בניגוד לאגדה: המצב בשטחים כן הפיך
מתי יבינו שבעה מיליון ישראלים שהגיע הזמן להפסיק לרקוד לחלילם של ארבע מאות אלף מתנחלים? מתי לא נתבייש לומר שאם מישהו קיבל סבסוד לווילה בשומרון זו לא סיבה לסבסד לו גם קוטג' בשרון?
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- מחקר חדש מחזק את גרסת התנ"ך על האימפריה של דוד המלך
- לראשונה: כל חוקי המדינה עולים לרשת
בפועל, אף לא אחד מהדברים הללו מובן מאליו. חרדים לא יחטפו התקף לב למראה חיילת בירכית, הצפת השוק בפירות וירקות זולים מיבוא אכן עלולה לגרום לקשיים כלכליים לעשרות אלפים בודדים של חקלאים, אך במקביל גם תוזיל את עלויות המחיה. הייתה כבר ממשלה שקיבלה תמיכה ממפלגות ערבית – ממשלת רבין השנייה, שהייתה מוצלחת ביותר מבחינה כלכלית וגם הממשלה היחידה שהתקדמה במשהו לקראת הסכם שלום עם הפלסטינים ונסיגה מהשטחים - מה שמביא אותנו לאקסיומת המתנחלים. קיומם נראה כמו האקסיומה המושרשת ביותר, אבל ההיסטוריה הלא מאוד רחוקה מלמדת שהיו פינויים גדולים מאלה, ואפילו בנסיבות שמזכירות את המקרה שלנו. עיין ערך: אלג'יריה.
פינוי כן אפשרי. אתר הקראווילות בניצן
צילום: אדי ישראל
מאה ושלושים שנה הייתה אלג'יריה תחת שלטון צרפת, שגם שלחה מתנחלים שלקחו לעצמם את האדמות הטובות ביותר (בנימוק שמדובר ב"קרקעות מדינה") ונשענו על כוח עבודה ערבי זול על גבול העבדות (בנימוק שהם מספקים לערבים האומללים "עבודה"). באלג'יר הצרפתית גרו לא ארבע מאות אלף מתנחלים כמניינם של המתיישבים הישראלים בגדה, אלא מיליון וארבע מאות אלף.
אלג'יריה – בניגוד לגדה המערבית – סופחה לצרפת. אמנם הערבים לא קיבלו זכויות אזרח, כי הצרפתים של אז לא התרגשו מהעדר זכויות אדם בקולוניות יותר משהישראלים היום מתרגשים מאוטובוסים עם הפרדה גזעית ביהודה ושומרון. ממש כמו לנו, גם לצרפתים היו הסברים היסטוריים כבדי משקל מדוע הם צריכים לשלוט על עם ערבי (מתי הייתה אלגי'ריה עצמאית? עוד מקדמת דנא הייתה מחוז באימפריה הרומית שצרפת היא ממשיכת דרכה). כמו לנו, היו להם טיעונים ביטחוניים שקשה לפסול על הסף (כיבוש אלג'יר היה מלחמת מגן כדי למנוע חטיפות פיראטיות של ספינות בים התיכון ונסיגה יכולה להביא את הטרור הערבי עד לפריז). היו להם אפילו נימוקים אתניים (הצרפתים מביאים את הקדמה המערבית למזרח הפרימיטיבי), שמזכירים קצת את ההסברים של רמי לוי איך סופרמרקטים בהתנחלויות מביאים את השלום.
צריך ללמוד מהפינוי באלג'יר
ברם, כל הנימוקים הללו לא הספיקו בשביל שהאקסיומה תשרוד. הצרפתים נסוגו מאלג'יר בשנת 1962, לא בגלל שהשתכנעו שהם כובשים ארץ לא להם, אלא משום שהבינו כי המשך השלטון באלג'יר - שהיה כרוך במלחמה מתמשכת בארגוני טרור שגבתה את חייהם של 25 אלף צרפתים, השאירה את המשק הצרפתי תקוע עם הוצאות ביטחון אדירות והביאה לביקורת בינלאומית על האימפריה – לא שווה את התועלת.
חמישים מיליון צרפתים החליטו
מתי יבינו שבעה מליון ישראלים שהגיע הזמן להפסיק לרקוד לחלילם של ארבע מאות אלף מתנחלים? מתי לא נתבייש לומר שאם מישהו קיבל מהמדינה וילה מסובסדת בשומרון זו לא סיבה לסבסד לו גם קוטג' בשרון? כמעט לכולנו ברור שהסכם שלום עם הפלסטינים, אשר כרוך בפינוי מלא או כמעט מלא של השטחים, הוא מפתח לצמיחת המשק, השתלבות באירופה ויציאה מהקטגוריה של מדינת מצורעים. למרבה הצער, כמעט כולנו שבויים בתסביך האקסיומות - משוכנעים שהמצב בגדה "בלתי הפיך", ומסרבים לקחת שיעור מהצרפתים באלג'יר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם