פירון, אתה עדיין רוצה לבטל את לימודי הערבית?
בין אם מדובר ברצון לדו-קיום או ב'דע את האויב', החיוניות של ידיעת ערבית ליהודים בישראל היא קריטית. חבל שמשרד החינוך מעודד זלזול
אין ספק כי החלטת שר החינוך פוגשת המוני תלמידי תיכון מרוצים, ואם ביקש שר החינוך לקנות לעצמו מנדט בליבם הרי שהצליח, בייחוד ברוח הימים הללו.
רבים מהם אינם מבינים באמת ובתמים מדוע עליהם ללמוד ערבית. מבחינתם זוהי שפה קשה, שנגזר עליהם ללמדה, וכלל אינה מעניינת את רובם. מעבר לקשיים ולחוסר העניין, מתלווה ללימוד הערבית גם סוגיה של יוקרה. בני הנוער מתייחסים באופן שונה ללימודי האנגלית, למשל. מבחינתם, אנגלית היא שפה בסיסית, כזו שברור להם שעליהם ללמוד. הם שומעים מוזיקה באנגלית, גולשים באינטרנט ומשחקים משחקי רשת באנגלית, גם סגנון הלבוש והמנהגים החודרים לתרבות שלנו, כמו נשף הסיום, מסיבות SWEET 16 או ספא לילדות בנות חמש, מקורם במדינות מערביות כדוגמת ארצות הברית.
אם כבר חורגים אל מעבר לאנגלית - בני הנוער שלנו מעדיפים ללמוד שפות אירופאיות, כמו איטלקית או צרפתית. אפילו לימודי סינית, שהחלו בשנים האחרונות בבתי הספר, מתקבלים בברכה יותר מאשר לימודי ערבית.
הערבית מסביבנו. בגרות במרחב מוגן
צילום: לירון מולדובן
אין ספק כי הממשל, כפי שהוא מתנהל כיום ומיוצג עבור התלמידים על ידי שר החינוך, הוא זה שמעביר את המסר של התעלמות נוחה מאוד מהערבים ומשפתם. התעלמות האומרת כי אנו חיים לעצמנו, ומלבד העברית (והאנגלית כמובן) אין שום שפה אחרת ששווה ללמוד אותה. וכך, בכל הקשור לשפה הערבית אנחנו לוקחים צעד לאחור, מביטים בה בעליונות ואומרים: "זה לא בשבילנו!". וכאן נמצאת הטעות הבסיסית שלנו כחברה ערכית.
לדעתי, גם לתומכי השמאל וגם לתומכי הימין חשוב לדעת ערבית. במקרה הזה, כלל לא משנה אם אתם מאמינים בדו קיום ורוצים לחיות יחד כשני עמים, או אם אתם דווקא בעד מדינה אחת ומאמינים במוטו של "דע את האויב" - לשני הצדדים חשוב להכיר את השפה הערבית. אי אפשר לתת לילדינו לחיות כאילו אנחנו נמצאים בבועה תרבותית וחברתית שבה אין שום צורך ללמוד שפה אחרת. ובניגוד ליפנית, צרפתית והשפות האחרות, הרי שבני הנוער שלנו, כמונו, שומעים ערבית מסביבם בכל מקום: בטלוויזיה, בבתי קפה, ברחוב, ועוד. ואין שום סיבה שבכל פעם כשהם ישמעו ערבית הם יתעלמו ממנה כאילו לא נאמר דבר.
בביטול לימוד הערבית כשפת חובה יש אמירה ערכית שלנו כחברה – אמירה של זלזול ואסקפיזם.
בני הנוער הערבים בישראל יודעים עברית על בוריה ומכירים היטב את המנהגים שלנו. הם צופים בטלוויזיה, קוראים עיתון ושומעים רדיו. ומבינים כל מילה בעברית. האם באמת נראה לכם הגיוני שאנחנו לא נבין את שפתם?
האם לא ברור לכולנו שהקניית שפה נוספת ככלל,
רצוי שציבור ההורים בישראל יבין את חשיבות לימודי הערבית. כי גם אם שר החינוך עצמו אינו חושב שצריך להשאיר את לימודי הערבית כלימודי חובה, וגם אם ועדת הכנסת אינה מקבלת את הצעת החוק - הרי שאין זה אומר שאנו ההורים צריכים לוותר. לדעתי, תפקידנו כהורים וכמחנכי הילדים הוא להבין את חשיבות העניין ולפעול בהתאם. ולכן, גם אם לימודי הערבית הם בגדר רשות - הרי שהאחריות מוטלת עלינו, ההורים, להסביר את הנושא לילדים שלנו ולעודד אותם ללמוד ערבית מגיל צעיר.
עלינו להחדיר בילדינו את ההבנה שבמקום הזה, שבו אנו חיים, לימודים אלו אינם פחות חשובים מלימודי אנגלית, מתמטיקה ומשאר מקצועות הליבה. כי במקום שבו מזלזלים בתרבות, במורשת ובשפה של הצד האחר, לא יוכל לעולם להיות דו קיום אמיתי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם