המתמרנים מחליפים מיקום מפעם לפעם, כדי להקשות על אנשי החמאס והג'יהאד האסלאמי לפגוע בהם.
הפעילות הדינמית שאינה נפסקת מלווה בקרבות ובתקריות אש תכופות. בתקריות הקשות ביותר של היממה האחרונה, נהרגו שני קציני שריון מירי צלף מרחוק, ושלושה לוחמי צנחנים, שנפגעו מטיל בבית שבו שהו.
צה"ל ממשיך בגיוס מילואים ובאימון הכוחות שעדיין לא שולבו בפעולה הקרקעית בעזה, לקראת האפשרות שישולבו.
ומשהו לגבי "נמרים" ו"מעיל רוח": הטחת ההאשמות של מערכת הביטחון במשרד האוצר על כך שלוחמים נכנסים לשטחי עזה בכלים לא ממוגנים, מוצדקת רק באופן חלקי – קיצוצי התקציב הקשים אכן תרמו לכך, אבל גם מדיניות מערכת הביטחון עצמה.
וזו האמת בסוגיה: תהליכי בניין כוח לוקחים זמן רב, במיוחד כאשר הם כוללים אימוץ תפיסת לחימה חדשה, פיתוח אמצעי לחימה, הצטיידות באמצעי לחימה חדשים ואימון מפקדים וחיילים.
פרויקטים מרכזיים כדוגמת מטוס קרב מתקדם F35, טנק מרכבה סימן 4, נגמ"ש מרכבה "נמר", או רכש צוללת, מבשילים תהליכים רק בפרק זמן של כ-10 שנים, ולעיתים אף יותר.
לאחר שנת 2006 הפיק צה"ל לקחים רבים ממלחמת לבנון השנייה. במסגרת הלקחים, החליט צה"ל, באישור הקבינט המדיני-ביטחוני, לחזק את מאמץ התמרון, בין השאר באמצעות המשך הצטיידות בטנקי מרכבה סימן 4 שיכללו מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח", הצטיידות מואצת בנגמ"ש הנמר כולל מערכת הגנה אקטיבית והצטיידות במערכות הגנה אקטיבית לטנקים כגון מרכבה סימן 3, דחפורים וכלי רכב קרבי אחרים החיוניים למאמץ התמרון.
"מעיל רוח" היא מערכת שפוגעת בטיל נ"ט בעת מעופו, בדיוק כמו ש"כיפת ברזל" מיירטת רקטה ומונעת ממנה לגרום נזק. זו טכנולוגיה שהייתה יכולה להיות קיימת עוד לפני מלחמת לבנון השנייה, אך
אז למה נפגעים כל כך הרבה לוחמים מטילים ב"צוק איתן"?
הסיבה היא שבמשך שמונה שנים, צה"ל לא נדרש לאתגר התמרון ולאט לאט, כהרגלנו, נשחקו לקחי מלחמת לבנון השנייה, התחלפו ממשלות ובעלי תפקידים ומאבקי תקציב בין משרד האוצר למשרד הביטחון יצרו סדר עדיפות שלא צפו את פני הבאות, מערכת "צוק איתן".
זהו אותו משרד האוצר שלא צפה את משבר המים בישראל ונזכר באיחור לבנות מתקני התפלה, אותו משרד האוצר שלא צפה את הצורך בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, אותו משרד האוצר שלא צפה את משבר מחירי הדיור ועוד.
שבוע ראשון במערכה הקרקעית בעזה מחזק שוב את לקחי מלחמת לבנון השנייה, אלה שלא יושמו, אבל עכשיו שוב צריך שנים כדי ליישם אותם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם