כמה מצחיק היה לי במלחמה

הביקורת על השאלון שהועבר ללוחמים נובעת מאי הבנה של חוויות הקרב. בלבנון השנייה, עם רימון ביד, פשוט נקרעתי מצחוק

ירון אדל | 13/8/2014 13:22 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
אתמול התפרסמו כתבות בהן הועלתה ביקורת כלפי שאלון שהופץ בבסיס חיל האוויר, שמתייחס למבצע צוק איתן. בין השאר, ביקש השאלון מהחיילים לרשום "משהו מצחיק שקרה לי במהלך המבצע". כותרות הכתבות התייחסו לבקשה בפליאה, והטוקבקים התייחסו בזלזול וכעס לבקשה.

הייתי ארבע וחצי שנים בצבא כשפרצה מלחמת לבנון השנייה. באותו קיץ, הגדוד שלי, 931 של חטיבת הנח"ל, נתקל הרבה פעמים. הרבה אחים נפצעו ושניים נהרגו. אבל זכורים לי לא פחות הצחוקים.

היה קטע שאלירן, אורון ואני צמצמנו טווח לכיוון מחבל שלא הפסיק לירות עלינו. יצאנו מהבית שנלחמנו בו, דילגנו למבנה שממול, תחת אש, והתחלנו להתקדם על קיר המבנה הזה כדי להגיע נסתרים למחבל. עד שראינו פתח. לא רצינו לקחת סיכון, אז בזמן שאלירן ואורון מחפים עליי שלפתי רימון, הוצאתי את ניצרת הבטיחות, הצצתי מהר לתוך הפתח כדי לראות שהרימון לא יתקע במשהו ויחזור אלינו, ואז אני קולט שהפתח הוא למעשה חדר ללא מוצא, ללא המשך, מין מחסן קטן כזה, ואין מצב שמישהו מסתתר שם. ואני קולט שאני עם רימון בלי ניצרה ביד. ואין לי מה לעשות איתו. הסתכלתי על אורון, הסתכלתי על אלירן, והתחלנו להיקרע מצחוק. ממש לצחוק חזק.

או כשגלעד הסמג"ד ואני מצאנו את עצמנו על מחפורת של חול, יורים כמו משוגעים להמשך הרחוב, כי היינו צריכים לחפות בזמן ששגיא הלך להניח לבנת חבלה על דלת. אנחנו יורים, יורים, מדברים בקשר, יורים, כשלפתע פיצוץ אדיר וענן אבק מכסה אותנו. ממש בינינו, בתוך המחפורת, פגע טיל אר. פי. ג'י. ועשה רעש וצילצולים. לא קרה לנו כלום. גלעד הסתכל עליי, הסתכלתי עליו בחזרה, והתחלנו להתגלגל מצחוק. ממש לצחוק חזק.

אז כן, זה אולי מנגנון פסיכולוגי של הגנה, אבל עכשיו תוך כדי כתיבה אני צוחק. זה היה קורע מצחוק.

מלחמה יכולה להיות מצחיקה.
עובדה. מלחמה היא לא רק עצובה, היא לא רק מפחידה, היא לא רק נוראה. היא קודם כל אישית. כל אחד חווה אותה אחרת.

וכדי להתמודד עם הזיכרונות הקשים, כדאי שחיילים יכתבו את הקטעים המצחיקים, שייזכרו בהם שנים אחרי זה, יצחקו על זה יחד, ולא רק יזכרו בדם ובפיצוצים בהזכרות ובימי זיכרון.

ומה שיותר חשוב: אל תגידו לנו איך לחשוב. אל תגידו לנו איך להרגיש. הביקורת כלפי השאלון הזה שהופץ בבסיס חיל האוויר, שאלון שמבקש לחלוק חוויות מהלחימה, היא ילדותית ואינה מבינה את המורכבות של שדה הקרב. טוב עשתה המש"קית חינוך ששאלה את השאלות האלה. היא מבינה את תפקידה. כי האמת היא יותר צבעונית ממה שנדמה לנו.

מגיעה לנו נחמה. אז אל תיקחו לנו גם את זה.

ואם תהיתם -  אחרי שצחקנו זרקתי את הרימון לתוך המחסן הריק הזה. מה היה לי כבר לעשות איתו?

ירון אדל הוא חלק מפרויקט 'רסיסים', שמטרתו לנטוע בליבם של ישראלים שהושפעו מחווית קרב את האמונה כי הם יכולים לשתף את חוויותיהם ורגשותיהם, ולהנגיש להם את הכלים לעשות זאת. www.resisim.org
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

ירון אדל

צילום:

לוחם ומפקד במילואים, בוגר האיניתיפאדה השנייה ומלחמת לבנון השנייה, ממקימי 'הידלגו' והקליניקה לעסקים קטנים

לכל הטורים של ירון אדל

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק