"צוק איתן": כמה הערות לסדר
מדוע זה בכלל חשוב? צה"ל, אותו אני מכיר היטב מ-30 שנות שרות וכמי שעדיין שייך למערך המילואים הפעיל, הוא צבא גדול וחזק שבמבצע זה מביא לידי ביטוי אולי רבע מעוצמתו. עבור החיילים שנלחמים זוהי לחימה עיקשת התובעת מהם את מיצוי יכולתם המקצועית, את הרעות וההקרבה המיטביים. אורך המערכה, כמות הנפגעים ועלות הלחימה למשק אינם פרמטרים לקביעה האם זה מבצע או מלחמה.
לכל הטוענים שצה"ל מפעיל את כל עוצמתו ב"צוק איתן" אומר כי צה"ל מפעיל את כל העוצמה הנדרשת והאפשרית בחזית רצועת עזה וזה רחוק מאוד מכול עוצמתו! טוב שידעו כל אויבנו הבאים (חיזבאללה) שכך נראית לחימה ברבע מעוצמתנו!
ידעו/לא ידעו?- לצערי זו אחת השאלות שתלווה אותנו, תוך חידוד לשונות עד כדי הטחת האשמות. לדעתי זו לא השאלה הנכונה. שוב, מתוך היכרותי את הנפשות הפועלות לא סביר שהשב"כ או צה"ל (ובתוכו אמ"ן) ידעו ושמרו את המידע ומשמעותיו לעצמם.
בעיני השאלה הנכונה היא האם במהלך "עמוד ענן" ידענו על רשת המנהרות? ואם כן, מדוע לא מיצינו את המבצע ההוא להסיר את איום המנהרות עוד בטרם השלים החמאס את היכולת הזו? יש לכך ודאי מספר תשובות כגון, "לא ניתן היה לפצל את הכוח ועיקר המאמץ הוכוון לאיום האיראני", או לחילופין על רקע הרצון שלא לחדד עוד יותר את יחסנו עם המשטר המצרי בראשות הנשיא המודח מורסי ולסכן את הסכם השלום, או שפשוט לא ידענו על האיום בנובמבר 2012 ועיקר המידע הגיע רק אח"כ ולכן לא פעלנו אז.
בכל מקרה, זו נקודה שנכון לתחקר אותה ללא משוא פנים וככל שניתן ללא ארומה פוליטית או תאוות עריפת ראשים. היום שאחרי מתוך הנחת עבודה שהחמאס נפגע אנושות וחרף זאת נשארו יכולות שיוריות גם בתווך התת-קרקעי, אנו נדרשים לערוך התאמות לתפיסת אבטחת הגבולות כך שלתושבים הגרים הן בצפון והן בדרום, שבעצם הימצאותם שם שרטטו את גבולות מדינת ישראל, תינתן תחושת ביטחון שניתן לראותה (כן יש מצב שתחושה ניתנת להימדד באופן פיזי בשטח).
זהו מאמץ מחשבתי שיתורגם לטכניקות קרביות, פריסה ותרגולים רלוונטיים בדומה לכלל העיסוק ב"פרש תורכי" - מילת קוד שכל מי שעשה מילואים לאורך הגבולות יודע לדקלם בע"פ את סדר הפעולות הנגזר מכך, ומאמץ טכנולוגי (שכבר החל והושקעו בו מאמצים רבים בשלב זה ללא הצלחה) שיבנה מחדש את האמון של התושבים במערכות הביטחון השונות .
לוח זמנים ? לא, אינני מתכוון ללוח הזמנים של סיום המבצע. אלא ללוח הזמנים הביטחוני ברמה הלאומית. חודש אוגוסט בפתח ואיתו שלושה מאמצים מרכזיים של מערכת הביטחון: מאמץ החזרה לכשירות - שכולל בתוכו את התהליכים הפיזיים של שיקום,השלמת מלאים וכו' (לא יפורט מפאת קוצר היריעה). מאמץ עיצוב תקציב הביטחון ? אולי הנושא הכי כבד משום שהוא טומן בחובו גם את הצורך להצליח לאבחן את הלקחים המרכזיים המשפעים על בניין הכוח וגם צריך להתמודד עם המתח בין האוצר למערכת הביטחון כפי שבא ליידי ביטוי בשנים האחרונות.
מאמץ התחקור והפקת הלקחים בכל הרמות - התחקיר המבצעי החל מהרגע הראשון של המבצע כחלק בלתי נפרד מהצורך להשתפר ולהציל חיים. זהו מאמץ מקצועי ומתמשך ולצידו תהליך התחקור בכל רמות כדי ללמוד למערכה הבאה. זהו תחקיר מכל הרמות. מרמת המחלקה ועד רמת המטכ"ל. כל אחד ברמתו (להבדיל, במלחמת לבנון השנייה פעלו 11 ציוותי תחקור מטכ"ליים בתהליך שלקח מספר חודשים לא מבוטל).
המסקנה שלי מהתבוננות על לוח הזמנים הזה (ועוד מרכיבים רבים אחרים) זה שחרף הקושי, יש להחליט עכשיו על הארכת כהונתו של רא"ל בני גנץ עד קיץ 2015. מדובר בסה"כ בהארכה של מספר חודשים שייצבו את המערכת ויאפשרו מימוש נכון של כלל התהליכים לעיל ויאפשרו למחליפו (שיהיה שותף לכל התהליכים) להיכנס לתהליכי תכנון תקציב 2016 (ואולי סוף סוף תר"ש) בעיתוי נכון.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם