להגדיל את הגזר, וגם את המקל

אם מדינת ישראל אינה מכריזה שבכוונתה למוטט את החמאס, אם ייכשל המשא ומתן או אם יפתח בסיבוב נוסף בעתיד, אין לה מנוף לחץ

דורון מיינרט | 12/8/2014 11:06 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
לנושאים ונותנים מצד ישראל במשא ומתן מול החמאס יש שתי בעיות – הגזר שהם מציעים לצד השני אינו מספיק מתוק, והמקל שהם מאיימים בו אינו מספיק גדול.

עזה היא בעייה שלנו, ותמשיך להיות כזאת בכל דרך. המשך המצב הנוכחי יביא במוקדם או במאוחר להתמוטטות כלכלית ותשתיתית, התמוטטות שממנה נסבול גם אנחנו -  או בשל המשך הוצאת הקיטור כלפינו באמצעות טרור, או בשל השפעת ההתמוטטות על תשתיות מדינתיות כמו מים, זיהום הים התיכון ועוד.   בנוסף – כל עוד לא תיפתר הבעיה – העולם ימשיך ויאשים אותנו ויראה בנו אחראים.

"פתיחת המצור" היא אינטרס שלנו. ברור שצריך להשתדל להשיג בקרה שתמנע העברת אמל"ח או חומרים שיכולים לשמש להתעצמות צבאית, אבל זה לא העיקר – העיקר הוא השיקום. מובן שצריך לנסות שחלק גדול ככל האפשר של השיקום יובל על ידי הרש"פ בכספים אירופאיים וסעודיים – ולא על ידי החמאס בכספים קאטאריים. אין לדעתי מניעה גם לשחרר את משוחררי שליט – אלה שלא ניתן להגיש נגדם כתבי אישום. עניין ה"פירוז" ו"פירוק החמאס מנשקו" הם סיסמה ריקה.

אבל לגזר הזה צריך להתלוות גם מקל. המקל שמאיימים איתו היום אינו משמעותי מספיק. את המנהרות כבר הרסנו ואי אפשר להרוס שוב, את הנשק תלול המסלול לא ניתן להשמיד. הלחץ על האוכלוסייה אינו משפיע על החמאס – שמוכן להמשיך ולספוג ומקבל גב מהאוכלוסייה למרות הסבל שספגה. תמרון קרקעי חלקי, במתכונת שבוצעה במבצע הזה או אפילו ב"עופרת יצוקה" אינו מאיים עליו משמעותית – הוא מניח שיוכל להתמודד איתו ולהסב לצה"ל אבדות – ולהמשיך ולשרוד. 

המקל שנדרש להציב מול החמאס הוא מיטוטו. זהו המקל היחידי שרלוונטי הן כדי לסיים את המבצע הנוכחי – והן כדי למנוע את הפרת ההסכם שיושג ולהבטיח את המשך ורציפות מאמץ השיקום. צריך להיות ברור לכל - קודם כל לחמאס, ולאחריו לזירה העולמית שהסיבוב הבא יסתיים במיטוט החמאס ובשליטה ישראלית על הרצועה – עד שיימצא לה מחליף ראוי. את הציבור הישראלי לא יהיה קשה לשכנע בכך, נראה שיהיה הרבה יותר קשה לשכנע אותו בכל דרך פעולה אחרת.

המקל הזה צריך להיות מוכן כבר עכשיו. ניתן יהיה "לחבוט" באמצעותו אם המשא ומתן ייכשל והחמאס ימשיך במלחמת ההתשה – או בפעם הבאה שבה
החמאס יפתח את החזית, בעוד מספר חודשים או שנים.  על ראשי המדינה להצהיר זאת, ועל הצבא להתכונן כבר עכשיו ליישום המהלך. עליו להיכנס לנהלי קרב ולאימונים והכנות אינטנסיביים. עליו להכין תכנית רלוונטית ועדכנית שמביאה בחשבון את לקחי המבצע עד כה ואת המצב בשטח. 

אם יושג ההסכם – צה"ל ירוויח מוכנות ואמינות באיום, יהיה עליו לשמר את המוכנות ואת האמינות לאורך זמן. אם לא יושג הסכם – נאלץ לבצע את המהלך הזה – עם כל המחיר הכרוך בכך (ומדובר במחיר כבד).

בעתיד – אם יתחיל תהליך שיקום ובמהלכו החמאס ייבחר לפעול כנגדנו – הישגי השיקום יבוטלו באחת, והמבצע ההכרעתי ייצא מייד לפועל – לא בשלבים, ולא בהיגררות, אלא במבצע רצוף ועוצמתי.
רק מסר ברור ואמין כזה אל מול החמאס – גזר מתוק ומקל גדול – יאפשר להוציא מהמשא ומתן הזה את המירב ולהוליך לדרך חדשה – כזאת או אחרת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

דורון מיינרט

צילום:

אל"מ במילואים, ראש מחלקת תכנון מבצעים לשעבר

לכל הטורים של דורון מיינרט

פייסבוק