זה לא שמאל, זה רצון בשקט אמיתי
אם עד עכשיו כל המבצעים האלו לא נתנו פתרון, מה מטרת המבצע הבא? האם כך יראו חיינו לנצח? תושבת שדרות מסבירה מדוע השתתפה בהפגנה
ב-13 השנים האחרונות אני חיה בשדרות. אני מחוברת לעיר בנימי נפשי, אוהבת את תושביה ורואה בה את עתידי לשנים רבות. לא הייתי מעורבת בפוליטיקה ואפשר לומר שניסיתי לחיות את חיי בהתאם למציאות שהוכתבה לי על ידי המדינה.
יש לי חברים רבים מכל קצוות הקשת הפוליטית, הדתית ועדתית, ובאופן כללי אני אוהבת את חבריי על פי אישיותם גם אם יש לנו מחלוקות . יעידו חבריי שלפעמים תהום מפרידה בין דעותינו אבל תמיד ישנו גשר שמוצא את החיבור.
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- צה"ל הפיל מטוס קרב מסוג מיג 21 שניסה לחדור לישראל
- זעם בדרום ת"א: "השופטים יצטרכו לתת דין וחשבון"
זהו גם המוטו על פיו אני מחנכת את ילדיי: כבודו של כל אדם באשר הוא; מצאו בכל אחד את החיובי שבו.
כשנגמרה המלחמה האחרונה הרגשתי שאני לא יכולה להכיל את המצב יותר. הרגשתי שחיינו מתקיימים מסבב לסבב, בלי יום אחד של הקלה בתחושת הדריכות. ראיתי את עידו, בני בן השבע, מתכנס בעצמו ומאבד את תחושת הביטחון והאמון . מחשב את צעדיו מדקה לדקה. נותן פרשנות והערכות צבאיות ומתי יהיה הירי הבא, מפחד לצאת מהבית ולפעמים אפילו מהממ"ד.
הרגשתי
נכון, אין לי פיתרונות. לא למדתי ממשל ופוליטיקה. הייתי רק מורה חיילת בצבא ואני עוסקת במערכות מידע. אבל היגיון בריא אומר לי שאם עד עכשיו כל המבצעים האלו לא נתנו פתרון, מה מטרת המבצע הבא? האם כך יראו חיינו לנצח?
אז החלטתי שקודם כל - אני לא שותקת יותר ולא מוכנה לחיות תחת מכבסת המילים "טפטוף", "שגרת חרום" ו"תגובה נורמלית למצב לא נורמלי". אני דורשת לשאוף למצב נורמלי ומבקשת פתרון ארוך טווח, ובמקביל אני מוכנה ללמוד ולהקשיב למומחים שיכולים להציג חלופות למצב הקיים.
אז אם זה שמאל רדיקלי, אשרי וטוב לי. סוף כל סוף גם אותי שמו תחת מסגרת.
אני מאמינה ויודעת שיש תושבים רבים שחושבים כמוני, וניסיון למתג, לפלג ולהרתיע נובע המפחד לתת פתרון. זו לא בושה לדרוש להפסיק להיות מגן אנושי לאוזלת ידה של הממשלה.
וראוי לה לעיריית שדרות שלא תלבה שנאה, בעיקר בימים אלה של תשובה וסליחה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם