חברה בעם: רוח חדשה בחברה למתנ"סים
אחרי שנים של גירעונות וניסיונות הפרטה, משהו טוב קורה בחברה למתנ"סים. כעת מחפשים שם מנהלים חדשים, שמסוגלים גם להנהיג את הקהילה
"אנשים שחיים במרכז הארץ מתקשים להבין את חשיבותם של המתנ"סים", אומר אביעד פרידמן, יו"ר החברה למתנ"סים. פרידמן עצמו מתגורר במרכז תל אביב, העיר שבה החברה למתנ"סים כלל אינה נוכחת. בשנה וחצי שבהן הוא מכהן בתפקידו הוא למד להכיר מקרוב את תרומתם האדירה של המתנ"סים לפריפריה בישראל.עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- אובמה שוחח עם נתניהו: ההסכם ימנע מאיראן נשק גרעיני
- תחזית בינלאומית: הבחירות יביאו לשיפור כלכלי
"בערי הפריפריה המתנ"ס הוא שחקן מרכזי", מסביר פרידמן, "שלא לומר עיקרי. בניגוד לערים הגדולות והמבוססות, מי שנכנס לשדרות, נתיבות, קריית שמונה או חצור הגלילית, לא ימצא תושב שלא ידע לכוון אותו למתנ"ס. בדרך כלל מדובר במבנה הציבורי המרכזי ביישוב, ואם מדובר במגזר הבדווי או הדרוזי - סביר להניח שזה יהיה מבנה הציבור היחידי".
פרידמן צודק. אני יכול להעיד שאם המתנ"ס בירוחם ישבות בחודש הקרוב, התושבים ירגישו זאת היטב. לא רק בחסרונם של החוגים, אלא גם בכל האירועים החשובים שאמורים להתקיים בשבועות הקרובים. אירועי המימונה, טקסי יום השואה ויום הזיכרון, ושלל אירועי יום העצמאות בירוחם מנוהלים כולם על ידי המתנ"ס. בערים רבות בישראל המתנ"ס דומיננטי בכל מה שקשור לתחומי החינוך, התרבות והרווחה, מה שהופך את מנהל המתנ"ס לדמות משמעותית מאוד בקהילה. אין פלא אפוא שלא פחות מ־22 ראשי רשויות מוניציפליות בישראל היו בעברם מנהלי מתנ"סים. כמעט כולם, אגב, בערי הפריפריה.
ובכל זאת, עד לפני כשנתיים, ידעה החברה למתנ"סים - חברה ממשלתית הנמצאת באחריות משרד החינוך - לא מעט שנים רעות. קיצוץ חד בתקציבים, שביתות עובדים ממושכות ומורל ירוד הפכו אותה לחברה גרעונית כושלת, מציאות עגומה שהביאה לכך שהערים החזקות נטשו את החברה.
לפני עשר שנים ניסה ד"ר ירון זליכה, שכיהן אז כחשב הכללי במשרד האוצר, להפריט את החברה, אבל לחץ ציבורי ודו"חות שהעידו על ההשלכות ההרסניות שעלולות להיגרם מנעו את המהלך. פרידמן משוכנע שאם החברה למתנ"סים הייתה מופרטת, האוכלוסיות המבוססות היו מסתדרות גם בלעדיה. אלו שהיו סובלים מהיעדרה היו תושבי העיירות הקטנות והחלשות יותר, שהיו מתקשים לשלם על חוגים שיממנו את קיומו של המתנ"ס.
ההידרדרות השתקפה גם ברמת הניהול. משנת 2002 ועד 2014 התחלפו בחברה לא פחות משמונה מנכ"לים וממלאי מקום שונים. שינוי הכיוון החל לפני כשנתיים. שר החינוך היוצא שי פירון ומנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, ראו חשיבות בחיזוק החברה. יחד עם שר האוצר יאיר לפיד הם פנו לפרידמן וביקשו שיעמוד בראשה. פרידמן, איש עסקים שניהל בעבר מספר חברות ושימש בתפקידים בכירים בשירות המדינה, הסכים לקחת את התפקיד בהתנדבות. מאז שנכנס לתפקיד הוא מינה דירקטוריון חדש, הביא לתפקיד המנכ"ל את רז פרויליך, שניהל בעבר את עמותת 'אחריי' ושימש בתפקידי מפתח בחברת 'אמדוקס', ולתפקיד המשנה למנכ"ל את מאיר בינג, שהיה לפני כן סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר.
החברה עברה תהליך של מיקוד אסטרטגי והכפילה את פעילותה. בשנה האחרונה נפתחו מחדש 27 מתנ"סים, חלקם ביישובים שבהם לא פעלו מתנ"סים בכלל. בין השאר נפתחו מתנ"סים בשדרות, בלוד, באור יהודה, ובשבעה יישובים בדווים. מהלך חברתי נוסף של החברה התרחש לפני כחודשיים עם העברתם של משרדיה מהעיר מודיעין לשכנתה לוד.
הרוח החדשה שמנשבת בחברה למתנ"סים הביאה ערים ותיקות לחזור לשתף עמה פעולה. הגידול במספר המתנ"סים הביא את החברה לגיוס מנהלים חדשים. לאחר למעלה מעשר שנים תפתח החברה בחודשי הקיץ קורס להכשרת מנהלי מתנ"סים. כמי שמגדיר את החברה למתנ"סים כ"גוף החברתי החשוב ביותר בישראל", אביעד פרידמן מצפה לראות בקורס ההכשרה החדש אנשים עם דנ"א של מנהיגות חברתית. מנהל מתנ"ס מבחינתו הוא לא מי שאחראי רק על ניהול טכני של מוסד, אלא אדם שרואה את עצמו כמנהיג קהילה.
מעונו הפרטי של ראש הממשלה עלה לכותרות לא פעם במערכת הבחירות, וכמו בכל פעם, כשמדברים על בתיהם של ראשי ממשלה בישראל, מוזכר גם צריפו הצנוע של בן־גוריון בשדה־בוקר. הצריף המוכר, שכבר שנים רבות מתפקד כמוזיאון, עבר בחודשים האחרונים מתיחת פנים. לנודדים דרומה בחול המועד כדאי להיכנס ולהתעדכן בתערוכות החדשות בביתו של הזקן.
לצדו של צריף המגורים שנשמר כפי שהיה בעת מותו של ראש הממשלה הראשון בשנת 1973, נוספו שלושה חדרי תצוגה חדישים המציגים בדרכים שונות את משנתו ואת דמותו של בן־גוריון. מבנה אחד מוקדש לקיבוץ שדה־בוקר ולחזון הנגב. המבנה השני עוסק במשנתו של בן־גוריון במבחן הזמן, ובו נבחנים באמצעות שולחנות פעילות ממוחשבים שלוש סוגיות מרכזיות - צה"ל כצבא העם, חלקו של הנוער בעיצוב החברה, וסוגיית ההתיישבות בנגב. המבנה השלישי עוסק במנהיגותו של בן־גוריון ומוצג בו סרט חדש, בהשתתפות שחקנים הממחיזים רגעי מבחן שלו כמנהיג.
אחת הסצנות בסרט מבקשת לשחזר דיון מתקופת מלחמת השחרור, בין בן־גוריון ליגאל ידין וישראל גלילי, אבל חלק מהדיאלוג שהושם בפיהם של השחקנים נראה כלקוח מישראל של שנות האלפיים. "איך תעמוד מול משפחות הנופלים?" שואלים ידין וגלילי את בן־גוריון, שאלה שקשה להאמין שנשאלה בישראל של 1948. אם החשש ממשפחות הנופלים היה נלקח בחשבון במלחמת השחרור, שבה נפלו ששת אלפים איש, ספק רב אם הייתה קמה מדינה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם