המנצח הגדול: האם כחלון ידחוף לממשלת אחדות?
בנט רץ מהר מדי עם הפנטזיות שלו להשתלט על הנהגת המדינה והתרסק בגדול, ונתניהו - המנצח הגדול, יצטרך להתמודד עם ממשלת ימין צרה בהנהגת החרדים
יום אחרי: שני המנצחים הגדולים, האדירים, של מערכת הבחירות הזו הם גם שני המפסידים הגדולים שלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הוכיח שהוא קמפיינר ייחודי, מי שהצליח לנהל קרב הישרדות כמעט לבדו מול כוחות עצומים ולנצח. הכל טוב ויפה אבל בסוף הדרך, או בתחילתה, מחכה לו ממשלת ימין צרה שנשענת במקרה הטוב על 64 מנדטים חרדים ודתיים-לאומיים, שאיתה הוא יצטרך להתמודד מול בעיות פנים רציניות ומול העולם כולו. גן עדן לא מחכה לו, למרות שהחיוכים שלו ושל רעייתו שרה אתמול בגני התערוכה נראו כמו מיליון דולר.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
יצחק הרצוג הגיע להישג בלתי רגיל. איש במחנה הציוני לא חלם, גם לא הוא, לסיים את מערכת הבחירות הזו עם 24 מנדטים, פלוס מינוס. מאז 1999 לא רשמה מפלגת העבודה מספר כזה אחרי בחירות. אבל לצד הניצחון הזה יש גם הפסד כואב. אין מה לעשות איתו. הרצוג לא יכול להקים ממשלה. אין לו אפילו סטרטר פוליטי, ואחרי שיחבר אליו את לפיד ומרצ הוא ייתקע. זו הטרגדיה הגדולה של הרצוג. העם נוטה לימין וברגע האמת בקלפי הוא נוטש את בעיות הדיור והמצוקה והכעס על המנהיגים לטובת הסנטימנט הפטריוטי והרצון להציל את הבית שעומד להישרף.
משה כחלון הוא היחידי שיכול לשנות את המציאות שנוצרה אחרי שפורסמו המדגמים. כחלו מחזיק בידיו את המפתח להקמת הממשלה הבאה. בלעדיו אין לנתניהו ממשלה, וגם לא להרצוג. בנאום שלו אתמול בלילה כחלון טבע מונח חדש, "ממשלת פיוס חברתי". אם אני מבין נכון, מדובר בממשלת חירום שתקום בהנהגת שתי המפלגות הגדולות, כדי לטפל בדחיפות בבעיות של יוקר המחיה ומשבר הדיור. ממשלה כזו יכולה להכיל גם את לפיד, ליברמן, כחלון עצמו ואולי שותפים נוספים. האם כחלון ילך עד הסוף וינצל את המעמד החד-פעמי שהוא זכה בו- לשון המאזניים? האם כחלון יהיה המנצח הגדול של הבחירות הללו, שגם יממש את ההישג? הכל תלוי בו.
ינצל את המעמד החד-פעמי לו זכה? משה כחלון במטה כולנו
צילום: אריק סולטן
כפי שזה נראה כרגע, המערכת הפוליטית מסדרת מחדש את השורות. החרדים חוזרים בגדול לקואליציה, שם יוכלו להשיג כל מה שהם רוצים (כי הרי מדובר בממשלה צרה), למרות ההישגים הצנועים שלהם בקלפי. יאיר לפיד שהפסיד חלק ניכר מכוחו עובר כנראה לאופוזיציה גם הוא, לצד המחנה הציוני. לפיד הצליח להקים מפלגת מרכז שנראית יציבה, לעומת כל קודמותיה שבאו ונעלמו, וזה בהחלט הישג ראוי לשמו. מעניין רק יהיה לראות איך הוא יחזיק מעמד באופוזיציה, שם ינגן רק כינור שני, אחרי הרצוג וציפי לבני (אם היא לא תעשה את מה שהיא הכי אוהבת ותחפש את שוב את הדרך לממשלת נתניהו).
מילה אחרונה על נפתלי בנט, שהוא המפסיד הגדול של מערכת הבחירות הזו. פתגם ידוע בערבית אומר ש"מי שרץ מהר, נופל חזק". בנט רץ מהר מדי עם הפנטזיות שלו להשתלט על הנהגת המדינה. הוא ביקש לעשות הכל בחיפזון, להחליף את הזהות הדתית לאומית של המפלגה בתחפושת עממית, שבה יש מקום לכולם, גם אם אין להם מקום, כפי שראינו בפרשת אלי אוחנה. בנט ניסה להקים את ליכוד א' אבל היום הוא מחזיר את הבית היהודי למימדים של המפד"ל הישנה. אז נכון שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, כפי שבנט אמר בנאומו הלילה, אבל עם הנצח גם לא סובל גם קיצורי דרך קרקסים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם