עיראק - בדרך למהפך שלטוני?
במשך עשור הצליחה עיראק, יחסית, לשמור על אחדות. האירועים שהתרחשו בחודשים האחרונים - עלולים לחבל במטרה
מערכת IsraelDefense
עיראק, שאינה נמצאת בקרבתנו כמו סוריה, נמצאת באופן טבעי פחות במוקד ההתעניינות בישראל, אלא אם מתרחשים בה אירועים דרמטיים, וזה אכן מה שקורה בה בימים אלה. כל העולם הופתע מן הדיווחים שהגיעו מעיראק על השתלטות גורם אסלאמי-סוני קיצוני, הקורא לעצמו "המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה" (אל-דוולה אל-אסלאמיה פי אל-עראק ואל-שאם בערבית, דאע"ש בראשי תבות) על מוסול, העיר השנייה בגודלה במדינה.
מוסול, הנמצאת בחבל הכורדי בצפון עיראק (כ-400 ק"מ מבגדאד), מונה כ-3 מיליון תושבים, רובם סונים, אך גרים בה גם כורדים, תורכמאנים ומיעוט נוצרי (אשורים וארמנים). העיר מהווה את אחד ממוקדי הכוח הסונים בעיראק, ועד הכיבוש האמריקאי ב-2003 הייתה אחת משתי הערים שתרמו חלק ניכר מן הקצונה בצבא העיראקי הקודם, ובכלל זה הקצונה הבכירה.
ארצות הברית חשבה שלאחר כיבוש עיראק והפלת משטר הבעת' בראשות סדאם חוסיין, היא תצליח להקים עיראק חדשה, דמוקרטית וחופשית. היא השקיעה מאמצים, כספים לרוב, ואמונה, כי רעיונותיה ועקרונותיה ייקלטו גם במכלול העיראקי המורכב. אך מסתבר שלא כך קרה, והימים האחרונים מוכיחים זאת ללא עוררין. אנחנו עדים עכשיו אולי לשלב חדש בתולדותיה החדשים של עיראק, והוא מאמץ להפיל את השלטון הנוכחי, המבוסס בעיקרו על הרוב השיעי (כ-66% מאוכלוסיית המדינה), והחזרתו לידי המיעוט הסוני (כ-30%), כפי שהיה עד 2003.
כל זה נעשה תחת המטריה של המלחמה הדתית המתנהלת, בעיקר בסוריה, מאז פרוץ ה"אביב הערבי" בין הכוחות השיעים (המשטר העלאווי, הנתמך בלוחמי החיזבאללה ואנשי משמרות המהפכה האיראניים), לבין הכוחות הסונים (אנשי "הצבא הסורי החופשי", הנתמכים בידי קיצונים אסלאמיים סונים, כארגון "ג'בהת אל-נוצרה", המקורבת לארגון "אל-קעידה"). מלחמה זו מבטאת את המאבק הדתי שמנהלות איראן השיעית מחד וערב הסעודית מאידך, מעוז הסונים. הסעודים הם התומכים העיקריים במורדים בסוריה (באמל"ח ובמימון), ויש כבר יותר מידיעות בודדות כי הם גם התומכים העיקריים באופוזיציה הסונית בעיראק, זו המתמודדת עתה, ועד כה בהצלחה רבה, מול כוחות המשטר העיראקי, הצבא החדש, שהוקם בסיוע א?ריקאי.
צבא זה, אמנם גדול בהיקפו ? כ-200 אלף איש המאורגנים ב-14 דיוויזיות, רובן הגדול חי"ר, מיועד לפעול בעיקר ככוח ביטחון פנים, נגד גורמים אופוזיציוניים, והוא נועד להחליף את כוחות הצבא האמריקאי שסיימו את משימתם השנה. אין לצבא הזה כוחות משוריינים משמעותיים (כ-300 טנקי "אברהמס" שהשאירו האמריקאים בעיראק, ועוד מספר עשרות טנקי 72-T מיושנים, מתקופת הצבא שלפני 2003), חיל אוויר אמיתי (לבד ממטוסי תובלה, ומספר מסוקים, בהם מספר מסוקי תקיפה שרכשו לאחר 2003 מרוסיה, ומספר מטוסים קלים בהם הותקנו מקלעים). עוד לפני שפרצו האירועים האחרונים לא הצליח צבא זה בלחימתו נגד הקבוצות הסוניות הקיצוניות, שהשתלטו על מחוז אנבאר שבמערב עיראק, שהוא מעוז השבטים הסונים, שהיו בזמנו מתומכיו המובילים של משטר הבעת' וסדאם. ההצלחות המבצעיות בשטח, והמהירות בה התקדמו הכוחות הסונים מצפון עיראק לעבר בגדאד מלמדים על קריסתו של הצבא העיראקי הרשמי, המורכב ברובו מחיילים וקצינים שיעים, מחד, ועל יכולתו וכושר לחימתו של "הצבא" הסוני, שהשתלט תוך מספר ימים על חלקה הצפוני של עיראק, וכוחותיו מתקרבים אל בגדד ממספר כיוונים, דבר המצביע על תכנון צבאי מסודר, ועל יכולת לחימה טובה, ובעיקר על נחישות ומורל גבוה ביותר, הנתמך על אמונה דתית קיצונית.
כל אלה מלווים גם במעשי זוועה כנגד אויביהם, כפי שחזינו בתמונות שפורסמו לאחרונה בתקשורת. על פי מה שהתפרסם לאחרונה באתרים עיראקיים שונים, מתנהל המבצע כולו, הנקרא "המהפכה לשחרור עיראק", על ידי שחקן חדש בזירה זו, והוא צבא "אנשי הדרך הנקשבנדית", מונח המוכר כאחד הזרמים הסופיים הקיצוניים באיסלאם. צבא זה התארגן כמעט בחשאי בעיראק כארגון סוני מוביל במקומו של ארגון "אל-קאעדה" המוכר.
הארגון נמצא עד כה בצל, ולא זכה לפרסום (למרות שבלחימה במערב עיראק עלה שמו באתרי האינטרנט). הארגון פעל בשקט בצל הפיגועים שביצעו אנשי "אל-קאעדה" בעיראק, וארגן את שורותיו תוך שהוא מגייס את לוחמיו מבין לוחמי כוחות משמר הרפובליקה לשעבר, שהיו הכוח האיכותי והנאמן למשטר בתקופת סדאם. הוא חימש אותם, וניהל מערכה מוצלחת במדיה האלקטרונית באינטרנט ובאתרים החברתיים השונים, להפצת רעיונותיו ומסריו, שחבריו "הם המגינים של הלאומיות הערבית הסונית ועומדים נגד ההשפעה איראנית", וכי הם מתכוונים לנהל מלחמה ממושכת כדי להשיג את מטרותיהם.
מנהיגי צבא זה החליטו לפעול נגד המשטר השיעי בעקבות פשיטה שערכו כוחותיו על אחד ממעוזיו בכפר חויג'ה שבצפון עיראק באפריל 2013, בה נהרגו עשרות מאנשיו. המהלכים המתקיימים עתה בשטח מהווים איום ישיר על שלטונה של ממשלת אל-מליכי, ועל השלטון השיעי בעיראקי, ועשויים להתפתח למלחמת אזרחים נרחבת ועקובה מדם בין הסונים לשיעים, שיכולה אכן להתמשך זמן רב, ולהביא גם למעורבות כוחות וגורמים חיצוניים, איראן, ערב הסעודית ואחרים. ערב הסעודית כבר הואשמה על ידי ממשלת עיראק בכך שהיא עומדת מאחורי ההתפתחויות האחרונות, ומסייעת לקיצונים הסונים, ונשיא איראן, רוחאני, כבר הכריז על כוונתו להגן על המקומות הקדושים לשיעה בעיראק, בנג'ף ובכרבלאא', אותם רוצים הקיצונים הסונים להרוס. פרשנים עיראקים ואחרים מציינים כי האירוע בחויג'ה היה הגפרור שהדליק את גל ההתקפות בו פתחו אנשי ארגון זה כנגד כוחות הביטחון של המשטר, במטרה לנקום ולהפיל את המשטר השנוא עליהם, ומשווים זאת להתקוממות שפרצה בסוריה במרס 2011.
בעקבות כך התגייסו רבים מהסונים בעיראק לשורות כוחות אלה כדי להילחם נגד המשטר, הנתפס על ידם כבן חסותה של איראן, והפועל נגד הסונים במדינה ומונע מהם לקחת חלק בחיי המדינה, ורבים אחרים מצטרפים אליהם לאורך מסלול התקדמותם. מהתרשמות מן הדיווחים המגיעים מעיראק נראה כי המטרה הראשונה והעיקרית של הכוחות הסוניים במתקפה זו היא סילוק השיעים מן השלטון, והחזרתו לידי הסונים, כפי שהיה בתקופת שלטון הבעת' עד 2003. בכך רוצים הגורמים הסונים להחזיר את הגלגל לאחור, וגם להביך את אויבתם הגדולה, ארצות הברית, שהביאה לנפילתם, וללקיחת השלטון מידיהם, ולהראות לה ולעולם כולו, כי כל המאמץ הזה היה לשווא, וכי מי שצריך לשלוט בעיראק הם הסונים ולא אחרים. בשלב זה יקשה על הממשלה העיראקית להתמודד בכוחותיה שלה מול נחשול גואה זה, אלא אם תזכה לסיוע מבחוץ, בדומה למה שקורה במלחמת האזרחים בסוריה, בה מעורבים היום כוחות חיזבאללה, וגם כוחות ויועצים איראנים.
ימים יגידו כיצד יתפתחו הדברים בארץ שני הנהרות, והאם אכן יפתח פרק חדש בתולדותיה החדשים, שיהיה עקוב מדם, לא פחות מן הפרקים הקודמים שלה, וכי אכן יקרה המהפך השלטוני בה בדרך שהיא מקובלת בדרך כלל במזרח התיכון, השכונה הקשה בה גם אנחנו דרים.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם