גורודיש פקד על המעוזים: "להרשות לאויב לעבור"
חשיפת עדותו של אלוף פיקוד הדרום בפני ועדת אגרנט מלמדת על נתק בין המטה הכללי לחיילים בשטח. "אני לא כתבתי את הפקודות"
• לעדויות נוספות:מסמכי ועדת אגרנט
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בראשית עדותו של אלוף פיקוד הדרום, שמואל (גונן) גורודיש, הוא מסר פרטים על רמת המוכנות בגזרת הפיקוד, ואף סיפר כי הוא היה מוטרד ממצבו של "קו בר לב" - קו המוצבים של ישראל בגבול עם מצרים. גונן טען כי הוא היה זה שנתן לראשונה הנחיה ללוחמים במעוזים להסתובב עם נשק אישי. בנוסף, לדבריו, בראשית שנת 1973 טרם הגעתו לפקד על גזרת הדרום, נסגרו בקו התעלה 14 מעוזים מתוך 30, שהקמתם מחדש הייתה עתידה לקחת מספר שבועות.
גורודיש אמר כי הוא ניסה להחזיר את המעוזים לפעילות בחודש ספטמבר, כחודש לפני פרוץ המלחמה, והוסיף כי באחד הביקורים שערך בקווי ההגנה ראה כי הטנקים הישראלים עומדים בצפיפות רבה מדי. "נתתי הוראה לפזר אותם ולהכין בשבילם מחפורות, למקרה של התקפה אווירית מצרית. לא שחלמתי אז שתהיה מחר התקפה פתאומית אווירית מצרית, אבל לא יכול להיות בקו מצב כזה של טנקים צפופים".
מי שהיה מגיבורי מלחמת ששת הימים והועבר מתפקידו במהלך המלחמה, טען כי לא הספיק לשנות את הבעיות הרבות שזיהה במערך המוצבים הישראלי. בסיורים שערך בקווי ההגנה זיהה חוסרים רבים וחוסר בהירות בנוגע לפקודות, דוגמת מפות לא מעודכנות בחמ"ל הפיקוד, העדר תיקי פקודות לפני יציאה לסיור, כוחות מילואים שאינם מאומנים וכלי נשק ותחמושת חלודים. בעקבות הסיור אמר לרמטכ"ל כי הוא מקווה שלא תיפתח לחימה בשנה הקרובה.
בנוסף אמר גורודיש כי בספטמבר 1973, הוקפא התקציב לחיזוק תכנית הביצורים עליה הוחלט. "אני רוצה להגיד שבחודשיים האלה עסקתי בבניית דברים שהיו צריכים להיות לפני שבאתי ולא היו. זה הכל. אני מנסה להגיד עוד דבר שבחודשיים קשה מאוד לתקן הזנחה של שנים", טען גורודיש מול חברי הוועדה. ואף הוסיף כי מקצה השיפורים עליו הכריז בחזית הדרום התעכב בשל העובדה שהדרגים הנמוכים לא האמינו שהלחימה בפתח.
אלוף הפיקוד ביקש מחברי הוועדה להציג דברים שאמר כבר בקיץ 1972. בישיבה בה נטלו חלק בכירי המטה הכללי, טען כי יש להכין את הכוחות לכל אפשרות, כולל מצב שבו המלחמה תפרוץ ביום הכיפורים, בו לא תינתן התרעה במצב של תקיפה מצד מדינות אויב. "כשאתה עושה הערכת מצב מיהו האויב הפוטנציאלי, לאור זה אתה בונה את הצבא. אם אתה לוקח בחשבון את האפשרות הגרועה נגד אויב יותר גדול, צריך לבנות סדר כוח הרבה יותר גדול", אמר גורודיש.
לפי דברי האלוף, הערכת הצבא לזמן שיקח מרגע גיוס המילואים ועד פריסת הכוחות בשטח נעה בין יומיים לשלושה. לאחר שפירט על תכניות "סלע ו"שובך יונים" (התכניות המבצעיות להגנת סיני), הותקף גורודיש על ידי חיים לסקוב, חבר הוועדה: "מכל מה שאתה מקריא לי לא ברור אם למישהו בצינור הפיקוד היה ברור מהם המעוזים". אלוף הפיקוד השיב כי הוא " סבור שהיה ברור שתפקיד המעוזים הוא להחזיק מעמד, לצפות, לדווח על התנועות של האויב, להרשות לאויב לעבור אותם...", ואף אמר כי הוא "לא כתב את הפקודות".
לפי עדותו, בהליך החפיפה בתפקיד מסר לו אריאל שרון, ששימש כאלוף הפיקוד לפניו, 11 נקודות שהוגדרו "חשובות", ומדבריו, כיוון שלא אמר את בפירוש, ניתן להסיק כי תוכנית הפעולה המצרית לא היתה בהם, ועוד הוסיף כי חלקים מסויימים בתוכניות ובסקירות הוצגו לפניו לראשונה בשעת מתן העדות.
אל"מ אברהם לונץ, ראש מחלקת מודיעין בחיל הים, סיפר בעדותו בפני הוועדה כי הערכתם הייתה שלאויב יידרשו שנתיים כדי להגיע למצב בו יוכל לתקוף בעומק ישראל, כלומר, לא לפני שנת 1975. בדבריו, מסר לונץ פירוט על עבודתו בחיל הים, הנשענת ברובה על אגף המודיעין וסוכניות האיסוף השונות, מהם נמסר על התחמשות של כוחות חיל הים המצריים, שלא פורשה כהכנה למלחמה. "כל הידיעות פרט לאחת, היו ידיעות על שניתן היה לפרש אותם כתרגיל, אפילו היום" הסביר איש המודיעין בפני הוועדה.
אינדיקציה מודיעינית אחת בנוגע לתרגיל ימי שביצעו המצרים, הצליחה לעורר ספקות בלונץ, שאף אמר לבנימין (ביני) תלם, מפקד חיל ים באותה תקופה, כי ייתכן ומדובר בהיערכות למלחמה, וזאת בניגוד לעמדת אמ"ן. תלם קיבל את עמדתו של לונץ והורה להגביר את מוכנות החיל.
בזכות העובדה שחיל הים לא יישר קו עם הערכות אמ"ן, היו 13 כלי שיט מתוך 14 בכשירות מבצעית מלאה ערב פרוץ המלחמה, בניגוד למצב רגיל בו רק שליש מהם כשירים לפעילות. בנוסף, נשלחו קצינים לתגבר את מוצבי החיל בשל החשש שמא תפרוץ מלחמה, אך עדיין לא הופסקה התנועה הימית.
בראשון לאוקטובר, בשעות הערב, העביר לונץ מסמך לכלל היחידות, בנוגע לצי המצרי, אך נזהר לציין בו את המילה "מלחמה", בשל העובדה כי בצה"ל לא העריכו את המצב כמותו. "עם זאת יצויין, ששינויי הפריסה, הכוננות העליונה, הפעלת המערך הלוגיסטי והמילואים, הביאו את הצי למצב המאפשר מעבר מהיר לפעילות מבצעית", אמר איש המודיעין בעדותו.
במענה לשאלתו של של חבר הוועדה יגאל ידין האם הקשר בו השתמשו מפקדי צה"ל היה מאובטח השיב בעדותו
תא"ל ענבר שפרס בעדותו את מוכנות הכוחות מבחינת התקשורת ביניהם ומבחינת יכולות ההצפנה של צה"ל, הצביע על הקושי של הכוחות בשטח ליצור קשר עם המעוזים, בהעדר טכנולוגיות ראויות לכך. "אני אומר בכנות שקשה היה לצפות מאיש מילואים ביום השני למלחמה שלו, כשהוא נכנס ממש לקרב ולתוך האש, שהוא ישתמש בצורה מושכלת בקודים. אם הוא בכלל משתמש בקודים..."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם