קיץ 2014: בית הספר של החיים

הלימוד האמיתי של ילדינו התרחש בקיץ הזה, המכונה חופש. עוד כמה ימים הם ישובו לבתי הספר, בתקווה שילמדו שם לא פחות

נעמי עיני | 24/8/2014 11:22

תגיות: צוק איתן, החופש הגדול, נחל עוז

בעוד ימים ספורים מתחילה שנת לימודים חדשה ומסתיים פרק זמן המכונה בלשוננו "החופש הגדול".

כינויים של חודשיים אלה בשם "חופש", בניגוד לעשרת החודשים המכונים "שנת לימודים", מקומם אותי בכל פעם מחדש, שהרי בתקופה זו שבין שנת לימודים בבית ספר לשנה שלאחריה, מתרחש לימוד אמיתי ומשמעותי, לא פחות ואולי אף יותר, מזה המתקיים בתוך כתלי בית הספר. ובקיץ הנוכחי – על אחת כמה וכמה.

בימי ה"חופש" כתיקונם, נאלץ ילד ממוצע להתמודד עם משימות לא פשוטות: היעדרות של ההורים מן הבית לאורך שעות רבות ביום, שהייה ממושכת בתוך מתחם מוגבל עם האחים, ניהול זמן ובכללו התמודדות עם שעמום, שמירה על קשר עם חברים בהיעדרה של מסגרת, השלמת מטלות לימודיות, יציאה למספר לילות מן הבית במסגרת מחנה של תנועת הנוער, שהייה עם המשפחה המצומצמת או המורחבת בנופש משפחתי ועוד. בנוסף, פוגש הילד את הוריו בתקופה שיש בה לעיתים לחץ כלכלי וקושי רגשי "לתזז" בין הבית לעבודה.

עוד כותרות ב-nrg:
האו"ם: "הילדים נושאים בנטל סכסוך שלא יצרו"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

והקיץ? הקיץ טולטלנו כולנו, הורים וילדים, בתוך מלחמה. נוסף על ההתמודדויות הרגילות, הקיץ הזה הביא לתוך בתינו דאגה ומתח לשלומם של הנערים החטופים, מטחי טילים ואזעקות, גיוס המוני, היצמדות אינסופית לדיווחי החדשות, דאגה לשלום החיילים בחזית, חשיפה לאיום קיומי סביב גילוי המנהרות, התנדבות וסולידאריות חסרי תקדים, שכול, לוויות, סיפורי גבורה וחוסן והמון המון אי וודאות. בית הספר של החיים.

בעוד ימים אחדים, נשלח את ילדינו אל בתי הספר הרשמיים. יהיו גם ילדים שלא יוכלו ללכת לשם, בשל חשש לביטחונם.

ומה יחכה להם שם, במוסד החינוכי?

אם נסתפק בעברית, אנגלית וחשבון, הרי שהחמצנו את העניין מיסודו.
על בני אדם ראוי שיסופר להם, והם יספרו בחזרה. ידברו עם מחנכיהם על מבוגרים ועל עצמם. על קרובי משפחה שנאלצו לעזוב את ביתם שבדרום ושפרנסתם נפגעה,

על האח או האב שנלחם או שלא גויס, על שכנים שבחרו לנסוע לחופשה בחו"ל, על אבא שהרגיע את סבא וסבתא שגרים בקנדה, על המכתבים והציורים שהכינו וצרפו לחבילות, על דחיית חגיגת בת המצווה או קיצור החופש המשפחתי המתוכנן, על פארק השעשועים שנסגר, על טנקים ומנהרות, על חייהם ומותם של אזרחים בעזה, על ביבי ובוגי ואולי גם על דף ודאעש. ומישהו יזכיר אולי בשקט גם את שמו של ילד קטן מקיבוץ נחל עוז.

לצד הדיבור הסוער, תופענה שתיקות ורגעי עצב ומבוכה, ושאלות פתוחות.
ויהיו תלמידים שלא ידברו בכלל ואחרים שיתאמצו להפריע לשיחה הזו להתקיים. אבל באיזה שהוא שלב יתחילו הצחוקים וסיפורי ההרפתקאות.

וכשישמע הצלצול, תיפרץ הדלת ועשרות ילדים יפתחו בריצה מטורפת אל המגרש.

וכל זה יקרה כאילו בהפתעה, ועוד לפני שהספקנו לשאול אותם ממש מה שלומם ומהן המשאלות שלהם לקראת השנה החדשה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

הוסף תגובה

הגיבו