כשאובמה מזגזג פתאום זה כן בסדר
הידיד הגדול של ישראל מקמפיין 2008 התגלה בימים האחרונים כידיד גדול של מבקשי נפשה. ברמאללה ובטהרן מחזיקים לאובמה אצבעות
יש נשיאים זיגזג: לנשיאי ארצות הברית יש זכות וטו על חוקים חדשים בבתי הנבחרים שם. ברק אובמה מתנהל בימים האחרונים כאילו יש לו זכות וטו גם על החלטות הבוחר הישראלי כאן, אולי גם על ההיסטוריה בכבודה ובעצמה. הוא מסרב להכיר בתוצאות הבחירות אצלנו. התנהלותו הפוגענית מאז מוצאי יום שלישי שעבר נועדה לכפות על ישראל מדיניות הפוכה מהכרעת הבוחר.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
עם ישראל לא מאמין עוד בשתי מדינות לשני עמים, אבל אובמה מתעקש לכפות אותן עליו הר כגיגית. המתקפה הסדרתית שלו על נתניהו, יום אחרי יום, מתחילה לשאת אופי כפייתי. מנהיג העולם החופשי מאמין ששפת האדונים שלו תבהיל את ממשלת ישראל ותכופף את עם ישראל. הוא שוב מקשיב ליועצים הרעים שניבאו לו את ניצחון הרצוג בבחירות.
"ארצות הברית לעולם לא תשלים עם סיפוח הגדה", הכריז השבוע ראש הסגל בבית הלבן, דניס מקדאנה, בוועידת ג'יי־סטריט – ועידת היהודים הממושמעים. מיותר לציין שסיפוח אינו עומד כרגע על הפרק, אבל גם ה"לעולם" של מקדאנה נשמע תלוש מהמציאות. בעוד 22 חודשים, בעזרת השם, אובמה יהיה נשיא לשעבר. לא בטוח שעד פרישתו הוא יצליח להשפיע משמעותית על גורל המזרח התיכון, אבל אחרי הפרישה יהיה לו קשה פי כמה להשפיע. אז מניין שואב ראש הסגל שלו את תעצומות הביטחון שארצות הברית לא תשלים לעולם עם סיפוח יו"ש? הוא כבר יודע מי יהיה הנשיא הבא? הוא מסוגל לנחש את הלוך הרוחות האמריקני בעוד עשר שנים? בעוד חמישים שנה? מי הוא שיאיים על עם הנצח ב"לעולם לא"?
ביקורתו של ברק אובמה על הזיגזוג לכאורה של נתניהו בעניין נאום בר־אילן נתפסה כאן כביקורת מוסרית, לא רק מדינית: איך זה שמנהיג בכיר אומר דבר אחד היום ודבר הפוך מחר? איפה העקביות? דא עקא, אובמה עצמו אינו האישיות המתאימה להשמעת תוכחות שכאלו. גם בביוגרפיה הפוליטית שלו רשומים זיגזגים מרשימים, ואפילו על רקע דומה להפליא – סוגיית הסדר הקבע בין ישראל לפלסטינים.
בארבעה ביוני 2008, שעות אחדות אחרי שזכה במועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, התייצב אובמה בוועידת איפא"ק, והכריז לקול מצהלות היהודים כי "ירושלים מוכרחה להישאר לנצח בירתה של המדינה היהודית, אחת ובלתי מחולקת". הערבים שמעו את דברי אובמה על ירושלים וכעסו מאוד. "סטירה בפרצופנו", הם צוטטו בניו־יורק טיימס. אובמה התקפל חיש קל. נצח האחדות שהבטיח לירושלים ארך יומיים־שלושה בלבד.
בין השאר הוא התייצב בתוכנית של פאריד זקריה בסי־אן־אן ואמר שם כי הנאום שבו צידד בירושלים המאוחדת לנצח, "לא היה נכון. למען האמת, זו הייתה דוגמה שבה השתמשנו בנאום בניסוח לא נכון, ומיד ניסינו לתקן את הפירוש שניתן לזה".
ג'ון מקיין, המועמד הרפובליקני, לעג לו: "אני לא יכול להתייחס לכל הערה שמשמיע אובמה מפני שסביר להניח שהוא ישנה אותה, כמו שהוא עשה עם ההערה שלו על ניהול משא ומתן ללא תנאים עם אחמדינג'אד".
אם מחליפים את אחמדינגא'ד ברוחאני, וזוכרים את נפתולי היחס האמריקני לממשל אסד, למהפכה במצרים ולמשטר אסד – ברור שמקיין צדק. מדיניות זיגזג היא אחד מעקרונות הקבע של ממשל אובמה במזרח התיכון. הידיד הגדול של ישראל מקמפיין 2008 התגלה בימים האחרונים כידיד גדול של מבקשי נפשה. ברמאללה ובטהרן מחזיקים לו אצבעות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם