טרור רצחני משתולל ופה מתעסקים בביבי שנדחף
אני, האזרח הפשוט, דווקא חפץ שראש ממשלת ישראל יתייצב תמיד בשורה הראשונה - גם אם ביצוע משימה זו לא יעלה בקנה אחד עם כל כללי הטקס והנימוס
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- כחלון הציג כיתה אלמונית שלפתע זכתה בלוטו
- כבוד השופטת: איך יראה בג"צ בעידן של הנשיאה נאור
נכון, רבות נכתב השבוע בעיתונים על החששות המקננים בקרבם של יהודי צרפת בעקבות פיגועי האסלאמיסטים הקיצונים. עיתונאים רבים כתבו על רפיונה של צרפת במאבק נגד הטרור האסלאמי. אבל בין השורות העוסקות בנושאים כבדי המשקל הללו, עתיד לגלות אותו נובר בעיתונים גם את תשומת הלב הרבה שניתנה באותם ימים נוראים, רוויי דם, לעניין מיקומו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו במצעד עשרות ראשי מדינות שצעדו בחוצות פריז במחאה על הטרור והרצח - כיצד נדחק בחוצפתו לשורה הראשונה של המצעד, ולמה נדחק לשם?
ייתכן שבעתיד, כאשר ישלוט האסלאם בצרפת ברוח חזון הביעותים של הסופר מישל וולבק לשנת 2022, יתפלא קורא הנשכחות: מדוע הקדישו עיתונאים בולטים בישראל תשומת לב כה רבה לשיבוץ של נתניהו בין מנהיגי גרמניה וצרפת? הוא יתקשה להבין מדוע ריחף סימן שאלה כה גדול על עצם רצונו של ראש הממשלה לצאת בבהילות לצרפת, כדי להביע את מחאתו בשם מדינת ישראל על הרציחות של עיתונאים, שוטרים וסתם אזרחים יהודים שערכו קניות בחנות כשרה למהדרין לפני כניסת השבת.
בפומבי הועלו הסברות שלפיהן נתניהו יצא למסעו החפוז בפריז בגלל הבחירות, הממשמשות ובאות. כנראה, כך לפחות רמזו לנו, הוא ביקש לחזק באמצעות המסע החטוף את מצב הליכוד בסקרי דעת הקהל. כן, גם בשאלות כבדות משקל כאלה עסקו כמה עיתונאים.
מישהי אף כתבה כי נתניהו בזבז את כספי האומה בנסיעה מיותרת זו. מדוע לא נשאר בבית? מדוע לא הסתפק בצעידה בסמיכות לאבו-מאזן, שכלי התקשורת אשר נמצאים תחת פיקוחו נהנים כידוע מחופש ביטוי מופלג - ממש כמו השבועון 'שארלי הבדו' ברפובליקה הצרפתית? הרי אבו-מאזן הוא גם מן הסביבה שלנו, מגן על החופש להביע דעה - כל דעה - ובלבד שישתרבבו בה נימות אנטישמיות, ממריצות טרור.
לפחות טענה חמורה אחת נוספת העלו אותם
לרגע אחד הרהרתי באפשרות לשגר מכתב למערכת בתגובה על חוסר הנימוס, כביכול, של נתניהו. אך מתוך חשש די מבוסס כי מכתב כזה לא יודפס, אני מגיב כאן: אני, האזרח הפשוט, דווקא חפץ שראש ממשלת ישראל יתייצב תמיד בשורה הראשונה - גם אם ביצוע משימה זו לא יעלה בקנה אחד עם כל כללי הטקס והנימוס. הרי כל ראשי ממשלות ישראל, לדורותיהם ולמפלגותיהם, ביקשו תמיד להידחק, לדחוק את מדינתנו למקום נכבד בקרב קהיליית האומות או למקום חשוב בארגונים בינלאומיים. ברוב המקרים לא צלחו הניסיונות להשתחל אל מקום מכובד, אבל להשתדל בוודאי ובוודאי שצריך.
אגב, היו שתהו מדוע נתניהו הניף את ידו לשלום, למעלה, לעבר המרפסות שבהן הצטופפו צרפתים וגם ישראלים שהריעו לראש הממשלה. אכן פליאה היא. רק פליאה אחת גדולה ממנה: שוו בנפשכם באיזו מתקפה תקשורתית היה נתון ראש הממשלה לו נשאר בבית, בירושלים, כדי לצפות בטלוויזיה במצעד בפריז.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם