למה בחרתי שלא לבחור

במקום להוביל את המדינה קדימה הפוליטיקאים עסוקים במאבקי אגו על הכיסא בכנסת, ועל התנאים שיקבלו. לכן, למרות שזה כואב לי מאוד, החלטתי שהפעם לא אלך להצביע

אסף גולן | 10/12/2014 10:29 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בגילי המאוחר החלטתי לצאת מהארון. קשה לאדם לצאת מהארון. מדובר בקושי אישי, משפחתי וחברתי. הדבר נכון שבעתיים כשאתה חלק מחברה שבטית ודתית שמתקשה מאוד לקבל את השונה. אלא שלעתים כלים כל הקצים. המציאות דוחפת אותך לצאת מהמחבוא. כל מנגנוני ההסתתרות נופלים מול מצב שבו אתה חייב לנקוט עמדה לא פופולרית, שתשפיע על חייך מכאן ולהבא. בדרך כלל מדובר ברגע מכונן של חירות אישית, שמשנה סביבך את כל המציאות ומחייב אותך להישיר מבט אל מול קבוצת השווים לך, בני קהילתך האהובים, ולהכריז על השונות שלך.
 
צילום: דני מרון
הולכים לבחירות צילום: דני מרון

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- ח"כ ישי דורש חופש הצבעה בסוגיות מדיניות
- מרכז הליכוד יכריע על מועד הפריימריז

זו הסיבה שלמרות הקושי הענק שבדבר, בבחירות הללו לא אלך להצביע, כפי שעל פי נתוני העבר, יפעלו למעלה מ-30 אחוז מאזרחי המדינה. כן, אני שחונכתי לראות חשיבות בהצבעה למדינה יהודית שקמה אחרי 2,000 שנות גלות, על הזכות הנדירה שיש בהצבעה לבית נבחרים יהודי חופשי, שוקל לא להגיע אל הקלפי.

יכולתי להגיע ולשים פתק לבן כדי למחות על המצב, על נקודת השפל שאליה הגיעה הפוליטיקה הישראלית. המלצה על הצבעת מחאה כזו מתוארת היטב על ידי חתן פרס נובל לספרות ז'וזה סראמאגו, בספרו "על הפיקחון". וגם במציאות הישראלית ישנם לא מעט אנשים שמשלשלים פתק לבן, שנספר בסופו של דבר כפתק פסול ולא מצוין על ידי ועדת הבחירות המרכזית.

איבדתי את האמון
אלא שאני לא מוחה, ואין לי מטרה להצביע למפלגה קיקיונית כמו 'עלה ירוק' או 'זכויות הגבר במשפחה'. התייאשתי ואין לי כבר כוח למחות על אובדן הדרך של הדמוקרטיה הישראלית שמאבדת את עצמה לדעת. התייאשתי, לפחות כרגע, מהיכולת להשפיע על המדינה שבה אני חי. איבדתי את האמון בשיטה הפוליטית בישראל, בכך שיש משמעות או ערך לקול שלי, ושהאירועים במדינה קשורים אפילו בצורה עקיפה לרצון האישי שלי ולעמדה האידיאולוגית שבה אני מחזיק.

אבי היה נוהג לומר כי "העם היהודי קיבל מדינה, אבל הוא לא יודע מה לעשות איתה", ומסתבר שהוא צדק. במקום להוביל את המדינה קדימה, את עם ישראל אל אופק חדש, הפוליטיקאים עסוקים במאבקי אגו על הכיסא בכנסת, ועל הכיסא סביב שולחן הממשלה. נושאים חשובים כמו דאגה לאביונים, לדלים, לבריאות הציבור, לסביבה שזוהמה השבוע, מושלכים הצידה מתוך שיקולים קרים של השגת שלטון ללא מחיר.

גם המסחרה שמתנהלת כרגע, ושבמסגרתה חברי כנסת מחפשים לעצמם מפלגות חדשות ומביאים עמם כנדוניה את כספי מימון המפלגות, מעידה על אותה תופעה. אוי לנו שהגענו לימים שבהם ניתן לומר שוב "שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם". אוי לנו שהגענו לימים שבהם ראש מפלגה שעלול לנצח בבחירות הוא עו"ד ששתק בזמנו בחקירת משטרה, שראש מפלגה אחר הוא פושע מורשע ושנגד ראש מפלגה גדולה נוספת התקיימו מספר גדול של חקירות שהעלו ריח לא בריא של התנהלות אפורה.

ולא, אני לא מתכוון רק לצד

אחד במפה הפוליטית אלא לכל הצדדים. אני מפנה את האצבע לכל אוהבי הסיגרים, בתי המלון המפוארים, רכבי השרד הכוללים מקררים אישיים, טיסות לחו"ל במחלקה ראשונה ועוד. נקודת השפל הזו, השקיעה ביצריות ותככנות אישית ללא כל בושה או מחשבה לאומית, שלא לדבר על אחריות לאומית, היא שהובילה חבורת אנשים ללכת לבחירות ולפזר את הכנסת בדמי ימיה, כשטובת הציבור נפגעת בכך אנושות.

כך קורה שמיליארדים שיכלו להינתן למשרד הביטחון, לבתי החולים, למשרד הרווחה ולעוד פרויקטים חשובים יישפכו כמים על תעמולה, בתקופה שבה המשק הישראלי נכנס למיתון, כפי שמעידים נתוני הלמ"ס בשני הרבעונים האחרונים.

הפגיעה הזו, היכולת לריב על כל פסיק בתקציב המדינה ואז סתם ללכת ולשרוף את הכסף על בחירות, מתחברת לחוסר המשילות ששורר במדינה, לעובדה שעל פי מחקרים רוב החלטות הממשלה כלל לא מקוימות, לציניות של הפוליטיקאים הישראליים, ולאובדן המוחלט של המשמעות לעשייה הציבורית בארץ.

כן, האמת בישראל כפי שכבר תיארו אבותינו, הפכה נעדרת. אין כבר אמת או אידיאולוגיה בפוליטיקה שלנו, יש רק משחק עקר ומשונה של בעלי זרוע שונים שמובילים את כולנו ממשבר למשבר. זו הסיבה שאני לא מתכוון להצביע. אין לי כוח לקחת חלק בתיאטרון השוטים הזה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אסף גולן

צילום:

עורך וכותב בעיתון מקור ראשון. עורך מדע וטכנולוגיה באתר NRG. היה בין מקימי רדיו גלי ישראל וערך בו תוכניות חדשות

לכל הטורים של אסף גולן

פייסבוק