הגינויים לבניה בי-ם הפכו לרישיון להרוג יהודים
אם העולם מכיר בכך שליהודים אסור לבנות בית, פירוש הדבר שגם אין להם זכות בסיסית לחיים. המסר הזה הועבר בשיטתיות על ידי האמריקנים לכל הקהילה הבינלאומית, ואבו מאזן הראשון להבין זאת
עוד כותרות ב-nrg:
- עשרות ישראלים הבריחו הון עתק למקלט מס בשוויץ
- פייסבוק חסמה את העמוד האישי של יהודה גליק
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
אך לא אלה הגורמים, למרות ניסיונות הפרשנות המאולצים של ציפי ליבני, הסיבה לפיגוע היא רוח התקופה והסביבה. אש הקנאות האיסלמיסטית המשתוללת בכל ארצות ערב שמסביבנו, הדביקה גם חלק מהערבים המוסלמים החיים בתחומי ארץ ישראל. אבל יותר מכך: הפלשתינים חשים שיש להם רוח גבית. מאז הופקה לפני כחודש הקופרודוקציה של 'שלום עכשיו' והנשיא ברק אובמה בעניין הבנייה בגבעת המטוס בירושלים ובשכונות אחרות, אבו מאזן מרגיש שיש לו רישיון להרוג מצד הממונים. הוא יצא בהכרזה כי יש להגן על מסגד אל אקצה בכל האמצעים.
''התגובות ההיסטריות מהבית הלבן ועד שטוקהולם להכרזות הבנייה בירושלים היו בגדר היתר לטרור נגד יהודים''.
צילום: פלאש 90
ולמה שלא יחשוב כך? התגובות ההיסטריות מהבית הלבן ועד שטוקהולם, הפרלמנט הלונדוני והפרלמנט הספרדי להכרזות הבנייה בירושלים היו בגדר היתר לטרור נגד יהודים. אמנם הפרלמנטים האלה, בעידוד אנשי רוח ישראלים, החליטו רק על הכרה במדינה פלשתינית שאינה קיימת. אך מבחינת אבו מאזן היה זה אישור כי תביעתו לאסור בנייה יהודית מעבר לקו הירוק וכן הכרזתו שיש להגן "בכל האמצעים" על המסגדים, זוכה לאישור בינלאומי.
מדוע היו בהכרזות אובמה, באן קי מון וכל השאר רישיון לרצח יהודים? הסיבה היתה צריכה להיות ברורה: אם העולם מכיר בכך שליהודים אסור לבנות בית, פירוש הדבר שגם אין להם זכות בסיסית לחיים. מי שאין לו זכות לבנות בית גם אין לו זכות לנשום. המסר הזה הועבר בשיטתיות על ידי האמריקנים לכל הקהילה הבינלאומית, ואבו מאזן היה הראשון להבין זאת. הוא לא משלם כל מחיר על מכתבי הברכה שהוא משגר למשפחות המתאבדים.
מעבר לרוח הגבית הבינלאומית לדורסים ולמתנקשים, ישנה גם רוח דאע"ש, אל-נוסרה וחיזבאללה. אבו מאזן רוכב על גב הנמר. מבצעי הפיגועים הבינו את הכרזותיו אבל הם שייכים לפלג הג'יהאדיסטי בקואליציה שלו, שהוא בעיקר חמאס.
ועם כל זאת, אין התקוממות בירושלים. יש מפגעים בודדים שמקבלים את האיתות שלהם ויוצאים לדרך. ישראל לא צריכה להגיש הישג אסטרטגי למיידי אבנים בני 12 או מתאבדים על גלגלים.
עד היום לא מורגש מתח ממשי בחיי היום יום בירושלים. ערבים ויהודים עדיין חיים זה לצד זה ועובדים יחד. צריך לזכור את זה. הדרך להתמודד עם הניסיון של ההנהגה הפלשתינית
על השגיאות שנעשו בחודשיים האחרונים אין טעם להכביר מלים. אי אפשר לוותר כאשר נזרק בקת"ב או כאשר נערים זורקים אבנים; וכאשר לא אוכפים את החוק על דברים קלים, מגיעים לפיגועי הרצח. ישראל צריכה להעביר את העיגול האדום שבו סומן יהודה גליק לראשו של אבו מאזן. לא צלב, אבל כן עיגול אדום. לסמן את אבו מאזן. לא כיעד לחיסול. אלא כאחראי להתדרדרות וכמי שהפך בבת אחת למנהיג טרור ולא לשותף אפשרי.
אם בוז'י הרצוג וציפי ליבני היו מתנערים סוף סוף מפקעת הצמר שאופפת את עיניהם הם היו יכולים לעזור קצת למדינה; להגיד את האמת על אבו מאזן. להם הרי מקשיבים. אבל הם מפחדים. ציפי ליבני כל כך מחויבת לנשיא אובמה, לאבו מאזן ולנוני מוזס שלא נשארו לה כמה טיפות של מחויבות לעם ישראל.
בנייה בירושלים. ''מי שאין לו זכות לבנות בית גם אין לו זכות לנשום''.
צילום: פלאש 90
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם