האתגר הביטחוני: נתניהו ימנה את ראשי המוסד והשב"כ
ראש המל"ל, הסגן לשעבר והסגן הנוכחי יתמודדו על ראשות המוסד. סגן ראש השב"כ, ר', צפוי לרשת את יורם כהן. מערכת הביטחון הישראלית ממתינה להקמת הממשלה כשיעלון צפוי להמשיך בתפקידו כשבני גנץ ממתין מעבר לפינה
מבוגי ועד לעתידו של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ ותקציב צה"ל: לתוצאות הבחירות תהיה השפעה מרחיקת לכת גם על מערכת הביטחון הישראלית. נתחיל בשאלה מי יהיה שר הביטחון בממשלה הבאה, ולגבי זה נראה כי סיכוייו של משה יעלון לזכות בקדנציה השנייה בתפקיד גדלו מאוד.עוד כותרות ב-nrg:
• שמאלנים, זה הזמן לסגור חשבון עם מפלגת התקשורת / דעה
• פוליטי? פרופ' אשר כהן פוטר ממשרד החינוך
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
יעלון חשש מאוד לכיסאו, אליו לטשו עיניים לפני הבחירות אביגדור ליברמן ונפתלי בנט, ואולם הניצחון המוחץ של הליכוד ומספר המנדטים הנמוך של ישראל ביתנו והבית היהודי, יביאו ככל הנראה לכך שהתיק המרכזי יישאר בידי הליכוד או ליתר דיוק, בידי יעלון, אלא אם כן יקרה משהו בלתי צפוי.
מי שעוד חולם על תפקיד שר הביטחון הוא מספר שתיים של כחלון - יואב גלנט, שמינויו לתפקיד הרמטכ"ל בוטל לפני ארבע שנים. הסיכוי שגלנט יקבל את התפקיד כבר עכשיו קלוש, קודם כל, משום שמפלגתו לוטשת עין לעבר התיק הבכיר האחר - משרד האוצר, וגם בגלל שמינוי של גלנט עכשיו יכול להביא להתפטרות מיידית של הרמטכ"ל רא"ל גדי אייזנקוט.
בין אייזנקוט לגלנט אין אמון. אייזנקוט סירב לפני ארבע שנים לכהן כסגן תחת הרמטכ"ל המיועד גלנט, אפילו במחיר סיום הקריירה הצבאית. הדברים, כידוע, התפתחו אחרת, אבל כעת לא נראה סביר שאייזנקוט הרמטכ"ל ישרת תחת גלנט כשר ביטחון. הוא לא יעמוד למבחן הזה גם משום שהמודל של גלנט הוא ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. יכול להיות שגלנט יבקש להתמנות לשר השיכון, תפקיד שמילא מורו ורבו במשך שנים רבות.
ואיך ישפיעו הבחירות על הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ? מסתבר שהוא חשק בתפקיד שגריר ישראל בוושינגטון - התפקיד שאותו מילא יצחק רבין אחרי סיום כהונתו כרמטכ"ל לפני כמעט 50 שנה - אבל תחת ממשלת ימין הסיכוי שזה יקרה הוא אפסי. גנץ יבחר בעיסוק אחר עד שיצטרף לפוליטיקה בתום תקופת הצינון בעוד שלוש שנים.
ומה לגבי השב"כ והמוסד? שם ימנה נתניהו במהלך השנה הקרובה "ראשים" חדשים. המועמדים המובילים במוסד הם הסגן לשעבר רמי בן ברק והסגן הנוכחי נ', וראש המטה לביטחון לאומי יוסי כהן. גם ראש אגף תבל לשעבר דוד מידן היה מועמד, אבל יוותר על מועמדותו.
המועמד המוביל לראש השב"כ הבא הוא ר', הסגן הנוכחי של יורם כהן. נתניהו יחליט ממש בקרוב גם על מינוי ראש חדש לוועדה לאנרגיה אטומית. המובילים בבורסת השמות לגבי תפקיד זה הם שני בכירי חיל האוויר לשעבר- תא"ל מיל' זאב שניר ואלוף מיל' עידו נחושתן.
תפקיד נוסף שממתין למינוי הוא מפכ"ל המשטרה. רב ניצב דנינו היה אמור לסיים את תפקידו אך בשל הבחירות הורה היועץ המשפטי ויינשטיין שלא למנות מחליף עד להשבעת הממשלה החדשה.
ולדברים החשובים באמת: סוגיית איראן לא הייתה רק תרגיל בחירות של נתניהו אלא היא הנושא הבוער ביותר על הפרק מבחינת מערכת הביטחון ממש בעצם ימים אלה. ממשלת המעבר והממשלה החדשה שתוקם יידרשו להגיב על השלכות של הסכם שייחתם או לא ייחתם בין ארה"ב ובין המערב, עם סיום תוקפו של הסכם הביניים בסוף חודש מרץ.
הצפון היא זירה חמה בפני עצמה בתקופת המעבר בין ממשלות, שם הנהיג יעלון מדיניות של חוסר סובלנות כלפי כל סוג של ירי לעבר השטח הישראלי וחוסר סובלנות להעברת נשק אסטרטגי לידי חיזבאללה. האסטרטגיה הישראלית הזאת כבר הביאה את הזירה אל סף רתיחה. התפרצות יכולה להתרחש בכל רגע.
ולנושא הכי חשוב מבחינת מערכת הביטחון - התקציב: חוסר הכימיה בין ראש הממשלה ובין שר האוצר לשעבר יאיר לפיד פגע קשות בתפקוד השוטף של צה"ל, עקב קרבות בלתי פוסקים על תקציב הביטחון.
הממשלה החדשה תכריז על תקציב "חברתי" (במיוחד אם שר האוצר יהיה משה כחלון) אבל נראה כי הקרבות העקובים מדם על תקציב הביטחון לא יחזרו על עצמם גם לקראת אישור תקציב שנת 2015 בקיץ הקרוב.
הממשלה החדשה תזרז גם את התכנית להעברת מחנות צה"ל לנגב, שהתעכבה בתקופת הממשלה הקודמת. העברת המחנות תפנה קרקע לבניית עשרות אלפי יחידות דיור במרכז, דבר שיסייע להשגת יעד מרכזי של ממשלת נתניהו הרביעית: הורדה של מחירי הדיור.
לתוצאות הבחירות יהיו השלכות מרחיקות לכת נוספות בכל תחום ביטחוני, הקשור לבניין הכוח. אחד התחומים המרכזיים הוא הסייבר. הממשלה היוצאת אישרה ממש בשבועיים האחרונים לכהונתה הקמת רשות לאומית לסייבר ומהלך רגולציה מהפכני במשק. במקביל, בצה"ל, נהנה הסייבר מעדיפות עליונה ובקרוב צפוי כי יוחלט על הקמת פיקוד סייבר. הישארותם של נתניהו ויעלון בתפקידיהם, תבטיח כי התהליכים האלה רק יואצו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם