לקח המנהרות: לא רק בהיי-טק ננצח

המנהרות עברו לנו 'מתחת לרדאר', והן מחייבות חשיבה מחודשת על האופן שבו אנו תופסים את המערכה ואת מקומנו בה

ד''ר אסף חזני | 3/8/2014 11:53 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
"כאילו עזה אומרת היום לאנשינו בגדה: "אנו אתכם, לא נוותר עליכם.. המנהרות הללו, שחונכות היום אסטרטגיה  חדשה במאבק עם האויב – אסטרטגית המנהרות.."
(איסמעיל הנייה בנאום לרגל יום השנה למותם של אחמד יאסין ועאבד אל עזיז רמתיסי)

עם התקרבות המערכה הנוכחית לסיום, כדאי שנברר לעצמנו כמה שאלות. שאלות מקצועיות ושאלות ערכיות. למעשה השאלות המקצועיות והשאלות הערכיות אינן כאלו שניתן להפריד ביניהן. מוטב שנברר האם הופתענו, כיצד הופתענו ובמה הופתענו.

ההפתעה הראשונה קשורה לרוח הלחימה. דוברים רשמיים הביעו לא פעם הערכה לרוח הנחישות שגילה חמאס. הפתעה, אבל כזו שניתן להתמודד איתה. ניתן להתמודד איתה בהפגנת נחישות עזה יותר. אנחנו נרצה יותר ולכן נצליח יותר.

ההפתעה השנייה נוגעת למנהרות. בדרגי השטח בוודאי כבר מאמצים את מיטב המוחות על מנת למצוא את המענה המיטבי לאתגר. זאת מתוך ההנחה כי אין בעיה טכנולוגית שלא ניתן למצוא לה מענה טכנולוגי.

אבל האם מדובר רק בהפתעה מהנחישות והיוזמה הטכנולוגית של החמאס? האם אין כאן הפתעה אסטרטגית הנוגעת בדרכי פעולה? הפתעה אסטרטגית המערערת את אחת מהנחות היסוד שלנו בהקשר של הביטחון הלאומי?

אחת מהנחות היסוד שלנו, שגם אם לא נוסחה באופן רשמי, מקבלת ביטוי עז בשטח, היא עיקרון ההפרדה בין אומת הטכנולוגיה החכמה ושאר שוכני הג'ונגל, מסביב לווילה: אנחנו כאן והם שם. הווילה מוגנת באמצעות חומה חכמה (שפעם הייתה אולי קיר ברזל?) עם רובוטים, חיישנים ומצלמות. כאמצעי מלווה נוספת כיפת הברזל. ישראל סוגרת ומסוגרת מפני שוכני הג'ונגל, למעט בנתב"ג, כאשר השמיים פתוחים, אין יוצא ואין בא.

למעשה ההפרדה מתאפשרת באמצעות אותה טכנולוגיה חכמה. אנחנו מנצלים את מה שאנחנו תופסים כיתרון היחסי שלנו ואותו 'ממנפים' בלשונם של האסטרטגים.

ומה עשה חמאס? חמאס למד אותנו הישראלים היטב ובעיקר למד את עצמו. חמאס נכשל בד"כ כאשר הוא מנסה להידמות לנו: שיגור המל"ט, שיגור חולית הקומנדו הימי או ההשתלטות המגוחכת על ערוצי התקשורת. בכל אלה אנו גוברים עליו.

אך במה שקשור לטכנולוגיה הפשוטה אנו באים במבוכה. חמאס שלמד גם את עצמו ממנף את חולשתו המובנית, הטכנולוגיה. המנהרות מהוות אתגר לחשיפה ישירה בשל היותם פרימיטיביות כל כך. כמו באירועי החטיפה, יש להן יכולת חמיקה מתחת לרדאר כמאמר שר הביטחון.

אבל לא מדובר רק באתגר טכנולוגי. הנחת היסוד של ההפרדה מעורערת באמצעות המנהרות. חשבתם שאנחנו כאן ואתם שם? אולי להיפך?המנהרות מחברות בינינו בקשר שקשה לנתק. זהו מרחב אחד, אדמה אחת.

כאשר סאדאת ניגש לתכנון מלחמת יום הכיפורים הוא
ביקש בעיקר לפגוע בתחושת העליונות הישראלית. מבחינתו, חציית התעלה בלבד מספיקה. היתר? בונוס ועצמות למלחמות גנרלים מאוחרות יותר, בצד המצרי ובצד הישראלי. דרך אגב, גם חציית התעלה התבצעה באמצעות טכנולוגיה פשוטה – משאבות מים.

ומה אנו הישראלים למדנו ולימדנו? לימדנו אחרי 1973 על עוז רוח אמיתי של לוחמים בשטח ולמדנו או ליתר דיוק 'הפקנו לקחים' טכניים בעיקר.

יהיה חבל מאוד אם תוצאות הסיבוב הזה תסתיימנה בלקחים טכניים בלבד. מוטב לישראל לבחון מחדש את הנחות היסוד הערכיות (הפרדה) המדריכות את פעולותיה המקצועיות (סגידה לטכנולוגיה).
מהי המשמעות של דברים אלו? כיבוש מחדש? לא בהכרח. אבל בוודאי שהיטמעות מחודשת במרחב ובעיקר למידה של הסביבה. גם למידה את עצמנו וגם למידה את הסובבים אותנו. 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

ד

צילום:

איש 'הפורום לחשיבה אזורית' - מרכז מולד, אנתרופולוג וסא"ל במילואים

לכל הטורים של ד

פייסבוק