דו"ח: החוק הישראלי ביו"ש – "אפליה שיטתית"
מסמך של האגודה לזכויות האזרח מלמד כי אכיפת החוק הישראלי ביהודה ושומרון יוצרת אפליה בין ישראלים לפלסטינים ב"כל תחומי החיים". משרד המשפטים: "יש פגמים וכשלים הראויים לתיקון"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
זו דוגמא אחת לפערים בין הדין הישראלי ובין הדין הצבאי שחל על הפלסטינים החיים ביהודה ושומרון. בדו"ח מיוחד של האגודה לזכויות האזרח המתפרסם הבוקר תחת הכותרת "שלטון אחד, שתי מערכות חוק: משטר הדינים של ישראל בגדה המערבית" מוצגת השוואה של המערכת המשפטית בשורה של תחומים: הדין הפלילי, דיני קטינים, דיני תעבורה, חופש הביטוי, תכנון ובניה. בנוסף עוסק הדו"ח בהתפתחות המערכת המשפטית ביהודה ושומרון.
"הדו"ח מראה שזו לא הפרדה נקודתית אלא אפליה שיטטית. לכולנו זה ברור באופן אינטואיטיבי שזה לא נכון, אבל הדוח מראה למה", אומרת עורכת הדו"ח, עו"ד תמר פלדמן. "המטרה היא להציג תמונת מצב מקיפה ועדכנית של משטר הדינים הכפול שישראל מקיימת תחת שלטונה בשטחים.
תמונת המצב הזו מראה שיש הפרדה ואפליה ממוסדת לרעת פלסטינים בשטחים בכל תחומי החיים, לא רק בתחומים ביטחוניים ולא רק על בסיס אזרחותם". פלדמן מוסיפה כי "המטרה שלנו היא להציף את המצב ולעורר דיון בבעייתיות. אנחנו לא עוסקים בפתרונות, אין לנו מסקנות אופרטיביות ומבחינתנו חשוב שיתקיים דיון ציבורי כן ואמיתי בסוגיות שהדו"ח מציף".
המסמך מצביע על הבדלים גדולים בענישה, כאשר לגבי אותן עבירות נמצא שבית הדין הצבאי מחמיר יותר. כך למשל, לפי הדין הישראלי, העונש על ניסיון לשידול לביצוע עבירה יהיה מחצית מהעונש על ביצוע העבירה עצמה, ואילו בדין הצבאי העונש יהיה זהה לעונש על ביצוע העבירה. בדין הישראלי, העונש על תקיפה הוא שנתיים מאסר ועל תקיפה הגורמת חבלה ממשית שלוש שנות מאסר.
בדין הצבאי לעומת זאת, העונש על תקיפה הוא חמש שנות מאסר, על תקיפה הגורמת חבלה שבע שנים ואילו על תקיפת חייל ניתן להשית עונש של עשר שנות מאסר. כמו כן, העונש שיוטל על ישראלי בשטחים בגין החזקת נשק ללא רשות הוא שבע שנות מאסר, בגין נשיאת נשק – עשר שנים, ובגין ייצור נשק ללא רשות - חמש-עשרה שנה. עבור פלסטינים, העונש עבור נשיאה, החזקה או ייצור של נשק ללא היתר הוא מאסר עולם.
אחת הנקודות הבעייתיות שמעלה הדו"ח נוגעת ליחס המשפטי השונה לגבי קטינים. על פי ההשוואה המובאת בדו"ח, קטינים ישראלים בין גיל 12 לגיל 14 צריכים להיות מובאים בפני שופט תוך 12 שעות ממעצרם, וקטינים מעל גיל 14 – תוך 24 שעות. הדין הצבאי, לעומת זאת, מאפשר להחזיק קטינים פלסטינים בני 12 עד 14 יממה שלמה במעצר ללא מפגש עם שופט, ואף שתי יממות במקרים חריגים.
במקרה של קטינים בני 14 ומעלה מאפשר הדין הצבאי מעצר של עד 48 שעות במקרים רגילים ו-48 שעות נוספות במקרים חריגים. במקרים של עבֵרות ביטחון (רוב העבירות מוגדרות ככאלה) מאפשר החוק הצבאי להחזיק קטינים בני 16-18 עד 4 ימים, ואף 8 ימים בנסיבות מסוימות, כל זאת ללא ביקורת שיפוטית.
קטינים פלסטינים אף אינם זכאים לנוכחות הוריהם בחקירה, בשונה מהקטינים הישראלים, והדין אינו מחייב תיעוד קולי או חזותי של חקירותיהם. "כל אלו מהווים כר פורה להתנהגות פסולה בעת החקירה ולהפרת זכויות הקטינים, כפי שאכן קורה לעתים קרובות על פי דיווחים של ארגונים העוסקים בייצוג קטינים פלסטיניים בגדה" קובעים מחברי הדו"ח.
ממשרד המשפטים נמסר כי "הדו"ח שבנדון מבקש לתאר את מערכות הדינים השונות שחלות על ישראלים ופלסטינים בגדה המערבית, תמונה שהינה חלק מהמציאות המורכבת, העובדתית והמשפטית, של הגדה המערבית. יחד עם זאת, בניגוד לתמונה שמנסה הדו"ח לצייר, ההבדלים בין מערכות הדינים אינם תוצר של מניעים פסולים וניסיון ליצירת אפליה מכוונת, אלא נובעים מטעמים ענייניים הנובעים מהמצב הביטחוני והמעמד המשפטי השונה בין ישראל לגדה המערבית, ומהצורך ליצור איזון בין אחריותו של המפקד הצבאי לשמירה על בטחון הגדה המערבית לבין צרכיה של האוכלוסייה המקומית וחובותיו של המפקד הצבאי כלפיה מכוח הדין הבין-לאומי.
"בניגוד לתמונה שמנסה לצייר הדו"ח, במקרים רבים הדין שמוחל על ישראלים ופלסטינים באזור מבחינה מהותית – חד הוא. באותם המקרים והדוגמאות המובאים בדו"ח, בהם קיימים הבדלים בין המשטר החל על ישראלים באזור לבין פלסטינים באזור, הרי שהבדלים אלו – בדין יסודם.
"עם זאת, כמו בכל מערכת גם במערכת הדינים המורכבת והמסועפת החלה בגדה המערבית ניתן לאתר פגמים וכשלים הראויים לתיקון. המפקד הצבאי, בשיתוף עם כלל הגורמים הפועלים בשטח, יחד עם משרד המשפטים, פועלים ללא לאות לשיפור מתמיד של תחיקת הביטחון ושל המדיניות הנוהגת, בין היתר באמצעות שיח שוטף ומתמיד מול ארגוני זכויות האדם הפועלים בגדה המערבית.
"בנוסף, לאורך השנים, בתי המשפט בישראל, ובראשם בית המשפט העליון, כמו גם הרשות המחוקקת בישראל והמפקד הצבאי ביהודה ושומרון, יצרו משטרי זכויות מורכבים בעבור האוכלוסייה הישראלית ובעבור האוכלוסייה הפלסטינית המתגוררת באזור תוך יישום ופיתוח עקביים של חובות ישראל מכוח דיני הלחימה והתפיסה הלוחמתית במשפט הבין-לאומי.
"אלה כשלעצמם עומדים בבסיס ההבדלים בין מערכות הדינים השונות החלות על ישראלים ופלסטינים בגדה המערבית. בהקשר זה צה"ל ומכלול הגורמים הפועלים בגדה המערבית פועלים בהתאם לכללי הדין הבין-לאומי, למסגרות הנורמטיביות הרונטיות בדין הישראלי ובדין המקומי החל, ועל-פי הנחיות הדרג המדיני.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם