חייבים להכריע, ויש לזה מחיר
המלחמה שישראל מנהלת כעת אינה רק על הדרום, אלא על עתידנו בכלל. ברגעים כאלה נדרש אגרוף ברזל, ונכונות לשלם מחיר יקר
ישראל, חזקה ככל שתהיה, אינה יכולה להרשות לעצמה מקרה דומה. לא כל שכן לאחר הסיבובים האחרונים - שתי האינתיפאדות, ההתנתקות, מלחמת לבנון השנייה ושני המבצעים ברצועת עזה.
לצערנו, המצב אינו שעתם היפה של רודפי שלום. מי שעומדים מולנו אינם מבקשיו. זוהי שעתו של אגרוף הברזל. ניטשה כתב: "יש רבים אשר תחת תת להם יד עליך לתת להם רגל חיה טורפת ואנכי חפצתי כי גם צפרנים תהיינה לכף רגלך זאת". גנרל אסיסי במצרים הוכיח שהבין זאת לאחרונה תוך זמן קצר מאוד. לנשיא האמריקאי, לעומת זאת, לא הספיקו גם שש שנים.
לספקנים אציע לחשוב מה היו עושים לו יתואר שהיו מנהיגי החמאס כשמסתיימת המערכה הזו במצב הכוחות הנוכחי. אני יודע בוודאות מה אני הייתי עושה: חופר עוד עשרות מנהרות ומפתח טילים שיחמקו מכיפת הברזל.
יש זמנים בחייה של אומה בה עליה להבין שעליה לשלם מחירים כואבים בהווה כדי להימנע ממחירים גדולים הרבה יותר וכנראה בלתי הפיכים בעתיד הלא רחוק. משימתנו בעת הזו הינה שיקום המערכת החיסונית שלנו אל מול העולם הצופה בנו בשידור חי.
העולם של אמריקה אחרי 9/11, ושל אירופה בה חוצב האסלאם הקיצוני מנהרות, כשתוכנית הגרעין האיראנית זוכה למענה כה רופס – העולם
עלינו להפנים שאנו משלמים ונשלם מחיר יקר בחיי חיילנו כדי להבטיח את עתידנו כאן לאורך זמן. כדי שכל אזרח ישראלי, גם אם הוא גר מרחק מטר אחד מהגבול הדרומי או הצפוני, יוכל לישון שנת ישרים .
לפני 70 שנה, גבתה הפלישה לנורמנדי את חייהם של 10,000 חיילי בעלות הברית, מתוכם 3,000 חיילים אמריקאים ביום כיבוש צוקי חוף אומהה. העולם הבין אז דבר בסיסי: זהו המחיר של הבטחת עתידו החופשי. גם מיליוני בני עמנו במחנות ההשמדה לא ידעו שבאותו לילה גורלי השתנתה מהלכה של המאה העשרים.
עמידתנו האיתנה על עקרונותינו בשעה הזו – תקבע את עתידנו באיזור לעוד שנים רבות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם