האם התחסנתם מפני תעשיית הסקרים?

בישראל למרבה הצער, הסקרים שנערכים לפני הבחירות מהווים עוד כלי בידי התקשורת ולא משקפים כלל את המציאות

ד''ר יורי מור | 8/12/2014 14:50 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות:
כמו שבתחילת כל חורף הציבור נדרש להתחסן מפני שפעת, כך בתחילת כל מערכת בחירות יש לקרוא לציבור להתחסן מפני הסקרים. ככל הנראה העונה הסקרים עלולים להיות אכזריים ביותר ולגרום לנזק בלתי הפיך. ביום שישי (5 בדצמבר), התעוררנו לסקר מפתיע עם תוצאות דרמטיות בלשון המעטה, שהזמין ופרסם העיתון "מעריב-סוף שבוע". לפיו "60% מהישראלים לא רוצים את נתניהו כראש ממשלה, כחלון וסער גוברים עליו – והפיגור הוא גדול במיוחד".

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- השר שלום: "ישראל שיאנית העולם בהחלפת ממשלות"
- מה עשה עבדאללה עם חוגר שמצא סמוך לביתו?

כבר מהבוקר התחיל מחול השדים סביב הסקר. כל הפרשנים בכל הערוצים היו מאוד מרוצים וטחנו שוב ושוב את תבוסתו של ראש הממשלה. למען האמת – גם בראשי עלתה לרגע המחשבה – אם אלו הם פני הדברים – נתניהו כבר בצהריים אמור להודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים. רק בערב, כשחזרתי הביתה ופתחתי את האתר עם כתבתו של בן כספית הבנתי מה באמת קורה ואיפה הקאץ' כאן. לפי הסקר (אם לקרוא אותו ללא אמוציות), נתניהו הוא דווקא השנוא פחות מבין כל שאר הפוליטיקאים הפעילים, את האחרים העם לא רוצה עוד יותר.

זאת ועוד, על פי הסקר את הממשלה ירכיב מי שיעמוד בראש הליכוד, כיוון שזאת המפלגה בעלת מספר המנדטים הרב ביותר. הנשאלים מעדיפים את נתניהו על פני ראשי מפלגות אחרות. ואיפה "השוס"? כחלון וסער (שאין להם עדיין מפלגה משלהם) אהובים יותר בקרב הציבור הרחב. כנראה הציבור החליט, שאחד מהם יכול לעמוד בראש הליכוד. במילים אחרות – אין לא לכחלון ולא לסער שום סיכוי להרכיב את הממשלה הבאה כי ברור שחברי הליכוד לא יבחרו בהם בפריימריז הקרוב – גם אם בן כספית יבטיח להם הרים וגבעות. בשורה התחתונה – נתניהו עדיין מוביל בסקרים.

גם את הסקר עצמו הייתי מקבל בערבון מוגבל. במקרים רבים התוצאות הן פונקציה של ניסוח השאלות.

אני זוכר את הסקר שנערך לפני עשור וחצי. אז העם היושב בציון נדרש לענות לשאלה מה האירוע החשוב ביותר במאה ה-20. למקום הראשון הגיע האירוע הטרגי: רציחתו של ראש הממשלה יצחק רבין. ברור לי שכוונותיהם של עורכי הסקר היו טובות, הם הבינו את רחשי ליבם של מזמיני הסקר – ובחרו בשיטה שהבטיחה את "נצחונו" של רבין. לפי השיטה הזו בעלי הדעה נדרשו לבחור בין האירועים הבאים: רצח רבין, הכרזת מדינת ישראל על ידי בן גוריון או ההצבעה באו"ם על חלוקת הארץ. התוצאות: 35% בחרו כאירוע החשוב ביותר את רצח רבין, 32% - הכרזת מדינת ישראל ועוד 33% - ההצבעה באו"ם. נו, הבנתם? אירוע מספר 2 ואירוע מספר 3 הם אותה גברת בשינוי אדרת, לכן בפועל שני שליש מהנשאלים חושבים, שהאירוע החשוב ביותר במאה ה-20 היה הקמתה של מדינת ישראל!

בארסנל של מכוני הסקרים יש עוד הרבה תחמושת מהסוג הזה. ולא צריך להיות גאון או להחזיק מאות סוקרים כדי להגיע לכל תוצאה. בדיחה שחוקה מספרת על מנהל שהתלבט בשאלה כמה זה 2 כפול 2.המהנדס ענה: התוצאה היא 4 עם סטייה אפשרית של 2%. המתכנת הודיע: התוצאה היא 3.999999. עורך הדין טען: בפסק דין משנת 1980 נפסק שהתוצאה הינה 4. אחרון נכנס רואה החשבון נעל את הדלת סגר את הווילונות ולחש: כמה אתה רוצה שיצא לך?

תזמינו אצלי סקר בנושא "מה האירוע החשוב ביותר בתולדות ישראל במאה ה-21" – ואני אנסח את השאלות בצורה כזאת שחתונתה של נינט תגיע למקום הראשון.
משפיעים ולא משקפים

מכוני הסקרים יודעים בעצמם שהם לא משקפים את המציאות אלא משפיעים עליה, מעצבים את דעת קהל. הם יודעים שאת הסקרים בתחילת מערכת הבחירות הם יכולים לזייף ללא היסוס – לקראת הבחירות תמיד אפשר לעדכן ולהתקרב לתוצאות האמת. אבל מה? בדרך הם מספיקים להשפיע, להטעות ולשרת את רצונו של המזמין. כוהני המכונים אף פעם לא מספרים כמה קולות קיבל כל מועמד או כל מפלגה. הם תמיד משתמשים בפורמולות מתוחכמות – וכאן נוצר שטח הפקר.

גם בישורת האחרונה מכוני הסקרים

מצליחים לתמרן את דעת הקהל תוך שהם משחקים במרחב של "טעות סטטיסטית" – שהיא – 4%. עבור ישראל שבה במשך שנים ארוכות יש כמעט תיקו במאבקי הכוחות, אלה הם אחוזים גורליים. לכן כאשר אני קורא: שלכחלון מאמינים 17% מהאוכלוסייה, ולנתניהו – 10%, אני יוצא מנקודת הנחה שיתכן, שנתניהו בפועל קיבל 14 אחוזים והורידו אותו ל-10 תוך התחשבות בכל מיני נתונים, וכחלון קיבל 13, אבל יותר נכון לראות אצלו 17 אחוזים. וזאת לאחר שמרבית כלי התקשורת בארץ פרסמו כתבות ומאמרים משמיצים על מועמד אחד ואף כלי תקשורת לא פרסם כתבה שלילית בודדת על המועמד השני.

לסקרים כאלה יש ערך רק עבור העיתונאים שבראש מעיינם – להזיק בכל דרך אפשרית לפוליטיקאי (או למפלגה) אותם הם לא מסמפטים. כך קורה שמיד עם קבלת תוצאות שכאלה כלי התקשורת מתחילים בקמפיין בומבסטי: א' מוביל על פני ב'!. זאת גם אם ההפרש הוא אחוז או שניים, כלומר – בטווח הטעות הסטטיסטית. מבחינה זאת הסקרים לבדם לא יכולים להשפיע על הקהל – הם כלי בידי התקשורת, שמנצלת אותם.

לכן ההמלצה שלי: לקחת כל סקר בערבון מוגבל מאוד. ולהתחסן מפני תעמולת הסקרים. להחליט לבד. לא לסמוך על סקרים. להבדיל מחיסון נגד השפעת, החיסון מפני הסקרים מומלץ לא רק לאוכלוסייה בסיכון - אלא לכל מי שהגיע לגיל 18, כי זאת סכנה ממשית לכולנו.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק