המו"מ הקואליציוני: הונאת הבחירות של נתניהו
אם הבית היהודי אכן תשב באופוזיציה – את הנזק שיגרום לעצמו נתניהו בקרב הציונות הדתית הוא כבר לא יוכל לתקן בפעם הבאה
עם השנים, לצערנו, הרגילו אותנו הפוליטיקאים שלנו שהבטחות בחירות אינן שוות את הנייר עליו הן כתובות. לפני הבחירות מספרים לנו סיפור אחד, ולאחר מכן הדברים נראים אחרת לחלוטין. זהו סיפורה של הפוליטיקה שלנו (ולא רק שלנו). חבל שככה, אבל כבר התרגלנו.עוד כותרות ב-nrg:
- רשמי: טייס המשנה ריסק את המטוס בכוונה
- מאסרי עולם לרוצח של למקוס: "אחוז שנאה"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במקרה של נתניהו והבית היהודי מדובר בסיפור מסוג קצת שונה. אם אכן המפלגה של בנט תמצא לבסוף את מקומה באופוזיציה, כבר יהיה מדובר בלא פחות מהונאת בחירות בוטה במיוחד. את הנזק שיגרום לעצמו נתניהו בקרב הציונות הדתית הוא כבר לא יוכל לתקן בפעם הבאה.
סיעת הליכוד עם נציג הבית היהודי ללא איילת שקד
צילום: מרים צחי
הרי זה היה נתניהו שהתייצב מול כל מצלמה, וכתב כל חמש דקות בפייסבוק, שזה כלל לא משנה כמה מנדטים יקבל הבית היהודי. זוכרים את המשפט הקבוע שדקלם נתניהו בפני תומכיו בימין? הוא אמר להם שפחות מנדט או שניים לבית היהודי לא ישנו דבר, מכיוון שבכל מקרה הוא יהפוך את בנט ומפלגתו לשותפים הבכירים שלו בממשלה הבאה. לעומת זאת, מנדט או שניים פחות לליכוד יכולים לסכן את השלטון.
המסר עבד הרבה יותר מהמצופה ורבים ממצביעי הבית היהודי בחרו להאמין לנתניהו ולהבטחה שלו. אבל אלו לא רק המסרים הפומביים והחד משמעיים עליהם הכריז ראש הממשלה. אלו גם הסיכומים המפורשים שהיו בינו ובין בנט מאחורי הקלעים, עוד לפני הבחירות. במסגרתם הובטח לבנט לקבל את אחד משני התיקים הבכירים – חוץ וביטחון. הובטח בהם בנוסף שהבית היהודי תקבל שלושה תיקים לפחות. עכשיו מסבירים אנשי הליכוד ברצינות גמורה שהם לא מבינים מה הבית היהודי רוצים – הרי יש להם בסך הכל שמונה מנדטים. אז שיירגעו.
והם אכן מתכוונים להירגע, ואם צריך זה גם יקרה באופוזיציה. על הרבה דברים מוכנים בבית היהודי לסלוח לראש הממשלה, אבל לא על דבר אחד – על חידת ליברמן. כאן צריך לומר שגם בליכוד לא מצליחים לפענח מה גורם לנתניהו בכל פעם לחשוש מהאיש שעומד בראש ישראל ביתנו. בין אם הוא מחזיק באמתחתו 15 מנדטים, ובין אם הוא מצטמק לשישה בלבד.
ההשוואה בין שתי המפלגות פשוט זועקת לשמיים, מבחינת מצביעי הימין. אחד הודיע לכל אורך הדרך שהוא ימליץ על נתניהו בפני נשיא המדינה, ואילו השני עשה הכל כדי לא להכריז הכרזה דומה. אחד פסל כל שותפות עם מפלגות השמאל ואילו השני השאיר את האופציה הזו פתוחה לחלוטין. אחד היה מוכן לצרף את החרדים כבר בממשלה הקודמת ועל ידי כך למנוע את הקדמת הבחירות, ואילו השני סרב לכך בתוקף.
אחד הביא שמונה מנדטים בסופו של דבר, ובלעדיו אין רוב של 61, ואילו השני הסתפק בשישה ויש רוב גם בלעדיו. אחד הולך לחטוף סנוקרת בראש מהליכוד ולהסתפק כנראה בתיק שאינו בכיר, ואילו השני צפוי להישאר כנראה במשרד החוץ. אמרנו מראש שיש הבדל תהומי בין מה שפוליטיקאים מבטיחים לפני בחירות, לעומת מה שהם עושים ביום שאחרי, אבל נתניהו במקרה הזה חצה את הקו הלגיטימי שמפריד בין ראוי ומגונה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם