הסיפור הגדול, או למה החרדים מתעקשים על הגיור
בימים שבהם רוב היהודים מוגדרים כיהודים למרות שאינם שומרי מצוות, ההתעקשות על תנאי שמירת המצוות היא התעקשות צדוקית אנכרוניסטית
החרדים מבינים משהו ששאר חלקי האוכלוסייה כבר שכחו: שליטה בלעדית על הגיור היא לא רק שליטה מהותית לגבי כל מקרה הצטרפות לעם היהודי, אלא היא גם שליטה סמלית על כל תפישת 'מיהו יהודי' ועל קביעת דמותה ומהותה של הזהות היהודית.
כי למען האמת, מה שעומד על הפרק הוא לא רק עתידם של 330 אלף העולים הנחשבים לא-יהודים אלא מחלוקת בין שתי תפישות עולם מהותיות בשאלת הזהות היהודית: האם הזהות היהודית תעוצב מתוך התחשבות בתהליכים העוברים בפועל על העם היהודי, או שהיא תנסה לאכוף הלכה שהתעצבה בתנאים מסוימים גם על מציאות שלגמרי השתנתה?
למרבה הצער, רק העמדה השנייה, החרדית-שמרנית, מרימה כיום את דגלה בגאון, למרות שבשתי המחלוקות האידיאולוגיות הגדולות של 200 השנים האחרונות (היחס להשכלה והיחס לציונות) ההיסטוריה הוכיחה בגדול את כשלונה. למעשה, אלמלא סירב העם היהודי לאמץ את הגישה החרדית בצומת ההשכלה ובצומת הציונות, גם החרדיות היתה מתקשה כיום להתקיים.
למרבה העניין, והצער, החרדיות מאמצת את עקרונות התפישה הצדוקית, שגרסה דבקות בהלכה הקיימת ואפילו באות הפורמלית של הטקסט, וזונחת את התפישה הפרושית, שלכאורה היא יסוד השיח התלמודי הנלמד בכל הישיבות – גישה שביקשה פרשנות להלכה הקיימת, מתוך התחשבות בשינויי הזמן.
מה משמעותה של תפישה פרושית עדכנית ביחס לסוגיית הגיור? משמעותה צריכה להיות הבנה שהגיור צריך להתאים למה שנחשב במציאות כזהות יהודית. בימים שבהם היתה חפיפה מוחלטת בין זהות יהודית לשמירת מצוות, היה טעם לדרוש את שמירת המצוות כתנאי לגיור. בימים שבהם רוב היהודים מוגדרים כיהודים למרות שאינם שומרי מצוות, ההתעקשות על תנאי שמירת המצוות היא התעקשות צדוקית אנכרוניסטית.
אם הדבר העיקרי שמבדיל כיום בין יהודים ללא-יהודים אינו סוג
האורתודוקסיה נחשבת על-ידי רוב חוקרי העם היהודי של העת החדשה כתופעה שהיא בעצמה מודרנית: תגובת-נגד מסתגרת לסיכוני ההשכלה. נדמה שגם היום מתרחשת בעם היהודי, ובכלל זה בציונות הדתית, תופעה דומה: החשש מן ההקצנה הליברלית-חילונית, שאכן קיימת, גורם להסתגרות יתר. אבל ככל שהתופעה הזו מובנת מבחינה פסיכולוגית וסוציולוגית, היא עדיין מסוכנת. משום שהיא עלולה לדרבן מעגל של תגובות נגד גם בחוגים אחרים, וממילא שוב לריאקציה בחוגים הדתיים, וחוזר חלילה. לכן ראוי לשמור על דיון ענייני, שיבודד את סוגיית הגיור (וכל סוגייה אחרת) מפחדי המדרון החלקלק וייתן תשובה עניינית לשאלה בוערת ששינויי המציאות מעמידים בפנינו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם