מה משיגים הצדדים מדחיית ההסכם?
אובמה עדיין רוצה להוכיח כי ניתן לעצור את הגרעין בדרכי שלום, נתניהו יוכל להרכיב ממשלה חדשה מבלי שדאגה מהסכם מיידי תרחף מעל ראשו ובינתיים איראן עלולה להתקדם בתוכניות הגרעין שלה
בתום שישה ימים של שיחות מרתוניות, בחצות הלילה, בין שלישי לרביעי, חלף תאריך היעד לתום המשא ומתן של שש המעצמות מול איראן על תוכנית הגרעין שמטפחת הרפובליקה האסלאמית, ועדיין לא נחתם הסכם בין הצדדים. ההצהרות שהגיעו מכיוונן של ארה"ב ואיראן, שלפיהן ישנה מוכנות להמשיך בשיחות גם מחר, עמדו בצל הדיווחים מלוזן על כך שהנושאים והנותנים לא הצליחו להתגבר על כמה מחלוקות מרכזיות, אף כי הושגה התקדמות בסוגיות אחרות. בצעד שאולי מלמד על רמת חוסר הבשלות להסכם, הודיעו הצדדים אתמול בצהריים כי יפרסמו הצהרת ביניים בתום השיחות, אך מאוחר יותר שונה הניסוח ל"הבנות ביניים" בלבד.עוד כותרות ב-nrg:
-ירידה דרמטית בתמיכה במדינה פלסטינית בארה"ב
-נגד אריה דרעי? הצעת החוק הראשונה של לפיד
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
על פי מרבית הדיווחים, המכשולים הגדולים נותרו בסוגיית מאגרי האורניום המועשר שכבר מצוי בידי האיראנים, וכן בכל הקשור לקצב הסרת העיצומים על הרפובליקה האסלאמית. בסוכנות הידיעות "רויטרס" צוין גם כי אחד הנושאים הנוספים שעשויים להכשיל הסכם אפשרי הוא דרישת האיראנים למחקר לא מפוקח על סרכזות מתקדמות בחלוף עשר שנים מחתימת ההסכם.
אף על פי כן, קיוו הנושאים והנותנים לפרסם היום מתווה ובו כמה פתרונות לסוגיות שעליהן הושגו הסכמות, וביניהם ככל הנראה הסכמה על כמות הסרכזות שיישארו פעילות בידי האיראנים במתקן בפורדו. לאחר מכן קיוו הצדדים להמשיך את השיחות "בשלב הבא" עד ה-30 ביוני, מכיוון שנציגי המעצמות ואיראן כבר אמרו קודם לכן שלא יוכלו לחזור לסבב שיחות נוסף בחלוף תאריך היעד הנוכחי, לאחר שהן הוארכו פעמיים בעבר. המטרה, אם כן, נותרה עדיין להשיג הסכם סופי עד הקיץ.
אלא שהמצב הנוכחי משקף קיפאון מאוד ברור בשיחות: בעוד שדומה כי בכמה סוגיות ניתן להגיע לפתרון מהיר, בכמה שאלות אחרות הצדדים מתחפרים בעמדותיהם ולא מוכנים לוותר. אז מה משיגים הצדדים בהצהרת הביניים הזו?
באופן גס וכללי, ניתן לחלק את מספר הצדדים במשא ומתן הנוכחי לשלושה, כולל אחד מהם שכלל לא מיוצג בלוזן: איראן, המעצמות וישראל.
בכל הקשור למעצמות אפשר לציין כי אין בדיוק אינטרסים שווים בין כל השש, מכיוון שאי אפשר לומר שלארה"ב ולצרפת, למשל, ישנה אותה מטרה בשיחות מול הרפובליקה האסלאמית. ואף על פי כן ניתן לומר שכל השש מעוניינות להגיע להסכם עם טהרן, שיבטיח כי איראן לא תוכל לפתח פצצה גרעינית. בהקשר זה, האינטרס המשותף שלהן הוא לא להיראות כמי שבזבזו זמן רב מחד גיסא על שיחות שלא הניבו דבר, ולהיתפס מאידך גיסא כמי שלא התקפלו בפני האיראנים, שהגבירו ושינו את דרישותיהם במהלך המשא ומתן.
מצבו הפוליטי של נשיא ארה"ב ברק אובמה מסובך יותר מחבריו, משום שהוא עומד בפני בתי המחוקקים הכעוסים של ארצו, ובייחוד מול הקונגרס, אשר מעוניין להטיל עיצומים נוספים על איראן ללא קשר לתוצאות הדיונים בלוזן. הסכם ריק מתוכן או הצהרות עקרונית חסרת משמעות רק ישרתו את המטרה של חברי הקונגרס בהקשר זה. אובמה גם צריך להוכיח לבני ארצו שדאגותיהם של בנות בריתו במזרח התיכון, המדינות הערביות וישראל, שהתאחדו למען מטרה משותפת נגד איראן, מוגזמות, וכי ניתן לעצור את הגרעין האיראני גם בדרכי שלום.
מבחינתה של ישראל, דחיית ההסכם בשלושה חודשים חשובה בכמה תחומים – הפוליטי, המדיני והמבצעי. בהקשר הפוליטי יוכל רה"מ בנימין נתניהו להרכיב את הממשלה החדשה שלו לאחר הבחירות מבלי שהדאגה על הסכם מיידי עם איראן תרחף מעל ראשו.
פרק הזמן הנוסף גם יאפשר לו אולי לנסות לשקם את היחסים המתוחים עם ארה"ב והנשיא אובמה, שבשבועות האחרונים עלו לטונים חריפים במיוחד. מבחינה מבצעית יוכלו צה"ל וזרועות הביטחון השונות לנצל את הזמן כדי לשכלל עוד יותר ולחדד את הכישורים הדרושים לצורך "האפשרויות האחרות" שבירושלים בוודאי מכינים נגד איראן, במקרה הצורך שזו תצליח, בראיית ישראל, להערים על המערב ולפתח פצצה גרעינית מתחת לאפם של הפקחים.
סימן השאלה הגדול נוגע לאיראן, וקשור לוויתורים שתצליח זו להשיג מהמערב. אפילו אם תוותר על מאגרי החומר הגרעיני שברשותה, אפילו אם תפחית את מספר הסרכזות הפעילות שלה, מה שעשוי לעכב את יכולתה לפתח פצצה גרעינית, עד לחתימת הסכם תותיר טהרן בידיה כמות סרכזות פעילה גבוהה, והיא עשויה לסגור פערים ולצמצם את "זמן הפריצה" – התקופה שדרושה לה להשיג נשק גרעיני לפני שהמערב ישים לב כי היא מפרה הסכם עתידי. לא ברור כמה שלושה חודשים של עיצומים ישנו בכל מקרה את מצב הכלכלה המתפוררת שלה.
שיתוף הפעולה "הבעייתי" של איראן, כפי שהצהירה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, עשוי לכסות בשלושה החודשים הללו על התקדמותה בתחומים שונים הקשורים לתוכנית, וביניהם בניית ראשי חץ גרעיניים וטילים בליסטיים שיאיימו על ישראל וגם על ארצות מערביות נוספות, וישמשו מטרייה גרעינית לארגוני הטרור שטהרן מטפחת במזרח התיכון.
בסופו של יום קשה להגדיר את השיחות בלוזן כהצלחה של אחד הצדדים. אמנם טהרן מוסיפה לגרור רגליים ולמשוך את הזמן, אך בו בזמן העיצומים עושים את שלהם ומשמשים נטל כבד על הכלכלה של איראן.
ישראל מצדה מוסיפה עדיין לצפות בדאגה על המתרחש מאחורי הקלעים ולפניהם, ומבחינתו של נתניהו זה בכלל לא משנה: הוא הזהיר הערב שההסכם שעשוי להיחתם בלוזן עשוי לסלול את הדרך לפיתוח נשק גרעיני באיראן. אך עם הסכם או בלעדיו, הוא הצהיר, הדאגה הגדולה לביטחונה של ישראל הייתה ונותרה ניסיונה של איראן להשיג נשק גרעיני ורצונה להשמיד את ישראל. הדרך שבה תנסה לפתח את הנשק הזה חשובה פחות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם