תשעה באב תשע"ד: ארכה לנו השעה

חורבן בית המקדש מהווה פצע פתוח בזהות הישראלית יהודית עד היום. ללא ליבה החי של האומה כולנו עדיין חסרים

אסף גולן | 4/8/2014 20:01 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: תשעה באב
איכה ישבה בדד העיר רבתי עם. השאלה הזו שנשאלה כבר לפני כ-2500 שנה נותרה רלוונטית עד היום. הר בית ה' עדיין חרב ועדיין חסרים אנו את השראת השכינה. הצער על החיסרון הזה הוא אין סופי. אין שום דרך להתנחם על החורבן הזה על הנתק שבין שמים לארץ. ועל זה דווה ליבנו. על הר ציון ששמם ששועלים הלכו בו.
 
תשעה באב בכותל‎
תשעה באב בכותל‎  צילום: פלאש 90
מקום בו אבותינו ראו את הכהן הגדול מכפר על העולם ביום הכיפורים, שחוט השני הופך ללבן שהאש האלוקית יורדת מהשמיים על המזבח, נמצא בביזיון בחוסר כבוד. וכדברי משורר ספר תהילים" על נהרות בבל שם ישבו ובכינו בזוכרנו את ציון. מדובר במציאות בלתי נתפסת, בחילול ה' מתמשך שקשה לעכל אותו או להשלים עימו.

והנה אנו, כבר כמעט 2000 שנה אחרי חורבן בית שני, עומדים מחוץ לעזרה ברחבת הכותל המערבי ממשיכים להתאבל על המשבר הזה. על מציאות לא נורמאלית, חולה, עצובה, שמהווה תזכורת למה שהיה ולמה שחסר. 2000 שנה אנו בחשכה, בחורבן, מוכים ומושפלים, זועקים ואין עוזר. מה לא עברנו, רצח עם בימי הרומאים, מסעי צלב, גירושים המוניים, פרעות, שמדות ואחרי הכל וכסוף להכל שואת יהודי אירופה שאכלה בפועל שליש מעמנו ושגרמה לרבים אחרים לאבד כל תקווה.

וכדברי מהר"ם מרוטנברג שַׁאֲלִי שְׂרוּפָה בָּאֵשׁ לִשְׁלוֹם אֲבֵלַיִךְ הַמִּתְאַוִּים שְׁכֹן בַּחֲצַר זְבֻלָיִךְ: הַשּׁוֹאֲפִים עַל עָפָר אֶרֶץ וְהַכּוֹאֲבִים הָמִּשְׁתּוֹמְמִים עָלֵי מוֹקֵד גְּלִילַיִךְ: הוֹלְכִים חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ, וְקַוִּים לְאוֹר יוֹמָם, עֲלֵיהֶם אֲשֶׁר יִזְרַח וְעָלֶיךְ: וְשָׁלוֹם אֱנוֹשׁ נֶאֱנָח, בּוֹכֶה בְּלֵב נִשְׁבָּר תָּמִיד מְקוֹנֵן עָלי צירֵי חֲבָלָיִךְ:

ועם זאת במאה וחמישים השנים האחרונות החל קול התור להישמע בארצנו.
והתחלנו לשוב לציון כדברי הנביא: "מי-אלה, כעב תעופינה; וכיונים, אל-ארובותיהם". וכן נאמר "שאי-סביב עינייך, וראי--כולם, נקבצו באו-לך; בנייך מרחוק יבואו, ובנותייך על-צד תיאמנה. אז תראי ונהרת, ופחד ורחב לבבך". ועדיין עם שמחת השיבה לציון ממשיכים אויבנו לחרף אותנו ולשאוף להשמדתנו כשלמרבה הצער מפעם עולה בידם לפגוע בנו ולהרוג את טובי בנינו.

ולכן אנו עדיין מתאבלים ונשבעים לא לשכוח את ירושלים, את הר משוש חיינו. ואנו קוראים לה' להשלים את אשר החל לעשות ולהשלים את הבניין. וכמו שאנו שרים במעוז צור, חֲשֹׂף זְרוֹעַ קֹדְשֶׁךָ, וְקָרֵב קֵץ הַיְּשׁוּעָה. נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ, מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה. כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָׁעָה, וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה. דְּחֵה אַדְמוֹן, בְּצֵל צַלְמוֹן, הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה. שנזכה לכך במהרה בימינו אמן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אסף גולן

צילום:

עורך וכותב במקור ראשון ובמעריב

לכל הטורים של אסף גולן

פייסבוק