איטבח אל יהוד זה אמנות אבל עמיר בניון לא?

בשם האמנות מציגים במכללת ספיר תערוכת הסתה אבל כשזה מגיע מכיוון השמאל כולם מגיבים בקריאות התפעלות

זאב קם | 1/1/2015 9:12

תגיות: מכללת ספיר,תערוכה

מי מאיתנו לא נכנס פעם לתערוכה או למוזיאון, הביט סביבו בציורים או במוצגים שמסביב, ולא הצליח להבין מה פה האמנות ועל מה ולמה זכו אותם פריטים לכזה כבוד והדר? הבעיה היא בד"כ שמסביבנו נמצאים עוד הרבה אנשים, והם מתבוננים במבט רציני, בוחן ומתרשם. כל כך לא נעים לך להיראות חסר הבנה או יוצא דופן, וכך אתה מוצא את עצמך מחקה אותם ופולט בקול רם קולות של התעניינות, התעמקות והתרשמות מהמיצגים הלא ברורים.

• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו

מה שכל כך חסר במקרים האלו זה אותו ילד פיקח ותמים שיצעק בקול רם שהמלך הוא עירום. שיודיע כי במקום תצוגה מרשימה ומפעימה, כולנו רואים אל מול עינינו קבוצת פריטים חסרת משמעות ונטולת חן, שהגיעה לאן שהגיעה רק מכיוון שיוצריה משתייכים לקבוצה הנכונה ולאליטה המתאימה.

השבוע חזינו בדיוק במיצג מהסוג הזה. רק שבנוסף לעובדה שכל קשר בינו ובין אמנות הוא מקרי ביותר, מדובר בתערוכה שנותנת לגיטימציה לפעולות טרור ולשפיכת דם יהודי. והיא כל כולה תוצרת עצמית. מעשה ידינו להתפאר.

תערוכת כוחה של מילה .

זה קרה ביום שני האחרון, לאחר שתלמידי מכללת ספיר בנגב נחשפו לתערוכה "המהוללת" שנפתחה בבית הספר לתרבות ואמנות של המכללה, תחת השם "כוחה של מילה". במסגרת המיצגים שמופיעים בתערוכה, תלויות להן על הקיר שלוש חמסות שונות, כשמכל אחת נוטפת הסתה שהיא קיצונית מרעותה. על זו הימנית מופיעה המילה "דאעש". על האמצעית נכתב "איטבח אל יהוד". ועל השלישית מעוטר המשפט המפואר "בדם ואש נפדה את פלסטין".

אין ספק, אמנות מהזן המשובח ביותר. כל כך משובח עד שאיש לעולם לא יבין אותו. אלא שכדי לא להרגיש יוצא דופן, ליד כל הפרצופים המתבשמים מסביב, כל אחד מאיתנו נדרש להניד את ראשו בעווית מתוחכמת, ולהיראות מתרשם.

אוצר התערוכה, שנדרש לתגובה, לא ממש הבין מה רוצים ממנו. "אין לראות את התערוכה רק בפרטים, כל יצירה לבדה ובגפה", הסביר ברצינות. "יש להתבונן במכלול הרב של היצירות, יש לקרוא את הטקסטים הנלווים, יש לראות את הערב הרב של הדעות במדינת ישראל. יש לתת במה גם

לקולות השונים משלנו". ערב רב של דעות? במה לקולות שונים? איטבח אל יהוד? התיאור המתאים יותר הוא ערב רב של מילים, של אותו מגיב.

עכשיו נסו להחליף את שלוש הכתובות שמופיעות על החמסות ושימו במקומם את השלוש הבאות – "מוות לערבים", "ערבים החוצה" ו"ערבי טוב זה ערבי מת". הרי כל צדקני ישראל היו נזעקים במהירות הבזק כדי לגנות ולקלס מיצג מהסוג הזה (ובצדק). אמנות? הסתה פרועה היו מכנים זאת.

רגע, בעצם כבר שמענו גינוי כזה. שירו של עמיר בניון, "אחמד אוהב ישראל", שאפילו לא מזכיר את מסרי ההסתה של אותה תערוכה בספיר, זכה למטר של גינויים, השמצות וחרמות. איזו תחנת רדיו בישראל העזה להשמיע את השיר? את תערוכת מיצגי ההסתה, לעומת זאת, מקבלים בכבוד של מלכים. כי ככה זה כאן בישראל. החלוקה היא מאוד ברורה. אמנות על בסיס ימני לעולם תוגדר כהסתה, או לפחות כפרובוקציה. מיצג אמנות שמגיע מכיוון השמאל הקיצוני, ולא משנה עד כמה הוא יהיה תלוש ומגוחך, יגרור אחריו כמעט תמיד קריאות התפעלות. ככה זה אצלנו.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

הוסף תגובה

הגיבו