הבריטים עזבו, הישראלים עדיין כובשים
מה שראינו בסקוטלנד לא נראה כאן: קלפיות לא יוצבו בשכם ובחברון כדי לבדוק אם הפלסטינים רוצים להישאר בלועים בתוך ישראל
משאל העם בסקוטלנד
צילום: AFP
בסופו של דבר, העדיפו הסקוטים את רשת הביטחון שמציעה מדינה אשר נמנית על שבע הכלכלות החזקות בעולם על פני פטריוטיזם סמלי. זו החלטה רציונלית מנקודת מבטו של סקוטי טיפוסי - במיוחד כאשר אנגליה מבטיחה להגדיל את ההשקעות בתשתיות בצפון, מבהירה כי הדרך לרחוב דאונינג 10 פתוחה גם לסקוטים (כפי שמוכיח גורדון בראון – ראש הממשלה הקודם), ומבטיחה להרחיב את סמכויות השלטון המקומי מעבר לקו הסכם יורק.
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
משאל העם אמנם כרסם בדומיננטיות האנגלית בסקוטלנד, אך גם סיפק לה את הלגיטימציה. סקוטים לאומנים יוכלו להמשיך ולטעון כי "מגיעה להם מדינה", אך לא יוכלו לומר כי לא ויתרו עליה מרצונם, לפחות לפי שעה.
אותה לגיטימציה היא בדיוק מה שאין לשלטון הישראלי בגדה המערבית. לאף אחד אין ספק מה היו תוצאותיו של משאל עם על "עצמאות יהודה ושומרון". גם אם ניתן לכל תושביהם היהודיים של ההתנחלויות זכות בחירה – עדיין יהיה רוב פלסטיני מוחץ שידרוש להיפרד מישראל עכשיו ומיד.
כמובן, משאל עם כזה הוא עניין לאחרית הימים. לישראל אין כוונה לערוך אותו, כי אין לנו נכונות להיפרד מהשטחים שכבשנו ב-1967. בניגוד לאנגלים בסקוטלנד, גם אין לנו תוכניות לחזק את הכלכלה הפלסטינית, לשפר את התשתיות של שכם או להזמין את תושבי חברון הלא יהודים להצביע לכנסת.
אנחנו שולטים בגדה כי זה נראה לנו הגיוני וצודק, ולא שמים לב שהכיבוש לא רק שאיננו לגיטימי בעיני הגויים אלא גם מזמן כבר לא עסק רווחי עבור היהודים. בשנים שאחרי מלחמת ששת הימים אכן זכינו בכוח עבודה צייתן, בתוצרת חקלאית זולה וברהיטים איכותיים במחיר שווה לכל נפש, אך השנים היפות (?) ההן חלפו מזמן. פועלי השטחים צייתנים הרבה פחות מעמיתיהם התאילנדים, והסחורה שמגיעה משכם וחברון יותר יקרה מהיבוא מסין. הכיבוש הישראלי הפך למזכרת מימים שבהם מדינות ביססו את עושרן על כוח הזרוע ולא על מסחר בינלאומי, היי-טק ופיננסים. הפכנו לסוג של קורטז שלא מבחין שחרף כל כיבושיו ספרד הגדולה ענייה יותר מסינגפור המיניאטורית. העולם כולו מביט בתימהון בכובש האנכרוניסטי שלא שם לב שאנחנו במאה העשרים-ואחת ולא במאה השש-עשרה.
השאלה המתבקשת כלפינו דומה מאוד לשאלה ששואלים בעל שמסרב לתת גט לאשתו או אישה שמתחמקת מלקבל גט מבעלה: למה לכפות שלום בית על בן זוג שמצהיר כי כלה ונחרצה עימו להיפרד? מה בדיוק יש להרוויח מנישואים כפויים?
בגדה המערבית
כפי שמלמדת הדוגמא הסקוטית – ההחלטה להישאר מיעוט לאומי מרוכז במדינה גדולה או לצאת לעצמאות מתקבלת לא רק על סמך שיקולים אמוציונאליים-לאומניים אלא גם על בסיס כלכלי. זה לא מקרה שהמדינות הבלטיות שומרות על שלמותן הטריטוריאלית כאשר המיעוט הרוסי מעדיף את האיחוד האירופאי העשיר על אמא רוסיה, בעוד שהאוכלוסיה הרוסית בקרים מצביעה ברוב מוחץ בעד הצטרפות לרוסיה מאחר שאין פיתוי רב בלהיות מחוז נידח במדינה ענייה כמו אוקראינה.
זה לא מפתיע שהפלסטינים אשר מקבלים מאיתנו מעט מאוד במישור הכלכלי דורשים עצמאות. זה יכול להיראות משונה שאנחנו מתעקשים לא לתת להם עצמאות למרות שאנחנו מרוויחים מעט מאוד מהתמשכות הכיבוש, אבל מרגע שהחלטות פוליטיות רציונליות מתקבלות על סמך שיקוים לא רציונליים כגון "זכות אבות" ו"אבנים קדושות" – ההיגיון יוצא לפנסיה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם