התנגש בגמל ומת: חוליה בשרשרת טרגדיות משפחתית
דוד חי כהן, מנהל מכינה "עצם" נפטר מפצעיו לאחר שבתחילת השבוע התנגש עם רכבו בגמל. ב-2001 איבד את אחיו שנלחם יחד איתו בעזה, ולפני 5 שנים נפטר אביו מסרטן. חבריו: "היה אידיאליסט אמיתי"
עוד כותרות ב-nrg:
הפלסטינים: נגיש לאו"ם את היוזמה הצרפתית
חמאס הוצע מרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
זו לא הטרגדיה הראשונה במשפחת כהן; בשנת 2001, נהרג אחיו של דוד, סגן פנחס (פיני) כהן, מירי אש כוחותינו בעת פעילות מבצעית של פלס"ר גבעתי ברצועת עזה. דוד, ששירת במקביל לאחיו בסיירת, שמע ברשת הקשר הפלוגתית את כל הנסיבות שהובילו למותו. אביו יצחק ז"ל, שנמנה יחד עם אשתו רבקה על מייסדי היישוב עפרה, נפטר אף הוא ממחלת הסרטן לפני כחמש שנים.
דוד חי כהן ז''ל. ''הלב שהניע את העשייה''
צילום: באדיבות המשפחה
נתי מלחי, ידיד קרוב של המשפחה מעופרה, סיפר על התחושות הקשות בקרב בני המשפחה. "משפחת כהן היא משפחה של גיבורים. הם שכלו בן בשנת 2001 בקרב שבו לוחמי פלס"ר גבעתי נלחמו במחבלים בגוש קטיף. דוד היה שותף לקרב גם כן ושמע שאחיו נהרג. לאחר מספר שנים הם איבדו גם את האב שהיה ראש הקהילה שלנו פה בעפרה.
"הם עברו התמודדות ארוכה וקשה, וחשבו כבר ששילמו את המחיר פעם ופעמיים, אך כנראה שלא. גם כעת, קשה להיות גיבורים, אך המשפחה מתנהגת באצילות, והסכימה לתרום את איבריו של דוד". הוא סיפר כי ביומו האחרון שהה דוד במכינה יחד עם אימו. "את היום האחרון בילה דוד במכינה שכל כך אהב יחד עם אימו, שבאה כאם שכולה למרוץ הלפיד לזכר החללים. היא הייתה מלאת גאווה וסיפוק, בילתה איתו ונפרדה ממנו בצהריים. לצערה הבשורה חיכתה לה כשהגיעה לביתה".
בחייו הקצרים, התמסר דוד להפרחת הנגב; הוא נולד בעפרה ולמד במכינה הקדם צבאית בעצמונה, יחד עם אישתו תהילה היו מהגרעין הראשון המייסד ביישוב רתמים במועצה האזורית רמת הנגב, והתגוררו בו מזה 8 שנים. דוד ניהל בשנים האחרונות את המכינה הקדם צבאית 'עצם' (עצמונה לשעבר) ששוכנת כעת בישוב נווה שבחולות חלוצה.
ביום ראשון האחרון בעת שהיה בדרכו לביתו, התנגש דוד עם רכבו בגמל בכביש 222 ליד צאלים. הוא פונה במסוק לבית החולים סורוקה כשהוא מחוסר הכרה לאחר שנפגע בראשו ונפצע באורח אנוש. מותו, כאמור, נקבע אמש.
הרב אלי אדלר שעבד עם דוד במכינת עצמונה, סיפר על תחושת האובדן הגדול: "גם פיני אחיו למד במכינה, ונהרג יום אחד בלבד לפני הפיגוע במכינה שבו נהרגו חמישה תלמידים. כמנהל המכינה שבא ממשפחה שכולה, הנושא היה קרוב לליבו והוא עבד בתקופה האחרונה על בניית מרכז הנצחה לבוגרי המכינה ובתוכם גם לאחיו. באותו יום של התאונה, הוא עוד הספיק לשלוח מיילים בענייני התכנון והעיצוב של חדר ההנצחה לפני שיצא הביתה ונפגע בנסיעתו".
"הוא היה הלב שהניע את כל הפעילות הלוגיסטית של המכינה", הוסיף אלדר. "זהו מפעל גדול ורב פרויקטים והוא עשה את זה בחן ונעימות ובשקט. לכל אחד היה איזשהו מגע איתו כאן במכינה. מותו הוא חלל מאד גדול עבורנו".
"מדובר במשפחה בעלת עולם פנימי עשיר ואצילי, אנשי מעשים בעלי עצמה פנימית שמעבר למילים, בלי החצנה והרבה פשטות. דוד היה שייך לחבורה אידיאליסטית של בוגרי המכינה שעשו מהפכה בנגב והקימו את רתמים מאפס", אמר אלדר.
חברו יוני ורנר תושב שלומית סיפר עליו: "הוא היה איש עשייה שקם בבוקר ושואל מה צריך לעשות. אך מעל לכל, איפה שלא היה, השרה אווירה טובה, היה נעים הליכות, איש מידות אמתי. לצערי חסרים לנו אנשים כאלה היום, הוא היה אידיאליסט, ושותף בעשייה בחלוצה. נהיה פה חלל אנושי גדול".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם