החבר החדש של נתניהו מכין את השטח לבחירות
בן בריתו החדש של נתניהו, ישראל כץ, כבר דוחף את אנשיו לעמדות כוח במקום נאמני סער הפורש זאת לשביעות רצונו של רה"מ. הבחירות הקרבות בליכוד מבטיחות שדבר לא יתחדש בזירה המדינית
עוד כותרות ב-nrg:
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
זה היה מפגן כוח יוצא דופן, שסימן היטב את מרכז העוצמה החדש של הליכוד, מודל 2015. כץ הפך בחודשים האחרונים למוציא ולמביא בליכוד, האיש שעומד מאחורי כל המהלכים הפוליטיים של רה"מ בנימין נתניהו. המהלך האחרון הוא התמודדות זריזה על ראשות הליכוד, בתוך חודש וחצי, שתקבע את המעמד של נתניהו ותחסוך ממנו כאב ראש לפני הבחירות הכלליות.
נתניהו לא הגיע לכפר-אחים, אבל הוא אהב לשמוע את הדיווחים בזמן אמת מן האירוע, ובמיוחד את הנאום שנשא שם כץ - שר התחבורה הודיע כי הוא עומד מאחורי ראש הממשלה ומגבה אותו לחלוטין.
כץ העמיד שלוש משימות לעצמו ולליכוד לקראת הבחירות הבאות, שיתקיימו לפי ההערכות בצמרת התנועה בסוף 2015 או בתחילת 2016: "אנחנו נגרוף שלושים מנדטים, נדאג שרוב שרי הממשלה יהיו מהליכוד ונשלב ברשימה לכנסת את פעילי השטח המרכזיים", הכריז כץ לקול מצהלות הקהל.
הגיבוי של כץ לנתניהו - ולהפך - לא היה מובן מאליו. לפני שנה עמדו השניים זה מול זה אחרי שכץ החליט להתנגד בממשלה לעסקת שחרור האסירים הפלשתינים, כפי שחייב המשא ומתן שיזם מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי. בנאום שנשא אז בחצר ביתו מול הפעילים החריף כץ את העימות. בתגובה העניש נתניהו את כץ, הפקיע ממנו את הטיפול בתשתיות והעביר את התיק לסילבן שלום. מאז היו בליכוד ובלשכת נתניהו כמה התפתחויות דרמטיות, שהזניקו את כץ לצמרת הגבוהה, בעיקר על חשבונו של שר הפנים הפורש, גדעון סער.
בשנה האחרונה הבין נתניהו שהוא מכלה את זמנו במאבקים פנימיים בליכוד ובעימותים מיותרים, בעיקר עם ח"כ דני דנון. ראש הממשלה נחל גם כמה תבוסות קשות, שחייבו אותו להיערך מחדש. השיא היה במאבק על תפקיד הנשיא, כשנתניהו נאלץ לקבל את התכתיב של סער על מינויו לתפקיד של ראובן (רובי) ריבלין, בניגוד לרצונו. זה היה השלב שבו החליט נתניהו להיפטר משר הפנים שלו. ראש הממשלה הגיע למסקנה שסער מבקש להחליש אותו, לבודד אותו ולרשת אותו בעודו בחייו, אחרי שהשתלט על מוקדי כוח חשובים בליכוד וגם בלשכת ראש הממשלה.
נתניהו בנה ברית פוליטית חדשה, הפעם עם שר הביטחון משה (בוגי) יעלון ועם שר התחבורה כץ. השלושה פירקו בהתמדה את סער מכוחו, ותמרנו אותו אל מחוץ לחיים הפוליטיים. בינתיים עזבו גם האנשים בלשכת ראש הממשלה, מקורביו של סער, והתחלפו בחבריו של כץ. שר התחבורה, שהוא גם יושב ראש מזכירות הליכוד, דאג להציב את האנשים שלו ושל נתניהו גם בעמדות חשובות במנגנון ההפעלה של המפלגה.
בפוליטיקה מחליפים נאמנויות מהר. רבים מאנשיו של גדעון סער הפורש נצפו השבוע בסוכה של כץ, נסחפים אל המחנה החדש. אחד הבכירים שהגיעו לאירוע נזכר בסיפור הידוע על מואיז, יהודי מקזבלנקה שכעס על ראשי הקהילה אשר לא טיפלו היטב בענייניו. מואיז הזועם הודיע שהוא הולך להתאסלם ועזב במהירות את משרדי הקהילה. "מואיז", קרא לו מישהו בדרכו החוצה. "נעם, יא סידי", ענה מואיז על מדרגות היציאה, כדי להוכיח שכבר המיר את דתו.
סער יתפטר מכל תפקידיו וילך הביתה ב-1 בנובמבר. נתניהו מקווה להעביר עד אז החלטה במרכז הליכוד על מועד מוקדם של הבחירות המקדימות, כדי להבהיר לכולם מי כאן בעל הבית עד הבחירות הכלליות. סביר להניח שיחד עם יעלון, כץ, ובעצם עם רוב השרים וחברי הכנסת, הוא יביס כל מועמד שיעמוד מולו. לפי שעה רק משה פייגלין הודיע שיתמודד מול נתניהו בכל מצב.
אגב, בבחירות הבאות לכנסת יעמוד כץ בראש מטה הבחירות של הליכוד. בבחירות הקודמות עמדו סער וגלעד ארדן בראש המטה, וכץ איים להקים ועדת חקירה פנימית שתחקור את הכישלון בבחירות ואת אובדן התקציב, העולה לסך של למעלה מ-60 מיליון שקלים.
ההחלטה להקדים את הפריימריס מלמדת שנתניהו וחבריו לא סומכים יותר מדי על השותפים הקואליציוניים שלהם. כולם מבינים ש-2015 תהיה שנת בחירות, וכולם יתחילו להריץ את הקמפיין שלהם; כולם מבינים שצריך לשפר היטב את הדימוי של המנהיג והרשימה שלו, ולחדד את פרופיל ההישגים - האמיתי או המדומה. ההנחה בצמרת הליכוד היא שיאיר לפיד, אביגדור ליברמן ונפתלי בנט יחוללו שינויים גדולים ברשימה שלהם כדי למשוך עוד קולות של בוחרים.
ברוח זו, הנה עוד מהלך שמבשל כץ לנתניהו, או להפך. ראש הממשלה יוכל לשלב
היום ברור עוד דבר אחד: עד הבחירות המקדימות בליכוד לא ימנה נתניהו שר חדש במקומו של סער. הוא הרי לא ילך לריב בימי ההתמודדות עם המועמדים שישאיר בחוץ. ארדן יקבל את תיק הפנים, ונתניהו, או שארדן עצמו, ימשיך להחזיק את תיק התקשורת עד להודעה חדשה. ההתעסקות הפוליטית הזו הולכת להביא אולי שקט פנימי לנתניהו בטווח הקרוב, אבל היא גם מבטיחה אפס פעילות מדינית, כאילו החלטות שמתקבלות במועצת הביטחון, בקהיר או בפרלמנט הבריטי לא נוגעות לנו כלל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם