בליכוד דרשו מכחלון: שותפות בממשלה עד סוף הקדנציה
יו"ר כולנו יכול להציג כבר הישג משמעותי ראשון בשיחות מול הליכוד: לא תינתן שום התחייבות כספית למפלגה אחרת ללא תיאום עם אנשיו. אלא שבתמורה ביקשו נציגי נתניהו שותפות עד הסוף. "אם תתנו לנו לעבוד, זה יקרה בטבעיות", השיבו בכולנו
אם חשבתם שהמשא ומתן בין הליכוד והבית היהודי הוא האתגר המסובך בקואליציה הנרקמת, כדאי להפנות מבט לזירה של משה כחלון. בשבוע שעבר, לאחר שיושב ראש מפלגת כולנו הודיע על ביטול פגישת המשא ומתן הראשונה מול הליכוד, הוא עדכן במקביל את אנשיו שאינו מעוניין להיכנס לקואליציה. "לא מתאים לי כל העניין הזה, אם לא יתנו לי לקיים את מה שהבטחתי", אמר כחלון בשיחות עם הקרובים לו ביותר.עוד כותרות ב-nrg:
- אובמה שוחח עם נתניהו: ההסכם ימנע מאיראן נשק גרעיני
- ניב אסרף אותר בקריית ארבע: "ביים חטיפה"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
צוות המשא ומתן מטעמו הגיע בתחילת השבוע לפגישה עם אנשי הליכוד, והודיע להם כי אם לא יבטלו את כל ההתחייבויות הכספיות שנתנו למפלגות האחרות, הם יכולים לשכוח מכחלון. "רק אם תודיעו שאתם חוזרים בכם מכל ההתחייבויות שנתתם, נסכים לשבת איתכם", הבהירו אנשי הצוות. ואכן, לא עבר זמן רב ובליכוד התקפלו והודיעו שמבחינתם אין שום התחייבות סגורה עם אף אחד. זה היה הרגע שבו כחלון התרצה והסכים לנהל משא ומתן אמיתי.
יושב ראש כולנו יכול אפוא להציג כבר הישג משמעותי ראשון בשיחות מול הליכוד - לא תינתן שום התחייבות כספית למפלגה אחרת ללא תיאום עם אנשיו. בכל זאת, מדובר בשר האוצר הבא. על הדרישות של אנשי כחלון בנוגע לתיקים השונים בחרו בליכוד לחכות עם התשובה.
בתמורה להבטחה זו לכחלון, דרשו בליכוד התחייבות נגדית - שותפות עד לסוף הקדנציה, מבלי שיעזוב באמצע. "אם תתנו לנו לעבוד, זה יקרה באופן הכי טבעי", הייתה התשובה שקיבלו בליכוד.
בגזרה אחרת, מי שכבר סגרו למעשה את רוב פרטי ההסכם מולה היא יהדות התורה, שביקשה לעכב את חתימתה מסיבה אחרת לחלוטין: החשש להיות המפלגה הראשונה שהסכם קואליציוני ייחתם איתה, מבלי שהדבר יחייב את השותפים האחרים שיגיעו אחריה.
שבוע הניקיונות לפסח נראה לפרקים גם כשבוע שבו הבית היהודי והליכוד ניסו לבער ולשרוף את החמץ זו על ראש זו. ההלכה היהודית מבקשת מכל אדם לבער את החמץ בתוך ביתו פנימה, אך במקרה של שתי המפלגות נעשה התהליך נעשה בראש חוצות – ולא בנוצה רכה אלא במגרפה דוקרנית.
מי שחושב שמדובר רק בוויכוח על סעיפי הסכם קואליציוני, או אפילו בריב ילדותי על תיק כזה או אחר, לא נמצא בכיוון הנכון. ביחסים הללו יש משהו עמוק הרבה יותר: שנאה יוקדת, ששום סולחה לא תצליח כנראה לכבות. כדי להבין זאת יש לחזור כמה שבועות אחורה, לאירוע שזכור היטב לכמה בכירים בליכוד, ימים ספורים לפני הבחירות. בליכוד ביקשו לנסח הודעה לתקשורת שנוגעת לבית היהודי, לאחר עוד מתקפה של נפתלי בנט, שטען בעקשנות כי בנימין נתניהו לא מעוניין בהם כשותף בממשלה, ובכלל שהוא מעדיף ממשלת אחדות עם המחנה הציוני. "תמשיך לחבק אותו", המליצו כמה מיועציו של ראש הממשלה.
היועצים כתבו ומחקו, כתבו ומחקו: כן לחבק, לא לחבק. בשלב מסוים התלבטו שם אם לכתוב בהודעה שבנט מיועד להיות "שותף בכיר", או להסתפק בהגדרה של "שותף טבעי". בשלב זה נתניהו דפק בכעס על השולחן. "בסדר, הוא יהיה שותף", ירה וציין כי אין ממש ברירה בעניין הזה, "אבל הוא המריד חיילים וקצינים במבצע צוק איתן", זעם ראש הממשלה לעיני אנשיו. "נגד עמדת הממשלה והקבינט", המשיך נתניהו. "הוא המריד חיילים", חזר ראש הממשלה על האמירה שהדהדה בחדר עוד זמן רב לאחר מכן, "אל תשכחו את זה".
אותן חמש דקות מבהירות את סיפור היחסים בין השניים, שלעולם כבר לא יתאחו. במקרה הטוב יהיו אלה יחסי עבודה קורקטיים, ובמקרה הרע סלידה יוקדת וחוסר יכולת להיות ביחד באותו החדר. נתניהו פשוט לא רוצה את בנט כשר חוץ לידו. זה דורש יותר מדי שעות של עבודה צמודה ונמרצת, יותר ממה שנתניהו מסוגל לשאת.
בבית היהודי, מנגד, רותחים ויורים לכל עבר - לעבר נתניהו, בכיוון אביגדור ליברמן ועוד. "למה ליברמן, שלא עשה כלום במשרד החוץ ויש לו שישה מנדטים בלבד, יקבל את משרד החוץ?" שואלים שם בזעם, ומיד גם עונים בעצמם. "נתניהו מעדיף את ליברמן על פני בנט, כי ליברמן לא עושה כלום במשרד, ומשום שראש הממשלה יודע שבנט יעשה שם מהפכה".
את היחס של נתניהו כלפיהם ואת התפקידים שמייעדים להם מגדירים אנשי הבית היהודי כהצעה מבזה, שלעולם לא יסכימו לה. "נתניהו דורך עלינו, ולא ניתן שזה יקרה", הבהירו בסביבת בנט, והבטיחו גם כי אין ליושב ראש המפלגה כל כוונה לוותר על התיק הבכיר המגיע לו לדעתו. "נתניהו לא רוצה אותו שם, כי הוא מעדיף משרד משותק ומחפש להציע לנו הצעה מבזה", הם הוסיפו, "לא נסכים לזה".
בליכוד לא מתרגשים, וטוענים כי כל הטעונת של הבית היהודי נובעות משיקולים שכל קשר בינם ובין ענייניות מקרי בהחלט. אחדים בליכוד אף משוכנעים שבעקבות הכישלון בבחירות, בנט מעדיף בכלל ללכת לאופוזיציה ולבנות את עצמו מחדש מבחוץ, על פני החשש להיקבר במשרד החינוך בקדנציה הקרובה.
"הפחד הגדול שלו זה שיהפכו אותו לזבולון המר החדש, שמזוהה עם המגזר הדתי-לאומי ומתויג לעד ככזה", הסבירו אנשים שמכירים מקרוב את המצב שבו נמצא בנט. "זה הרי מנוגד לכל המטרות שלו. הוא גם מפחד מלחץ מטורף של המערכות הדתיות, ומהאפשרות שהן יתחילו להתנחל לו במשרד ולדרוש כספים. הוא מפחד לגעת במשרד הזה עם מקל".
האפשרות שמפתחות משרד החינוך יוענקו לאורי אריאל מבעיתה את בנט לא פחות. "זה להעניק לאורי אריאל את הכוח הכי אדיר שיש מבחינת הציבור שלו, ומזה בנט חושש אף יותר", הדגישו שם.
ליברמן לא יודה בכך, אבל למעשה הוא ומפלגתו ויתרו כבר על תיק הביטחון. זה גם המסר שקיבלו השבוע חברי ישראל ביתנו בישיבת הסיעה השבועית. יושב ראש המפלגה פתח את הישיבה בכמה עדכונים שוטפים, ובראשם ענייני המשא ומתן הקואליציוני. הוא סיפר כי אמנם נרשמה התקדמות מסוימת, אבל עדיין לא במידה מספקת מבחינתו. "אנחנו צריכים לקחת בחשבון שלא נקבל את הכול, ושצריך לעשות פשרות", אמר שר החוץ בגילוי לב לחבריו.
בנקודה זו הודה ליברמן בפני אנשי סיעתו כי המפלגה לא תקבל לידיה את תיק הביטחון, וכי הוא ייאלץ ככל הנראה להישאר עם תיק החוץ, שאותו הגדיר "תיק גדול וחשוב". ליברמן חזר על אמירתו שלפיה המפלגה נאבקת כדי לקבל את תיק העלייה והקליטה בשביל סופה לנדבר, ואז הפנה את מבטו בחשש מסוים לעבר ח"כ אורלי לוי-אבקסיס. "רק כדי להיות בטוח, את מעוניינת בראשות ועדת העבודה והרווחה, נכון?" שאל את לוי בקול מלטף.
לוי למודת האכזבות העלתה על פניה חיוך קל, וסיננה: "חסר שלא". אגב, ביחס לדרישה אחרת של המפלגה, חוק עונש מוות למחבלים, אין רבים במפלגה שמאמינים שהחוק אכן יעבור. "ברור לכולם שזה גימיק שנועד לקבל כותרת, וברור לכולם שזה לא ממש יהיה חלק מקווי היסוד של הממשלה", הודו אנשים בתוך המפלגה, "די לראות את החיוכים בין אנשים במפלגה כשהנושא עולה כדי להבין שזה לא באמת יקרה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם