הטרור

אבו מאזן מנחה את המחבלים בגיבוי ראש השב"כ

אבו־מאזן למד שהפשע משתלם. הרוצחים יושבים ליד ההגה אך הוא מכוון. ומי מסייע לו? ראש השב"כ שלא מרים עיניים מהכוונת

מקור ראשון
אמנון לורד | 21/11/2014 12:06 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
במסמך שחובר בשנת 2010 ושראש השב"כ הנוכחי יורם כהן היה שותף בכתיבתו, נאמר כי "באופן כללי, רדיקליזציה סלפית התחוללה בגדה המערבית באמצעות נוסחה של הטפה, חינוך, יצירת קבוצות של מאמינים, וכתוצאה מזה התארגנות עצמית של אותם מאמינים. תחת סלאם פיאד ומחמוד עבאס, הרשות הפלסטינית שרצתה מאוד להחליש את חמאס, החליפה בהרבה מקרים אימאמים מקורבים לחמאס באימאמים סלפים". זהו מסמך של מכון וושינגטון, שכהן פעל בו באותה תקופה.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

לפני כשבועיים, בתוכנית 'פגוש את העיתונות' של ערוץ 2, הופיע סגן ראש השב"כ לשעבר יצחק אילן והקריא מתוך טקסטים של אבו־מאזן מהתקופה האחרונה. הוא התעכב במיוחד על הנאום שכל אחד כבר מכיר, שבו קרא אבו־מאזן לפלסטינים להגן בכל דרך על המסגדים, והתייחס ליהודים כמי שמטמאים את הר הבית. הוא שלח מכתבים להורי שהידים ועשה הכול כדי שתושבי הרש"פ יבינו שאמנם הרוצחים יושבים ליד ההגה של מכוניות המתאבדים, אבל הוא מכוון אותם מהמושב האחורי. 

בתחילת ינואר השנה נכחתי באירוע שבו הציגו השר יובל שטייניץ ומנכ"ל משרדו תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר את מצגת ההסתה שלהם לכתבי חוץ. זה היה מאמץ שווא לפרוץ את חסמי האטימות של התקשורת כלפי כל מה שקשור לממלכת ההסתה בשטחי הרשות. המילה "הסתה" בעצמה כבר לא רושמת שום השפעה במוחות העיתונאים והמדינאים.
 
צילום: אי.פי.איי
ראש המחבלים. אבו מאזן צילום: אי.פי.איי
צילום: פלאש 90
מגבה טרור? ראש השב''כ יורם כהן בועדת חוץ ובטחון צילום: פלאש 90

אך שטייניץ וקופרווסר עמדו על כך שמדובר ב"תרבות שנאה" שאבו־מאזן מטפח אצלו בבית. תרבות השנאה של אבו־מאזן הולכת יד ביד עם תרבות עיתונאית מסואבת. מיד עם תחילת הקמפיין שהובילו שטייניץ וקופרווסר מטעם ממשלת ישראל, יצא הנחום ברנע של אחד מעיתוני הערב במתקפת־נגד - להכחיש שקיים דבר כזה ולהציג את המצגת כמצג פוליטי. 

ועכשיו אותו דבר. התגובה התקשורתית היא כזאת: איך לחלץ את אבו־מאזן מהטבח בבית הכנסת בהר נוף, ואיך למסגר את הטבח בכותרת המאוזנת של "מלחמת דת", כאילו זה לא טבח שביצעו פלסטינים אסלאמיסטים חדורי שנאה ליהודים. לא ברור למה ראש השב"כ יורם כהן הצטרף לניסיונות ההכחשה האלה, על ידי מתן זיכוי מוחלט לאבו־מאזן. לא ברור. במצגת יש תכנים שחושפים את הסגידה לאדולף היטלר בממסד החינוכי הפלסטיני, כולל טקסים שבהם סטודנטים מאוניברסיטת אל־קודס מצדיעים במועל יד נאצי.

יש הרבה חומר שמלמד כיצד הרשות מטפטפת רעל ושטנה כלפי יהודים וכלפי ישראל באמצעים הממלכתיים שלה הכוללים טלוויזיה, אינטרנט, ספרי לימוד ושיעורי בית ספר. יובל שטייניץ ויוסי קופרווסר אמרו חד־משמעית: הפלסטינים מחנכים לרצח־עם. התבטאויותיו של אבו־מאזן, למשל בחג המולד, שלפיהן ישו היה "שליח פלסטיני", מבטאות תשתית של אנטישמיות חסלנית בבסיס הלאומיות הפלסטינית.
מהתגוננות להתקפה

אני חייב לומר שכבר בתחילת השנה, אחרי אותה מצגת, הייתי תחת הרושם ששטייניץ ומנכ"לו קופרווסר משלימים חוסרים רציניים בעבודת המודיעין של אמ"ן. עכשיו מתברר שגם השב"כ לא לגמרי מסוגל להרים את העיניים מהכוונת ולראות את שדה הקרב האידיאולוגי המערכתי. הנה מה ששמעתי באותה תקופה מבכיר באמ"ן: הם רואים דווקא תהליכים חיוביים ברשות הפלסטינית, בהשוואה לחמאס (הדברים מתועדים בטור שלי מ־10 בינואר 2014).

החשיבה הסכמטית באמ"ן היא: ירידה בכוחו של חמאס ובמעמדו שווה עלייה בכוח הרשות הפלסטינית. "יש היפוך מגמה", כפי שאומר הדרג המקצועי, ונפתחות אופציות חדשות. הכוונה הייתה בעיקר ל"אופקים" מדיניים. אלא שכבר באותם חודשים הייתה מגמת עלייה במעשי טרור ספורדיים. החומרים של שטייניץ וקופרווסר נתנו לכך הסבר מסוים. אבו־מאזן לא אומר "קחו את חומר הנפץ והסכינים" ו"מוות ליהודים"; אבל כשתרבות השנאה עולה מעבר למפלס מסוים, היא גולשת לתקיפות פיזיות. באמ"ן לא יכלו בסוף 2013 ובתחילת 2014 לתת התרעות על עלייה בפיגועי הטרור. אבל ההסתה לרצח יהודים משרה אווירה, כמו שהתבטא אז שר הביטחון בוגי יעלון. 

תיעוד ההסתה כיסוד בחינוך לג'נוסייד ולתרבות שנאה מקיפה נלקח מהשנה הקודמת (2013), אבל גם משנתיים קודם לכן. זה לא היה חומר ישן מהמרתפים הארכיוניים. בתחילת השנה נראה היה שהרשות כבר נמצאת בתחרות של הישרדות מול התחלות של אל־קאעידה ביהודה ושומרון ושל שאר ארגוני הג'יהאד החוגגים במעגל המזרח תיכוני הקרוב. אחרי הכול, יורם כהן עצמו כתב זאת בעבודת המחקר של מכון וושינגטון כבר לפני ארבע שנים.

אלא שההסתה לרצח־עם – דהיינו, רצח יהודים באשר הם, והשבוע זה היה ממש בבית כנסת - רק משולה להכנת חומר הנפץ. אבו־מאזן למד בשנים האחרונות שהפשע משתלם. הוא למד לרקוד טנגו עם חמאס. זו לא רק השותפות בממשלה שפעם היא מורכבת ומקיימת ישיבה סמלית ופעם היא מתפרקת; זהו טנגו של שיתוף פעולה אסטרטגי בין מלחמת הטרור של חמאס לבין אסטרטגיית המהלך החד־צדדי של אבו־מאזן ואנשיו. השילוב הזה מניב לפלסטינים פירות; הוא מכניס את ישראל למצור, גורם לדה־לגיטימציה שלה, משניא אותה, והופך את הפלסטינים לבעלי השפעה מדינית וציבורית בלתי רגילה בארצות המערב.

באופן ברור זה מה שקורה מאז 'צוק איתן'. הפלסטינים חוטפים ורוצחים שלושה נערים, אבל העולם לא מפסיק להתעסק עד היום ברצח אבו־ח'דיר. אפילו ראש השב"כ עדיין חושב על הנער האומלל שנרצח בידי יהודים. הלו! ומה עם הילד הנוצרי שיש המאשימים את בייליס ברציחתו לפני 100 שנה? אותו שכחת? אחר כך יורים טילים על כל הארץ במערכת טרור חסרת תקדים, אבל העולם מתעסק בחוסר המידתיות של היהודים. 

ישראל לא סיפקה סוללות כיפת ברזל לפלסטינים, ומאז, הקמפיין האירופי של הליכה על הסף נגד ישראל מתעצם;

הם כל הזמן מאזכרים את אופציית החרם והסנקציות, והשבוע גילה שר החוץ הגרמני שטיינמאייר את נדיבותו: אירופה לא תטיל סנקציות, הוא הבטיח בביקורו בירושלים, אבל מועצת הביטחון היא כמעט מגרש בית של אבו־מאזן. כלומר, התוקפנות ורצח יהודים רק מניבים פירות לפלסטינים ברמה האסטרטגית. זהו תהליך שלילי מבחינת ישראל. תמו הימים שראש ממשלת ישראל יכול היה לאיים שאם יהיו פיגועי טרור "הם לא יקבלו". "ייתנו יקבלו, לא ייתנו לא יקבלו" הפסיק לעבוד. 

הזירה המדינית מעודדת טרור פלסטיני. אבו־מאזן לא משלם מחיר. נראה שהשבוע ישראל צריכה לעבור מדיונים על מע"מ אפס לדיונים על איך לאפס את עצמה. מהתגוננות בקו השער, להתקפה. למשל, לאסוף היום, או אפילו אתמול, 20 אימאמים מסיתים ולגרש אותם לעזה. כן, כנראה שכחתי משהו לגבי הנהלים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמנון לורד

צילום:

עיתונאי. עבד כעורך וכותב בעיתון "חדשות", לאחר מכן עבד כמבקר קולנוע בידיעות תקשורת. משמש כעורך בכיר ב"מקור ראשון". כתב מספר ספרים ביניהם ביוגרפיה פוליטית של אורי אבנרי, 'רצח בין ידידים'. ספרו האחרון: "הדור האבוד" על מלחמת יום הכיפורים.

לכל הטורים של אמנון לורד

עוד ב''דעות''

פייסבוק