לא לחזור ל-1938
ההשוואה בין מלחמת הג'יהאד בכופרים לעליית היטלר מוצדקות, והשבוע חזינו בהוכחה לכך. כדאי למערב להתעשת מהר, גם במחיר של פגיעה בערכים שהוא מקדש
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- איחוד בין ש"ס ליהדות התורה? "בתנאי שאלי ישי בחוץ"
- כבוד השופטת: איך יראה בג"צ בעידן של הנשיאה נאור
אבל למרבה הצער, האירועים ההיסטוריים – ושרשרת ההתקפות מן השבוע שעבר בצרפת היא רק האחרונה שבהם – הוכיחו שההשוואה של נתניהו הייתה במקומה כאשר הדברים עוסקים בג'יהאד העולמי, ואולי אף הייתה עדינה מדי. מבחינת המודל ההיסטורי, ייתכן שאנחנו כבר מעבר ל-1938.
שני הבדלים בולטים יכולים בכל זאת לשמש את מכחישי ההשוואה: לארגוני הטרור הג'יהאדיסטי, היוצרים את גלי הפיגועים, אין אופי מדינתי, ובהתאם הם גם אינם נהנים מהעוצמה המאפשרת להם לכבוש מדינות שלמות, כפי שעשתה גרמניה הנאצית. אבל מנגד, כדאי לזכור שאותם ארגונים הולכים ומשתלטים בפועל על שטחים נרחבים – בסוריה, בעיראק, בסומליה ובאפגניסטן. כמו כן, במציאות של ימינו לא צריך בהכרח לכבוש שטחים גדולים כדי לגרום לקריסתן של מדינות, ודי בשרשרת של פיגועים אינסופיים ופגיעה בתשתיות טכנולוגיות.
פרט רלוונטי שמחדד את הצדקת ההשוואה להיטלר הוא הצירוף בין עצם קיומו של רצון מוצהר לשלוט בעולם ולמגר את "שלטון הכופרים" ובין הצבירה ההדרגתית של האמצעים המיועדים למימוש מטרה זו. ברקע הדברים גם נמצאת איראן, מדינה חזקה החותרת בהתמדה להשגת נשק גרעיני. גם אם איראן מעולם לא הצהירה שבכוונתה לשלוט בעולם או לכבוש אזורים נרחבים ממנו, ברור שהאידיאולוגיה הג'יאהדיסטית איננה זרה לה, ובהחלט קיימת סכנה גדולה שזו תמומש אם יהיה נשק גרעיני בידיה.
כדי להתמודד ברצינות עם הג'יהאד העולמי, נדרש המערב קודם כול לדבר אמת. בראש וראשונה, עליו להכיר בחומרת האיום ולהבין שפירוש הצירוף בין הרצון המוצהר לשלוט בעולם וצבירת האמצעים לשם כך הוא שמלחמת העולם השלישית כבר כאן, גם אם לא הכריזו עליה באופן רשמי. אגב, היא דווקא הוכרזה רשמית, לפחות מהצד הג'יהאדיסטי. המערב עדיין מסרב להכיר בכך.
ההכרה השנייה שנדרשת מהמערב היא הצורך לשנות תפיסות יסוד לנוכח חומרת האיום. הלאומנות של שתי מלחמות העולם יצרה באירופה, ובמידה רבה גם באמריקה, תגובת נגד שבמסגרתה ניתן דגש לכבוד היחיד ולזכויותיו. זו תגובה ראויה לכשעצמה, אבל גם לתגובות נגד אסור להיות קיצוניות מדי. אסור להן להתעלם ממורכבותה של המציאות, מהסכנה שהן ינוצלו לרעה על ידי אויבי הליברליזם. באופן פרדוקסלי, חברה הרוצה שאמונתה בזכויות אדם תובטח לאורך זמן צריכה להיות מוכנה להילחם למען זהותה - גם תוך פגיעה בערכים ליברליים טהורים.
שלישית, המלחמה הנדרשת אכן איננה נגד האסלאם ככלל, כשם שמלחמת העולם השנייה לא הייתה נגד העם הגרמני ככלל. הראיה לסברה זו היא שמיד עם הניצחון פעלה ארה"ב דווקא לסיוע לגרמניה, מתוך הפקת לקחים נכונה של טעויות הסכם ורסאי של תום מלחמת העולם הראשונה, שהשפיל את גרמניה והיה גורם מרכזי בליבוי הרגשות וביצירת התנאים למלחמה העולמית השנייה.
עם זאת, טעות חמורה תהיה להתעלם
הערה אקטואלית לסיום: קשה לא לחייך באירוניה מרה על צירוף המקרים שזימן את גל הטרור בצרפת בשבוע שבו הצהיר יושב ראש ההסתדרות הציונית לשעבר, אברהם בורג, על תום עידן הציונות והצורך בה. מעניין אם בורג, שמחזיק באזרחות צרפתית, עדיין סבור גם השבוע שליהודים אין עוד צורך במדינת לאום משלהם. לחלופין, האם לדעתו מדינת כל אזרחיה הייתה מקבלת את יהודי צרפת, וגם את ארונותיהם, באותה פתיחות ומיידיות שעשתה זאת השבוע מדינת ישראל?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם