למרות הלחימה: הגיעה לארץ לחגוג בתמצווש
חנה שייה, נערה אמריקאית, חגגה את האירוע בישראל, למרות האזעקות והחששות: "אסור לפחד להגיע לישראל. זה הבית שלנו"
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו [אהבתי]
למרבה הצער, באותו זמן נחטפו ונרצחו שלושה נערים, ופרצו המבצעים "שובו אחים" ו"צוק איתן". לאט לאט, אחד אחר השני, ביטלו להם כל בני המשפחה והחברות של חנה את הגעתם למסיבה המיוחלת, והמסיבה עמדה בסכנה. אך חנה בשלה: "אני הולכת להגיע בכל מצב" אמרה להוריה, וכך היה.

"אנחנו מתכננים את המסיבה כבר תשעה חודשים" סיפר אביה, אומיד לnrg דקות ספורות לפני שהחל האירוע המיוחל, "הגענו בינואר לישראל כדי למצוא מקום לערוך בו את בת המצווה של חנה, הגענו ל'אש התורה' והחלטנו לעשות פה את המסיבה" הוא אומר. "הרבה יותר אנשים ממה שחשבנו השיבו שיגיעו לאירוע, וציפינו לכ-220 אורחים, אך המלחמה פרצה, לאט לאט אנשים התחילו לבטל".
את ההשתתפות ביטלו לא רק אורחים רחוקים, אלא גם הדודים הדודות ובני הדודים והגיסים. "היה הרבה לחץ מהמשפחה לבטל את האירוע" הוא אומר בכאב, "היו הרבה מריבות ואמוציות". גם חברותיה של חנה היו אמורות להגיע, ואף חלק מהן לערוך מסיבות באותו השבוע, אך אחת אחרי השנייה גם הן ביטלו את הגעתן. "אמרו לנו 'איך אתם יכולים לעשות את זה לילדים שלכם?'" מסביר אומיד, "'איך אתם מסכנים אותם ככה?"
למרות זאת החליטו ההורים לקיים את האירוע כמתוכנן. "בסוף החלטנו להגיע לישראל ולהראות לחנה את החשיבות להיות במדינה שלנו, ההיסטוריה והמורשת העשירים שיש לנו פה, העובדה שאלפי שנים אנשים סיכנו את חייהם שיהיה לנו את המדינה – חשבתי אם נבטל את האירוע, זה יהיה ההפיך ממה שחינכנו אותה ואת אחיותיה".
"עבור אשתי ובשבילי הלקח שרצינו ללמד הוא שיותר חשוב ורלוונטי להגיע היום עם מה שקורה. אשתי חלקה עליי במידה מסוימת. המשפחה חששה מה יהיה עם הילדים באזעקות, שיהיה להם טראומה. אמרתי לאשתי 'אולי אם הם ישמעו אזעקה, הקול הזה שהם ישמעו, ידבוק במוח שלהם, כשיהיו ברגעי החלטה גדולים בחייהם, כשיצרכו לקבל החלטות מהותיות. לעמוד עם ארץ ישראל עם עם ישראל בדרך האבות במקום להתעלם'".
לבסוף הגיעו קצת פחות מ-100 אורחים, ביניהן 14 בנות שירות לאומי לשעבר, ששירתו בלוס אנג'לס, בבית ספר הלל, בו חנה לומדת. "הן אלה שדחפו אותנו לקיים את האירוע למרות כל" הוסיפה קלי בדמעות, וחיבקה כל אחת מהן. רק כ-60 מהאורחים הם מכריה של קלי מבאר שבע. השאר הם אנשים שבני המשפחה פגשו בביקור שלהם בישראל, מורי דרך, נהג האוטובוס "וסתם מישהו שפגשתי בכותל" אומר אומיד.
"כל מי שפגשנו – הזמנו. אם לא המשפחה הקרובה, אז לפחות זו הרחוקה שגרה פה בישראל". הם גם החליטו למרות המצב לתמוך בתושבי העיר באר שבע ויקיימו מחר (ו') מסיבה נוספת בבית כנסת בעיר. לשאלה האם לא העציב אותה שחברותיה לא באו לאירוע, השיבה חנה: "הייתי מעדיפה שיהיו איתנו ביחד. אבל זה יותר משמעותי שאנחנו פה, דווקא עכשיו, ובאמת שאין שום בעיה פה. אני לא מבינה על מה המהומה".
"אני אספר לחברות שלי שהיה כיף ושלא היה שום דבר כל כך מפחיד" מסכמת חנה, "אני למדתי שלפעמים מגזימים בחדשות. דווקא סבבה פה". חנה אף ביקשה להעביר מסר ליהודים וישראלים שמפחדים להגיע לארץ:
"שיידעו שאסור לפחד להגיע לישראל, ושחשוב לעמוד איתה גם בזמנים קשים, זה הבית שלנו, בסוף נחיה כולנו פה ביחד, וחשוב יותר לתמוך בישראל בשעה קשה מאשר כשהמצב טוב, גם אם יהיו זמנים קשים".