איך להתמודד עם החוב? שמיטת הכספים חוזרת
תכנית חדשה תעזור בשנת השמיטה למשפחות בחובות, באמצעות ליווי וסיוע כלכלי. היוזמת, ח"כ רות קלדרון: "מחדשים רעיון מקראי"
שנת השמיטה.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הפסוק מחומש דברים העוסק בשמיטת כספים, "וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַד'", הפך במהלך הדורות לעניין תיאורטי. כבר תקנת הפרוזבול המפורסמת של הלל הזקן, עקפה למעשה את הציווי המקראי "מפני תיקון העולם", כלשון המשנה. בעולם הכלכלי המודרני, הנשען על אשראי, האפשרות של שמיטת חובות נראית כחרב פיפיות שתועיל בעיקר לספקולנטים ותזיק לציבור הרחב, שעל השקעותיו נשענים בעלי ההון בעת צבירת חובותיהם.
אולם בסוף חודש מאי האחרון נפל דבר בישראל, וצמד המילים שמיטת חובות חזר לאופנה. העיקרון זהה ל'תספורות' שנעשו לטייקונים, בשלושה הבדלים: שמיטת החובות תיעשה ללקוחות קטנים, אנשים רגילים מן השורה; היא תכלול תהליך מסודר של הבראה כלכלית, והיא תוצמד לשנת השמיטה. אז אולי את שמיטת הכספים המקורית אכן קשה לקיים ככתבה וכלשונה, אבל זה לא אומר שאי אפשר לשאוב ממנה השראה ולסייע למי שמעגל החובות חוסם את דרכו לחיים תקינים.
יוזמת הרעיון היא ח"כ רות קלדרון. לדבריה, למקרא היה רעיון נפלא שלא מומש מעולם במציאות הישראלית - פעם בשבע שנים הבעלות נופלת, הארץ שייכת לכולם והחובות נשמטים. "חשבנו שננסה לממש את זה ולעשות מהלך משותף של עמותות המגזר השלישי, עם הממשלה, הציבור והעולם העסקי, ולזהות משפחות שלא יכולות לעמוד בחובות שצברו. משפחה שתעשה את המהלך של ההחלמה הכלכלית במשך שנה שלמה, אנחנו נלך יחד איתה לנושים ולבנקים. הבנק יוותר על שליש, אנחנו נגייס שליש והלווה ישלם את השליש שלו – קרן, בלי ריביות – באופן פרוס, בהסדר חוב".
לדבריה, הטיפול באותן משפחות יתחלק בין משרד הרווחה לארגונים מן המגזר השלישי, שיגייסו לצורך המשימה כספים מן הציבור. אותן עמותות יאתרו את המשפחות שנקלעו לחובות וילוו אותן במהלך השנה עד להוצאת הסדר החוב לפועל. תאריך היעד לשמיטת החוב בידי הבנקים נקבע לספטמבר 2015, בהתאמה לשמיטת הכספים המקראית שמתקיימת עם סיומה של שנת השמיטה.
"שמיטת החובות המקראית היא בסוף השנה. יש לנו תהליך שהתחיל בתשרי הזה. המשתתפים יעשו דרך של שנה, ומה שיישאר להם כדי להיות אזרחים כמו כולם הוא שמיטת החובות", אומרת קלדרון. ניהול ׳קרן השמיטה׳ הופקד בידי עמותת 'מתן - משקיעים בקהילה'. רמי בסיליאן, מנהל הפרויקט מטעם העמותה, מסביר כי רק משפחות שיתחייבו לבצע תהליך של הבראה כלכלית יוכלו להצטרף ולקבל את הסיוע בהשגת הסדרי החוב. הקריטריונים לקבלת אישור ההצטרפות 'נתפרו' בהתאם להבנה שמוקד התוכנית הוא העמדת משפחות החייבים על הרגליים כדי שלא ישקעו שוב בחובות. עוד נקבע כי רק משפחות שחובותיהן נוצרו בגין חובות אישיים פרטיים יוכלו לקבל את סיוע הקרן. "יש לנו סף קריטריונים שלם שאם הוא לא קורה, לא מגיעים לקו הגמר", אומר בסיליאן.
אחד הקריטריונים החשובים נוגע לכך שלא מדובר במשפחה בעלת היסטוריה של ניסיונות שיקום. כמו כן, התוכנית לא תכלול משפחות שאחד מחבריה סבל מבעיית התמכרות בחמש השנים האחרונות. חייבים נוספים שלא יוכלו להצטרף הם מי שחובותיהם נצברו כתוצאה ממעשי מרמה, הימורים או הלוואות ללא שטרי חוב – בשוק האפור או אפילו מבני משפחה אחרים – וכן בעלי עבר כלכלי פלילי בחמש השנים האחרונות. כאמור, כל הסדר חוב שיושג עם הבנקים יכלול גם השתתפות של המשפחה החייבת בהחזר הכספים ממקורותיה, בהיקף של שליש לפחות מסכום ההסדר. תינתן עדיפות למשפחות שיוכיחו מיצוי כושר השתכרות ושיעברו תהליך של הגדלת ההכנסות והפחתת ההוצאות שלהן.
לפרויקט הצטרפו ארבע עמותות נוספות, שההתמחות שלהן היא סיוע בשיקום כלכלי: 'פעמונים', 'כתף לכתף', 'עזרה מגד' ו'חסדי לב'. מדוע דווקא הן? "אנחנו לא מממנים את פעילות העמותות בפרויקט הזה, ואלה עמותות שהסכימו לעבוד ללא מימון", מסביר בסיליאן. "התנאי שלנו היה שכל שקל פנוי שיש לנו מהפילנתרופיה ילך לעזרה למשפחות ולא למימון העמותות". התנאי הזה גרם לארגונים קטנים יותר, כמו 'מקימי', להישאר מחוץ לפרויקט. עם זאת, 'עזרה מגד', שגם היא עמותה קטנה הפועלת בבית שאן ובבת ים, עמדה בכך והצטרפה לפרויקט.
אז מה צריך לעשות כדי להצטרף לתכנית שמיטת הכספים? לפחות בשלב ההרשמה, לא הרבה. בעיקר להיכנס לאתר האינטרנט של התכנית ולהירשם. ההשקה הרשמית של התכנית צפויה להתקיים בחודש הבא בבית הנשיא בירושלים, ולדברי בסיליאן עד כה נרשמו לתכנית כ־1,500 משפחות. בשלב זה נשאר מקום לאלף משפחות נוספות. "צמצמנו את הקליטה ל־2,500 משפחות כרגע, מאחר שאנחנו יודעים שזה תלוי בקרן שתהיה לרשותנו, בסכום הכסף שנוכל לתת. אם יהיה יותר כסף, נוכל לסייע ל־5,000 משפחות. זה הכיוון וזו המגמה".
לא כל משפחה שתצטרף לתכנית תסיים את התהליך בהסדר חוב. כך, לדוגמה, משפחתו של רונן שסיפורו הובא בתחילת הכתבה נרשמה לתכנית, והחלה תהליך ליווי של אחת מעמותות הסיוע. אלא שעם התקדמות התהליך התברר כי בבעלות המשפחה דירת חמישה חדרים בשווי 2.5 מיליון שקלים. בני המשפחה מכרו את הדירה, החזירו את החובות וקנו דירה אחרת ב־1.5 מיליון שקלים.
"העניין הוא לבדוק איפה אתה עומד ביחס לחובות שלך וללמד אותך להתמודד איתם. משפחה כזאת, למשל, לא הגיעה לקו הגמר, אבל הצלחנו איתה. זאת משפחה שכשהתחיל ההד התקשורתי סביב היוזמה שלנו היא פנתה לעמותה מסוימת, וזה מה שנעשה במשך חמישה חודשים".
בסיליאן מגלה כי הסכום הכולל של החובות שבהם מטפלת תכנית שנת השמיטה עומד על 250 מיליון שקלים. "יש מקרים שבהם בעלי החוב יורידו 80 אחוזים מהחוב, ויש מקרים שהם יורידו עשרה אחוזים. זה תלוי בוותק, בריבית שהצטברה, בשכר הטיפול המשפטי. כל תיק הוא מקרה לגופו ונבחן על ידי רואה חשבון מתנדב בתחילת התהליך, באמצעו ובסופו. המעקב הזה ייתן לנו את המידע האם היה פה טיפול נכון, והאם בעל החוב נתן הסדר מיטבי או לא".
עם אלו בנקים כבר יצרתם קשר ואלו בנקים נתנו את הסכמתם לתכנית?
"אנחנו נמצאים בשלבים סופיים עם בנק הפועלים, הבנק הבינלאומי, דיסקונט ומזרחי. עם בנק לאומי אנחנו במגעים התחלתיים. הבנקים גילו נכונות רבה להירתם לתכנית, וזו הייתה הפתעה גדולה בשבילי. אתה יודע איך הבנקים נתפשים בתקשורת היום – כמי שעושים 'תספורות' לטייקונים. הנכונות לבוא לקראת החייב הקטן באלפי השקלים הבודדים היא באמת משמעותית".
על פי התרשמותך, מה המניע של הבנקים? היכולת לגבות סוף־סוף את החוב או שגם הם מדברים בשפה של הערבות ההדדית ושל שנת השמיטה?
"ברור שזה גם וגם. בסופו של דבר אנחנו אומרים לבנקים שזו הזדמנות ליצירה של משהו אחר, של אמון מצד האזרחים בבנקים ושל הבנקים באזרח הפשוט".
מה הפילוח המגזרי של המשפחות שפנו אליכם עד היום?
"יש לנו משפחות מטייבה, משפחות חרדיות מבני ברק, משפחות מגוש עציון ומשפחות דרוזיות מירכא וממראר. חתך האוכלוסייה הוא רחב וחוצה מגזרים".
שיטה מעט שונה לחידוש שמיטת הכספים היא זו של מכון 'התורה והארץ'. כבר בשמיטה הקודמת הקים המכון את קרן 'נדיבי ארץ', לסיוע למשפחות חייבים באמצעות הסדרי חוב בסיומה של שנת השמיטה. בניגוד ל׳קרן השמיטה' המתבססת על תמיכות פילנתרופיות, ב'נדיבי ארץ' נשענים על הלוואות של אנשים פרטיים. הרעיון המרכזי של הקרן הוא החייאת מצוות שמיטת הכספים במתכונתה המקורית. במשך שנים רבות נהגו שומרי תורה ומצוות רבים שביקשו לשמר מתכונת סמלית מסוימת של מצוות שמיטת הכספים, להלוות סכום כסף לא משמעותי לקראת סוף שנת השמיטה ולא לדרוש את החזרתו.
קרן 'נדיבי ארץ' מאפשרת לכל אותם המבקשים לקיים את מצוות שמיטת הכספים גם בימינו, להלוות סכומי כסף משמעותיים שלא יישמטו סתם כך, אלא יצטברו לסכום שיאפשר לסייע למשפחות חייבים לעמוד מחדש על הרגליים.
"עשינו את זה בשמיטה הקודמת ואנחנו מתכוננים לעשות זאת גם בשמיטה הזאת. אנחנו רוצים לתת מקום של כבוד לשמיטת הכספים", מסביר מנהל מכון 'התורה והארץ', אליעזר ברט. "אפשר להעביר את ההלוואה בתשלומים לקרן שלנו, נניח 100 שקלים בחודש למשך 12 חודשים. בערב ראש השנה הבא יצהיר המלווה שהוא מוותר על החזרת הסכום, והכסף ייכנס לקרן שתפקידה יהיה לעזור למשפחות במצוקה".
מנהל 'אוצר הארץ', עמיר דרור פוגלמן, המרכז גם את פרויקט ׳נדיבי ארץ׳ , מציין כי מדובר בהלוואה לכל דבר ועניין. "מי שילווה כסף לקרן 'נדיבי ארץ' יוכל לקחת את הכסף בחזרה. תהיה לו אפשרות לעשות את זה עד היום האחרון של השמיטה. אם הוא לא יבקש את כספו בחזרה עד היום האחרון של השמיטה – ההלוואה תישמט ותהפוך לתרומה למשפחות הנזקקות".
גם כאן, בדומה ל'קרן השמיטה', מדובר בתהליך שכולל ליווי של המשפחות על ידי גופים מקצועיים מן המגזר השלישי. "בשמיטה הקודמת אספנו כמה מיליוני שקלים ובאנו לבנקים עם משפחות שקשה להן", מספר ברט. "במקרים כאלה של משפחות שקשה להן לסגור את החובות, הבנקים בדרך כלל מעצימים את זה מאוד ויורדים לחייהן. אנחנו הגענו ואמרנו לבנקים שיש כאן מהלך ערכי־ציבורי. אבל לא מדובר רק בדיבורים. הגענו אל הבנקים עם כסף. כשאתה בא עם 10 מיליון שקל במזומן, אתה יכול לפתור לפעמים גם בעיות של 50 או 100 מיליון שקל. אתה מגלה תופעות מאוד מעניינות של נכונות".
מה האינטרס של הבנק במיזם הזה?
"האינטרס של הבנק הוא שלא נוח לו לעמוד עם חובות מסופקים בהיקפים של מיליונים רבים של שקלים. אנחנו באים אליהם עם פתרון ואומרים להם שאנחנו 'מביאים כסף מהבית'. מלבד העובדה שהבנק מקבל חלק משמעותי מהחוב, הבנקים מבינים שיש כאן תהליך גדול והם רוצים להיות שותפים לעשייה החיובית".
הדגש ההלכתי של קרן 'נדיבי ארץ' נוגע בעיקר למלווים הפוטנציאליים. בכל הקשור למשפחות שיסתייעו בקרן, הם לא מתכוונים להיות סקטוריאליים. "שמיטת כספים היא כמובן שמיטת חובות ליהודים בלבד, אתה לא חייב בשמיטת כספים לגויים. אבל זה לא אומר בהכרח שהטיפול של הקרן יהיה סקטוריאלי", מבהיר ברט.
הבדל משמעותי בין שתי הקרנות נוגע להיקף הכספים שיגלגלו. בעוד ש'קרן השמיטה', שמקורות המימון שלה הן קהילות יהודיות בחו"ל וקרנות פילנתרופיות, מדברת על סכומים של עשרות מיליוני שקלים, במכון 'התורה והארץ' מדברים על סכומים קטנים בהרבה.
"בשמיטה הקודמת אספנו בחודש וחצי סכום של 3.5 מיליון שקלים, וטופלו אז בין שמונים למאה משפחות", אומר פוגלמן. "ההערכה שלנו הפעם היא סדרי גודל של 20 מיליון שקלים 'וצפונה'. עוד לא התחלנו לטפל בזה. אני מעריך שבקרוב נצא בקמפיין מסודר בעיתונות. אם נצליח להרים 500, 700 או אפילו 1,000 איש – הם יתחילו חיים חדשים", אומר פוגלמן.
שתי הקרנות מבצעות למעשה הפרטה של הטיפול במשפחות נזקקות מן הרשויות הממלכתיות אל עמותות המגזר השלישי. אמנם חלק מהתכנון המקורי של ח"כ קלדרון נוגע לשיתוף משרד הרווחה במימון הסדרי החוב שאליהם תגענה משפחות החייבים, בהיקף של כ־70 מיליון שקלים, אולם עדיין עיקר הפעילות ממומנת ומופעלת בידי אזרחים וקרנות פרטיים.
"אם התהליך הזה לא ייגמר בחקיקה בכנסת, שאומרת שחייב שנמצא בתהליך ייעוץ חוב יהיה לו איזה 'גרייס' מהחובות (מונח בנקאי מתחום המשכנתאות שמשמעותו המילולית היא 'חסד'. המונח מבטא הסכמה של הבנק לדחיית תשלום) זה לא יהיה טוב", אומר בסיליאן. "אנחנו צריכים לגמור בחקיקה כלשהי שתמסמר את הפרויקט הזה לרצפה. מידת ההצלחה שלנו תהיה התמריץ לחקיקה הזאת".
מעבר לעזרה הכלכלית, התכנית של 'קרן השמיטה' תכלול גם מדידה והערכה של התמודדות משפחות החייבים עם תהליך ההבראה הכלכלי. תהליך זה צפוי להימשך גם לאחר השמטת החובות, על מנת שניתן יהיה לראות האם
לדברי בסיליאן, מדידה זו היא חיונית כדי לפתור את בעיית החובות. "פרופ' יוג'ין קנדל, שאני חסיד שוטה שלו, קרא לזה קונסילידציה של חובות .אנחנו לוקחים את כל החובות של החייב ומסתכלים איפה הבעיות כדי שנוכל לטפל בהן.
אם המדינה תעשה את זה לאוכלוסיות המתקשות, באמצעות ועדת הסדרים כזו או אחרת, שתחליט לדוגמה שהאדם הזה יכול להחזיר מקסימום 1,500 שקל בחודש, ובעל החוב מצדו ייתן סכום והמדינה תצטרף גם היא, זה ימנע בזבוז שכר טרחה של עורכי דין והוצאות משפטיות ויחסוך הגעת תיקים לבתי המשפט וסתימה של המערכת המשפטית. אם נחשב את הרווח מול ההפסד, יכול להיות שבסופו של דבר המדינה רק תרוויח מהעניין".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם