תמרור אזהרה ציוני

על מפלגת העבודה משתלטים גורמים פוסט-ציוניים. זה התחיל בהתפשרות ובהסכמה בשתיקה של השמאל המתון, ועשוי להיגמר בהכחדת חלומם של אלו שהקימו את המדינה

גדעון דוקוב | 16/1/2015 7:48 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תוצאות הפריימריז בעבודה הן תמרור אזהרה לחברה הציונית בישראל. במפלגה שאבותיה הקימו את המדינה, ששואפת כיום להגיע לשלטון, שמכנה את עצמה "המחנה הציוני", ישנה השתלטות גוברת והולכת של גורמים פוסט-ציוניים.

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- כבוד השופטת: איך יראה בג"צ בעידן של הנשיאה נאור
- כחלון הציג כיתה אלמונית שלפתע זכתה בלוטו

אבני יסוד של מדינת ישראל כמו ההמנון, חוק השבות, גיוס לצה"ל, ייהוד הנגב והגליל ואפילו המילה "ציונות" הם כבר לא קונצנזוס במפלגה שהדמויות המובילות שלה הן סתיו שפיר ומרב מיכאלי, במפלגה שמכילה אישים פוסט-ציונים כמו פרופ' יוסי יונה. כל אחד מהשלושה האלו, כמו גם זוהיר בהלול, יכול היה בקלות להשתלב מבחינת הדעות שלו ברשימה של חד"ש - שרק לאחרונה הגדיר אותה יוסי ביילין כ"מפלגה אנטי-ציונית".
במחנה הימין יהיה מי שיראה בזה בשורה טובה, שמאפשרת – ובצדק - לתקוף את הדו-פרצופיות של "המחנה הציוני", שספק רב אם יבליט את העמדות הלא ציוניות הללו של חבריו. אבל במבט רחב יותר מדובר בחדשות רעות לכל מי שעתיד ישראל כמדינה יהודית יקר בעיניו. אם כניסת הדעות הללו לתוך העבודה לא מזעזעת את הציבור ואת קהל בוחריה הציוני של המפלגה, כנראה הפיחות הזוחל בערכי הציונות נמצא בשלבים מתקדמים מאוד.
נכון, "ציונות" היא עדיין לא מילה גיסה, חוק השבות לא יבוטל בזמן הקרוב וגם ההמנון לא צפוי להשתנות - הרי ערכים לא מתים ביום אחד, הם נחלשים בקצב אטי; אבל הכיוון ברור כבר עכשיו. זה התחיל ב"חוק הנכבה", שמאפשר לציין במדינת ישראל את האסון שבהקמתה, ורק דורש שהדבר לא ייעשה במימון של המדינה עצמה - ואפילו לזה הייתה התנגדות בשמאל. זה המשיך בכל מיני טקסים של מוסדות ממלכתיים שבהם ההמנון לא נוגן, ובמכתבי שמיניסטים נגד גיוס שכבר לא מרגשים אף אחד.
כמו "פתרון שתי המדינות", גם כאן רומא לא נבנית ביום אחד. זה מתחיל 
מהשמאל הקיצוני, ממשיך בהסכמה שבשתיקה ובהבנה שמגלה השמאל הציוני לדעות הקיצוניות יותר ומכאן כבר הדרך למפלגות הימין כבר ידועה.
ההמשך יכול להיות טקס ממלכתי עם ציבור ערבי שבו "בשם הרגישות" יימנעו משירת 'התקווה',  הסכמה שבשתיקה לאחוז מסוים של פטורים מגיוס בשם "חופש המצפון", או בכך שבג"ץ ייאלץ בעל כורחו לקבל עתירה פלשתינית לאיחוד משפחות כדי שלא תהיה אפליה לעומת חוק השבות.
זו הסיבה לכך שחוק הלאום חייב לעבור בכנסת הבאה. רה"מ בנימין נתניהו, שמודע לחשיבותו של החוק להבטחת המשך קיומה של ישראל כמדינה יהודית, חייב להכניס אותו הזה לתוכנית מאה הימים של הממשלה הבאה כתנאי לכניסה של כל סיעה לקואליציה - כדי לוודא שהמחנה הציוני האמיתי ימשיך להיות זה שקובע את גורל המדינה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גדעון דוקוב

צילום:

עורך דף הבית של nrg ועיתונאי במקור ראשון

לכל הטורים של גדעון דוקוב

עוד ב''דעות''

פייסבוק