נס גדול: נחשפו שרידי שמן זית מלפני 8000 שנה
בחפירות הצלה שנערכו באתר עתיקות עין ציפורי שבגליל התחתון נחשפו שרידי שמן זית עתיקים. מדובר בעדות הקדומה ביותר לשימוש בשמן זית בארץ, ואולי בכל אגן הים התיכון
עוד כותרות ב-nrg:
- סקר: הציבור הפלסטיני חושש לבקר את אבו מאזן
- עופר צברי נעצר בחשד לעבירות מין; המשטרה: "ניצל קטינים"
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
ד"ר יניר מילבסקי ונמרוד גצוב מרשות העתיקות ניהלו בשנים 2013-2011 חפירת הצלה ארכיאולוגית באתר, לפני הרחבת כביש 79 על-ידי חברת נתיבי ישראל. חפירה זו הובילה למחקר, המעיד על שימוש בשמן זית בארץ כבר לפני 8000 שנה - באלף השישי לפני הספירה.
שרידי שמן זית שנמצאו בגליל התחתון. ''העדות הקדומה ביותר לשימוש בשמן זית בארץ''.
צילום: באדיבות רשות העתיקות
קנקנית. ''כלי החרס שתוארכו לתקופה הכלקוליתית הקדומה הכילו שמן זית''.
צילום: באדיבות רשות העתיקות
גצוב וד"ר מילבסקי דגמו בצורה שיטתית את כלי החרס אשר נמצאו בחפירה, כדי לדעת מה אוחסן בהם ואלו שימושים עשו בהם תושבי המקום הקדמונים. ביחד עם ד"ר דבורי נמדר מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים, לקחו פיסה קטנה מכלי החרס, ובאמצעות שיטות כימיות של מיצוי וזיהוי בדקו את השרידים האורגנים שנספחו לתוך הדפנות.
מבדיקות אלו עלה, כי כלי החרס שתוארכו לתקופה הכלקוליתית הקדומה הכילו שמן זית. השוואה של תוצאות המיצוי מהחרסים הארכיאולוגיים עם זה של שמן מודרני בן שנה אחת,
מבין 20 הכלים שנדגמו, שניים נתגלו כקדומים במיוחד ומתוארכים ל-5,800 לפנה"ס בקירוב. החוקרים מציינים, כי בחפירות ארכיאולוגיות תת ימיות שניהל ד"ר אהוד גלילי מול חופי כפר סמיר מדרום לחיפה נמצאו בעבר שרידי תעשיית שמן הזית מתקופה זו. ואולם כעת, בציפורי, נמצאו לראשונה עדויות לשימוש בשמן הזית. יחד עם התגלית מכפר סמיר זוהי העדות הקדומה ביותר לייצור שמן זית בארץ, ואולי בכל הלבנט (אגן הים התיכון).
לדבריהם, שמן הזית היה כבר אז, ככל הנראה, חלק מהתזונה, ואולי שימש גם למאור. אי אפשר לקבוע זאת בוודאות, אך יתכן שמדובר בזן של זיתים שבויתו ונוספו לגידולי השדה המוכרים: דגנים וקטניות. גידולים אלו מוכרים לפחות אלפיים שנים קודם לישוב בעין ציפורי. עם אימוצו של שמן הזיית, הושלם בסיס המזון העתיק הים תיכוני. מאז ועד היום, מבוססת הכלכלה הים תיכונית על "יצהר, דגן ותירוש", שלושת הגידולים שנזכרים תדיר במקרא.
התגלית פורסמה לאחרונה בכתב העת "Israel Journal of Plant Sciences"
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם