ראשי » חדשות » דעות

פשע לאומי: למי אכפת שאצל הערבים הורגים?

מה שמתרחש במגזר הערבי ובערים המעורבות בישראל הוא פשיטת רגל של שלטון החוק. לא (רק) בירושלים, אלא בלוד וברמלה. משהו לטפל בו לפני שמדברים חגיגית על שוויון

ושוב אישה צעירה מהמגזר הערבי נרצחת ברמלה, העיר השכנה שלי (אני גר בלוד), ככל הנראה על רקע כבוד המשפחה. כן, הכבוד הערבי פועל שעות נוספות בתוך המגזר וגורם לשורה ארוכה ומדממת של רציחות שלא נגמרת ושלא תפוענח אף פעם. ברוב הפעמים החטא היחידי של הצעירה הוא רצונה ללמוד, להשכיל, לשבור את מעגל הבורות שנגזר על הנשים במגזר הזה. כשהאישה העשירית מהחמולה שלך נרצחת, את תחשבי פעמיים לפני שתתחילי ללמוד בעצמך. למה לך להפוך את ילדייך ליתומים בגיל צעיר.

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

המציאות המטורפת הזו מתרחשת במדינת ישראל, במרכז הארץ, לא בעיר מחוז של המדינה האסלאמית. כן, כאן בארץ מגזר שלם נשלט על ידי טרור פנימי של עבריינים וקודים משפחתיים קדומים שמחיר כל סטייה מהם הוא רצח. ואם כבר מדברים על רצח, בלוד וברמלה, כמו באזורים אחרים בהם מתגוררים ערביי ישראל, אנו מכירים סדרת רציחות לא מפוענחת שבה המשטרה פשוט חסרת אונים.

חוסר האונים הזה מתבטא גם בכך שכאן בעיר, רבע שעה נסיעה מתל אביב בזמן של פקקים, כמעט פעם בשבוע יש פלוני שיורה צרורות ארוכים של כדורים. פעם מדובר בירי שמחה בחתונה, פעם בירי הפחדה, ולעיתים מדובר בירי משעמום. אני לא מדבר כבר על כמות הזיקוקים שעפה כאן לאוויר, שיכולה לבדה לפרנס את כל החברות שקיימות בישראל בתחום.

איפה המשטרה, אתם שואלים? באמת שאינני יודע. תהיה התשובה אשר תהיה, העובדה היא שהמשטרה נכשלת בתפקידה בצורה מחפירה. כישלון מהדהד, רב שנים, שמפקיר את כל המיעוט הערבי בישראל וכן גם כמות לא קטנה של שכנים יהודיים לשליטה של בעלי זרוע ומאפיונרים מקומיים שעושים ככל העולה על רוחם ובאור יום.

ולא, אני לא מאמין לנתונים שהמשטרה מנפנפת בהם במסיבות עיתונאים מיוח"צנות. אני לא מאמין, כי אני נמצא בשטח, חי בעיר מעורבת וגר ליד עיר מעורבת שבה אין שלטון חוק. אז נכון, כשאתה מתקשר ליומנאית בתחנה שולחים ניידת לבדוק מה קורה. אלא שבלי התלונה שלך, ובדרך כלל גם עם התלונה שלך, לא קורה דבר. אין אווירת ביטחון, אין תחושה שמישהו עושה סדר ושהחיים יכולים להתנהל כפי שהם צריכים להיות. והכל כאן בלב המרכז, לא בעיר חצויה וטעונה דתית כמו ירושלים, שכמובן גם בה אין שום סליחה לאוזלת היד של המשטרה.

אינני מדבר על הנגב, בו לכנופיות

הפליליות של הבדווים יש יד חופשית מכל מה שדרומה לבאר שבע ולעיתים יד חופשית בבאר שבע עצמה. אני גם לא מדבר על כך שבאזור המשולש והגליל יש אזורים שלמים שבהם דה פקטו יש כבר אוטונומיה של פושעים בני מיעוטים שעושים ככל העולה על רוחם. אני מדבר על כך שבפאתי גוש דן אין דין ואין דיין. רוצים ראייה? תשאלו חברת ביטוח האם יש הבדל בין לוד ורמלה לתל אביב מבחינת ביטוח רכב. אני יודע שיש, כי אני צריך לבטח כל שנה את הרכב מחדש וכל פעם אני נתקל בחשש של חברת הביטוח, שיודעת מה המציאות בשטח מחוץ למצגות היפות של המשטרה. אני גם יודע שיש שכונות בעיר שלי בהן אני מפחד להסתובב לא רק בלילה אלא גם ביום.

אבל נעזוב אותי ונתרכז בעיקר הבעיה: בפשיעה שמטילה את חיתתה על המגזר הערבי. כאמור, אין לי מושג איפה המשטרה אבל המשטרה לא עושה דבר, איפה שרת המשפטים מגינת החוק בישראל? איפה היועמ"ש והפרקליטות? איפה כל חברי הכנסת שתמיד דואגים לפלסטינים? איך ייתכן שמערכת שלמה שמחנכת אותנו לאהבת האחר מפקירה את האחר הזה יום יום ושעה שעה? אולי לפני שמטפלים בחולה מעזה אתם צריכים להעניק את הביטחון האישי לאזרחי ישראל הערבים?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

אסף גולן

עורך וכותב בעיתון מקור ראשון. עורך מדע וטכנולוגיה באתר NRG. היה בין מקימי רדיו גלי ישראל וערך בו תוכניות חדשות

לכל הטורים של אסף גולן