פסיקת בג"ץ: שחרור בלתי חוקי
הנושא שעמד אתמול לפני בג"ץ הוא שאלת המדינה היהודית או מדינת כל אזרחיה. הוא בחר לכפות על המדינה בכח את השקפת עולמו בעניין
הטענה של בג"ץ היא מסוג הטענות שנשמעות מאד הגיוניות, עד הרגע שמתחילים לחשוב עליהן.
שהרי לכאורה, צודק בג"ץ. אי אפשר להעניש אדם ולכלוא אותו ללא משפט. אלא שהכלל הזה לא רלוונטי במקרה הנידון, שהרי במקרה הנידון איש לא כולא אותו, הוא חפשי ללכת לכל מקום שיחפוץ, מלבד לשטחה של מדינת ישראל, שבה ממילא שהייתו בלתי חוקית. פתוחה בפניו הדרך לשוב למולדתו.
האבסורד מתחזק שבעתים, לאור העובדה ששחרורו של האיש הזה לתוך שטחה של מדינת ישראל הוא עבירה על החוק. שהרי ממילא שהייתו של האיש הזה במדינת ישראל היא בלתי חוקית. הוראתו של בג"ץ לשחרר את השב"ח לתוך מדינת ישראל, היא אפוא הוראה לעבור על החוק. ממתי בג"ץ מאפשר מעשה לא חוקי? הלא בדרך כלל רוממות שלטון החוק בפיו.
ובכלל, אם אסור לכלוא אדם ללא משפט, למה מאפשר בג"ץ מעצר מנהלי של מתנחלים?
התשובה פשוטה: את בג"ץ
שהרי שאלה ערכית כזאת אין מקומה בבג"ץ. בשאלה הזאת מן הראוי שיכריעו נבחרי העם. אבל בג"ץ מזלזל בנבחרי העם ונוגס בדרך קבע בסמכויותיהם. לכן, אין להתפלא על כך שאתמול נשמעו במערכת הפוליטית קולות הקוראים לצמצם את סמכותו של בג"ץ. אם בג"ץ חורג מסמכויותיו וגוזל לעצממו סמכויות לא לו, ועל אחת כמה וכמה אם הוא גוזל סמכויות המסורות לנבחרי העם, אך טבעי הוא שגם נבחרי העם יפסיקו מכאן והלאה לכבד את פסיקות בג"ץ.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם