פתרונות ישראלים לגבול עם סין?
שר הפנים ההודי, Rajnath Singh, הגיע לביקור בישראל ונפגש עם ראש הממשלה. על הפרק: מכרז לחיזוק התשתית הטכנולוגית על גבול הודו - סין. ובעתיד, אולי גם גבול פקיסטן
שר הפנים ההודי, Rajnath Singh, הגיע לביקור בישראל ביום חמישי האחרון. מלווה על ידי היועץ לביטחון לאומי, יוסי כהן, קיבל סינג מבט מממקור ראשון על הגדר והאמצעים אשר באמצעותם שומרת ישראל על גבולה עם עזה. גורמים רשמיים אמרו לאתר economictimes כי הודו מתכננת ליישם כמה מהטכנולוגיות האלה לצורך שמירה על הגבול הרגיש שלה עם פקיסטן. מדובר בעיתוי מצוין עבור השר ההודי, שכן בישראל תתקיים מחר ומחרתיים תערוכת ענק לטכנולוגיות HLS תחת הכותרת Israel HLS 2014.
סינג ביקר באחד מהעמדות בגבול עזה לפני הפגישה שלו עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. בפגישה ביום חמישי שנמשכה כשעה, אמר נתניהו כי ישראל "מוכנה ורוצה" לשתף את הודו בטכנולוגיה שלה להגנה על הגבול. כך לפי האתר. סינג גם דן עם בכירים ישראלים לגבי האפשרות שחברות ישראליות יכנסו יותר 'עמוק' לסקטור הביטחוני בהודו תחת היוזמה של הממשלה הנוכחית, makeinindia, שמאפשרת למשקיעים חיצוניים להחזיק ב-49 אחוזים מחברה הודית.
סינג אמר כי הוא "התרשם מאוד" מהטכנולוגיה המאוד מתוחכמת של ישראל הכוללת מצלמות יום ארוכות טווח באיכות גבוהה יחד עם מערכות תצפית לילה המאפשרת הדמיה תרמית מדור שלישי. הטכנולוגיה מגובה במעקב קרקעי באמצעות סיורים ומכ"מים המסוגלים לזהות כל תנועה מעבר לגבול לכמה קילומטרים. הגדר מצויידת בחיישני מגע אלקטרוניים וחיישני תנועה כמו גם חיישנים תת-קרקעיים המשמשים לזהוי כל ניסיון מנהור מתחת לגדר. כך תודרך שר הפנים ההודי על ידי המודיעין הישראלי.
נאמר לסינג כי באזורים מסוימים בגבול הודו-פקיסטן בהם לא יהיה ניתן לבנות גדר, ישראל תוכל להציע שימוש בכטב"מ קטן לכיסוי השטח. בנוסף, הוסבר לסינג כי כל מעבר גבול בישראל הוא יחידה עצמאית.
בין השורות - אבטחת הגבול עם סין ופקיסטן
ובכן, מה עומד מאחורי בואו של שר הפנים ההודי לישראל? 28.5 מליוני דולרים. או יותר במדויק - אבטחת אזור הגבול Arunachal Pradesh. את האזור הזה מאבטח כוח שיטור בשם Indo Tibetan Border Police Force או ITBF שהוקם בשנת 1962 בעקבות מלחמת הודו-סין והוא אחראי למעשה על כל גבול הודו סין שאורכו כ-3500 ק"מ עד Ladakh. אזור הגבול המדובר בין הו?ו לסין ב-Arunachal Pradesh הוא באורך 1126 ק"מ. כשליש מכל קו הגבול.
[המחשה של אזורי הגבול הבעייתיים של הודו - מקור: האקונומיסט]
בסוף אוקטובר האחרון החליט סינג, לחזק את אזור הגבול הזה עם תקציב של 28.5 מליוני דולרים (Rs.175 crore) להקמת 54 נקודות גבול חדשות. בנוסף, מתכוונת הודו לחזק את מצבת כוח האדם באזור בעוד כ-10000 חיילים וכן לרכוש כ-49 מיני מל"טים שיתמכו בכוחות השיטור לצורך איסוף מודיעין. החיילים שהתווספו יהיו כנראה מתוךגיס חדש שעתיד לקום ומטרתו אבטחת גבול הודו-סין. גיס הודי כולל כ-80,000 חיילים. להודו יש סך הכל 13 גייסות.
אזור הגבול Arunachal Pradesh הוא כנראה רק ההתחלה. אזור גבול בעייתי נוסף עבור הודו הוא אזור קשמיר מול פקיסטן. שלושה גייסות מוצבים מול פקיסטן (1-2-21). מדובר באזור גבול 'חם', מרובה תקריות, שאורכו 1597 ק"מ. עבור ישראל, חיזוק מוצלח של האבטחה באזור Arunachal Pradesh, ייתכן ויגרום להודו להרחיב את פריסת הטכנולוגיה גם בגבול קשמיר ומקומות אחרים.
פוליטיקה רגישה מול סין
אבטחת הגבולות עם סין תפסה תאוצה לאחר שב-15 לאפריל שנה שעברה, חצתה יחידה צבאית סינית את הגבול עם הודו והקימה מחנה על שטח הודי. לאחר מכן המשיכו אירועים סביב אותו אזור גבול כאשר יחידות הודיות חצו באוגוסט אותה שנה את השטח לכיוון סין. מאז מלחמת הודו-סין נשארו בין המדינות משקעים טריטוריאלים שמחייבים את הודו לשליטה טובה יותר על גבולותיה. ואיך מאבטחים 6400 ק"מ גבול (הודו-סין: 3488 ק"מ + הודו-פקיסטן: 2900 ק"מ)? עם טכנולוגיה. בלעדיה, זו משימה בלתי אפשרית.
ואיפה יש טכנולוגיה מוכחת לאבטחת גבולות? ניחשתם נכון, ישראל. כמו ארה"ב שבחרה באלביט מערכות לאבטח את הגבול בין מדינת אריזונה למקסיקו, כך גם הודו, רוצה להתקין טכנולוגיה מוכחת. ולישראל יש כזו בשפע - גבול סוריה ברמת הגולן, גבול לבנון, גדר ההפרדה, רצועת עזה וגבול מצרים. תבחרו.
אולם, לצד האינטרס הכלכלי של ישראל, צריך לזכור שמדובר בטכנולוגיה ישראלית שתגן על שטח בריבונות הודית שהסינים טוענים שהוא שלהם. גם לישראל יש עימותים טריטוריאלים עם שכנותיה, ומכירת טכנולוגיה לסין יכולה להיתפס בבייג'ינג כהתערבות ישראלית בעיניינים לא לה.
בהיבט הפוליטיקה הבינלאומית, לישראל יש יותר מה להפסיד מארה"ב, אירופה או רוסיה שמוכרות נשק להודו. אם סין תראה שישראל תורמת לאבטחת הגבול עם הודו, ייתכן והיא תקשיח את עמדותיה נגד ישראל בנושא הסכם הקבע עם הפלסטינים. כמו גם, היא יכולה לגרום לישראל כאב ראש לא קטן באו"ם בכל פעם שיתפתח עימות בין ישראל לאחת משכנותיה.
סין יכולה גם למכור נשק מתקדם לאויבי ישראל. התעשייה הסינית מייצרת כלי נשק מתקדמים בכל הזירות, ים - יבשה - אוויר, ואם ישראל מוכרת טכנולוגיה מתקדמת להודו, היא יכולה למכור טכנולוגיה למצרים, ערב הסעודית, סוריה, לבנון ועיראק. אמנם סחר כזה מתקיים גם היום, אבל מתקיים מאזן אימה שאחת לא מוכרת נשק שובר שוויון לאויבים של השניה. אם ישראל תקים מעברי גבול מתקדמים שיאפשרו להודו שליטה מוחלטת בגבול, ייתכן ומאזן זה ישתנה.
מיני מל"טים לצבא הודו
בהיבט המכרז לרכישת מיני מל"טים על ידי צבא הודו לצורך אבטחת הגבולות, מדובר במכרז שיצא באוקטובר שנה שעברה, ממש אחרי תקריות הגבול עם סין, שכלל דרישה ל-49 מיני מל"טים שיוצבו על גבול פקיסטן, סין וגם כאלו שימצאו דרכם ליחידות נגד טרור של הודו. במכרז זכתה חברת TATA ההודית באמצעות חברת הבת שלה, Aurora Integrated Systems. לפי הפרסום באתר tataadvancedsystems, מדובר במיני-מל"ט בשם Aquilon המבוסס על דגם ה-Urban View של חברת Aurora. הכטב"מ פותח על ידי סטודנטים הודים שהקימו את החברה בשנת 2007. 
[מיני מל"ט של חברת TATA]
[הערה: היו פרסומים ברשת אודות כך שהמיני-מל"טים נרכשו מישראל. בבירור שערכנו אין מקור לידיעות אלו, ועל פי הפרסום של חברת TATA, היא זו שזכתה במכרז].
יחד עם זאת, לממשלת הודו יש שאיפות גדולות יותר בתחום המיני-מל"טים לאבטחת גבולות מאשר המכרז של ה-49 יחידות. בשנת 2011 הוציאה ממשלת הודו RFI עם הצהרת כוונות לרכוש בעתיד סך כולל של כ-600 מערכות כאלו. סך הכל מדובר על בין 1400 ל-1600 יחידות שיכנסו לצבא הודו בשנים הקרובות (מערכת = 2 או 3 כלים). קודם לכן הזכרנו גבול של 6400 ק"מ, אם בוחנים את הכמויות ביחס לאורך הגבול, אפשר לראות שמדובר ביחס הגיוני.
בישראל כנראה יודעים זאת, וסביר לבניח שביקורו של סינג יתמקד גם בטכנולוגיות קשורות למיני מל"טים ישראלים. אחד מהם הוא ה"פנתר" של תע"א שמסוגל להמריא אנכית (Fixed Wing AVTOL UAV) , ה"רוכב שמיים" של אלביט מערכות או כלים של אירונאוטיקס. אמנם אף תעשיית כטב"מים ישראלית לא התייחסה לנושא, אבל הודו רכשה בעבר מספר רב של מל"טים קטנים וגדולים מתע"א, כך שמדובר בחיבור טבעי עם התעשייה הישראלית.לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם