איילת שקד הופכת את העמותות לאויבות המדינה
הצעת חוק של איילת שקד קובעת שעמותות יקבלו תרומות מחו"ל רק באישור שר הביטחון. נשאלת השאלה, למה תרומות לעמותות מוצגות כסכנה למדינה, ואילו תרומות זרות לנתניהו ולבנט הן משהו מקובל?
לפני מספר ימים נחשף כי ח"כ איילת שקד גיבשה הצעת חוק מרחיקת לכת באשר לתרומות זרות לעמותות. לפי ההצעה של שקד, קבלת תרומה מיישות מדינית זרה תותנה באישורם של שר החוץ, שר הביטחון וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ותיאסר קבלת תרומות שנועדו להשפיע על מערכת הבחירות הארצית או המקומית בישראל.עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- דיווח: סרטון תיעד את רגעי הטיסה האחרונים
- נגד אריה דרעי? הצעת החוק הראשונה של לפיד
בשנים האחרונות אנו עדים לגל חקיקה מצד חברי כנסת מהימין, אשר פוגע בפעילות ובמקורות המימון של עמותות שמאל ועמותות הפעולות למען זכויות אדם. הצעת החוק החדשה של שקד חמורה מהיוזמות שקדמו לה, וככל שתאושר היא תחרוץ את דינן של עמותות חברתיות רבות במדינת ישראל.
כדי להבין את חומרת הדברים מן הראוי להבין את מהות הפגיעה שהעמותות בארץ ספגו עד כה ומה איילת שקד מציעה כעת. ובכן, יוזמת חקיקה של ח"כ אורי אריאל מ-2008 חייבה חלק מהעמותות לדווח אחת לשנה על תרומות שהתקבלו ממדינות זרות, איחוד של מדינות זרות (כמו האו"ם והאיחוד האירופי), ותאגידים זרים הנשלטים על ידן. חוק של זאב אלקין מ-2011 הרחיב את חובת הדיווח וקבע כי כל העמותות ידווחו על תרומות זרות וזאת מדי רבעון ולא רק אחת לשנה.
הקשיים שיצרה החקיקה ניכרים בשטח: עמותות רבות הסובלות ממילא ממחסור חמור בכוח אדם, נאלצות להקצות משאבים יקרים כדי לבדוק כל תרומה ותרומה שהתקבלה, לברר לגבי כל גורם התורם להן אם 51 אחוז ממנו נשלטים על-ידי ארגונים כדוגמת האו"ם או האיחוד האירופי, ולהגיש דיווח מפורט באשר לסכום התרומה ומטרתה.
ואם לא די בכך, הרי שההליך המסורבל והחריג הזה חוזר על עצמו אחת לכל שלושה חודשים.
ההסברים שחברי הכנסת אריאל ואלקין צירפו להצעות החקיקה שלהם העלו על נס את "חובת השקיפות" ואת "זכות הציבור לדעת". אך לאמיתו של דבר, גורמים רבים במערכת המשפט טענו כי החוקים נועדו להלך אימים על עמותות השמאל וזכויות האדם.
כעת מגיעה הצעת החוק של איילת שקד ומביאה לשיא חדש את הניסיונות לפגוע בעמותות. ההצעה אינה מסתתרת מאחורי ערך השקיפות, והמטרה הברורה שלה היא הפסקת הזרמת כסף זר לעמותות שמאל ולעמותות זכויות אדם. אם ההצעה תאושר, דרכן של העמותות לקבלת התרומות המשמשות להן אוויר לנשימה תעבור דרך מסלול ארוך של ייסורים.
למשאבים הרבים שהעמותות משקיעות כבר כעת יתווספו המשאבים הנדרשים לעריכת הבקשה כך שתתאים להגשה. בהמשך, ניתן לצפות לדיונים ממושכים של שר הביטחון, שר החוץ וועדת החוץ והביטחון לצורך אישור התרומות, כאשר לא ברורים הקריטריונים והכלים שבעזרתם יבחנו השרים מהן מטרותיה של כל תרומה - דבר הפותח פתח לשיקולים פוליטיים זרים.
אם תתגלע מחלוקת בין השרים לחברי הוועדה, הרי שהדבר יאריך את ההליך עוד יותר. וכאשר כבר תתקבל החלטה, צפויה אינפלציה של עתירות לבג"ץ. אם התרומה לא תאושר - סביר להניח שהעמותה תעתור לבג"ץ נגד ההחלטה, ובמקרה שהתרומה כן תאושר סביר שארגוני ימין יעתרו נגד האישור. עד שתיפול החלטה יעבור זמן רב. כך שגם אם החקיקה לא תמנע את קבלת התרומות אלא "רק" תעכב אותן, הרי שהדבר יפגע אנושות בהזרמת הכספים לעמותות ורבות מהן יתקשו לשרוד חודשים כה רבים של עיכובים בהעברת התרומות.
אם המטרה המרכזית של איילת שקד היא באמת למנוע פגיעה בביטחון או ביחסי החוץ של ישראל, הרי שלא היה צורך בכל ההליך המסורבל הזה שהיא מציעה. קיימים כלים אחרים לטפל בחשש מסוג זה. כך למשל, חוק העמותות המקורי מאפשר לפרק עמותה הפועלת בניגוד לחוק וחוק העונשין מטיל עונשים פליליים על פגיעה בביטחון המדינה.
זאת ועוד, שקד טוענת כי מטרת הצעת החוק שלה היא "למנוע בחישה בעניינים הפנים מדינתיים של מדינת ישראל". אם כך, מדוע היוזמה שלה חלה רק על תרומות מארגונים וממדינות זרות ואינה חלה על תרומות מאנשים פרטיים זרים, הניתנות לצורך הגשמת מטרות פוליטיות מובהקות? ידוע כי מנהיגי הימין מקבלים תרומות נכבדות מתורמים המתגוררים בחו"ל. נשאלת השאלה: מדוע תרומות זרות לעמותות ציבוריות מוצגות על-ידי שקד כסכנה לביטחון המדינה, ואילו תרומות זרות שניתנות לראש הממשלה נתניהו ולראש מפלגתה של איילת שקד, נפתלי בנט, מוצגות כתרומות של יהודים טובים עם לב חם?
הכותבת היא עורכת דין המתמחה במשפט מנהלי ובדיני עמותות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם