אובמה בדרכי קלינטון: תקדים הגרעין הקוריאני
באוקטובר 2005 נחתם הסכם שבו ויתרה צפון קוריאה על פיתוח הגרעין. שנה אח"כ ביצעה המדינה ניסוי גרעיני מוצלח. האם גם איראן בדרך?
בקיץ 94' נשלטה צפון קוריאה על ידי קים איל סונג, סבו של השליט הנוכחי שם. היא לא הסתירה את תוכניותיה לפיתוח נשק אטומי. אחותה הדרומית השפויה, מקבילתה של ישראל בסיפור איראן, שידרה קולות מצוקה. נשיא ארצות הברית ביל קלינטון ושר החוץ וורן כריסטופר חששו להתעמת עם הבעיה. הם שחררו אנחת הקלה כשהנשיא לשעבר ג'ימי קרטר התנדב לצאת למשימת שלום בלתי רשמית במזרח הרחוק. קרטר היה הקת'רין אשטון של 1994.• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
ימים אחדים לפני שערפאת הגיע לראשונה לעזה, טס קרטר לצפון קוריאה. הוא נפגש עם סונג, שאגב מת שבועיים אחר-כך, וחזר משם עם התחייבות להקפאת תוכניות הגרעין המקומיות. בראיון חגיגי ל-CNN גילה קרטר כי בפיונגיאנג הובטח לו להשבית את הכור הגרעיני ביונגביון. "המשבר הסתיים", הכריז חגיגית, "צפון קוריאה רוצה לחדש את השיחות עם ארצות הברית ולדון בפירוק הנשק הגרעיני".
נמנעים מעימות בינלאומי. אובמה וקלינטון
צילום: EPA
קרטר וקלינטון לא היו הגורמים האופטימיים היחידים בזירה האמריקאית. 'ניו-יורק טיימס', אחד מפורסי החסות המוסרית הראשית על הסכם ז'נבה 2013, פרסם חוות דעת אופטימית של סליג הריסון, פעיל שלום בינלאומי שנועד בעצמו עם סונג. הריסון מתח ביקורת נוקבת על הרעיונות של שימוש בכוח נגד צפון-קוריאה והסתייג מהדימוי הבעייתי שלה בעיני המערב: "דיבורים תוקפניים על מהלומות אוויר ואמברגו ימי משקפים סטריאוטיפים מיושנים של המלחמה הקרה ומטשטשים את האפשרויות המתרחבות לפתרון דיפלומטי של המחלוקות הגרעינית. הצעתו של קים איל סונג להקפיא את העיבוד מחדש של פלוטניום מראה כי חתירתו לפשרה היא רצינית".
בישראל הרחוקה, שחששה מפני השפעת גחמות הגרעין של המזרח הרחוק על המזרח הקרוב, פקפקו בכוונות השלום של צפון קוריאה. כתב החוץ הבכיר של ערוץ 1, דוד ויצטום, קבע ש"התרגיל הצפון קוריאני הצליח. ביל קלינטון, נשיא אמריקאי חלש ואחוז משברים נתלה בדברי הפיוס המרגיעים של קרטר".
הפרשן מיכאל בר-זוהר כתב בעיתון במרירות: "זו אמריקה שלאחר המלחמה הקרה, מדינה הבורחת מכל עימות בינלאומי, מכל מעורבות בסכסוך שמחוץ לגבולותיה, גם אם הוא עלול לסכן את האינטרסים החיוניים שלה. בוושינגטון, בניו-יורק, באטלנטה ובלוס אנג'לס פגשתי אמריקאים רבים שפסקו בתוקף כי יש להם די בעיות משלהם ושהעולם יפתור את הבעיות שלו".
הסיפור נגמר?
בניגוד לבר-זוהר, שר החוץ דאז, שמעון פרס, סמך על האמריקאים. בנאום במליאת הכנסת ביקש להרגיע את הח"כ האופוזיציוני המודאג, רפאל איתן, והשתמש ברטוריקה שמעון פרסית בת ימינו: "עד כמה שאני יודע, ארצות-הברית נחושה בדעתה שלא להרפות מצפון-קוריאה, לכאן או לכאן. היא גם מציעה הצעות וגם משמיעה אזהרות, ולשתיהן צריך להתייחס ברצינות. ישראל תתמוך בהנהגתה ובעמדותיה של ארצות-הברית. אנחנו לא יכולים לתפוס עמדת הנהגה בנושא הזה, אנחנו מדינה קטנה מדי. ...(זה) יותר מדי רחוק ויותר מדי יקר בשביל מדינה כמו ישראל לעמוד בראש מאבק כזה. טוב שיש בעולם מדינה אחראית כמו ארצות-הברית העומדת בראש המאבק הזה, ואנחנו נתמוך במהלכיה היסודיים" (22.6.94).
המתחם הגרעיני ביונגביון, צפון קוריאה
צילום: אי-אף-פי
סוף דבר: במסגרת שיחות שהתקיימו בז'נבה בהמשך ליוזמת קרטר נעתרה צפון-קוריאה להפסיק להעשיר אורניום ובתמורה קיבלה סיוע של מיליארדים בנפט, במזון ובשאר מוצרי טובין. ברבות השנים, וליתר דיוק ב-9 באוקטובר 2005, סוכמה עוד עסקה וגם נחתם הסכם. הוא נפתח בהצהרה כי הצדדים יפעלו בדרך של "מחויבות מול מחויבות ופעולה מול פעולה".
צפון-קוריאה התחייבה לנטוש כל פעילות גרעינית ולחזור בהקדם לאמנה נגד הפצת נשק גרעיני. ארה"ב, מצידה, הצהירה כי אין בכוונתה לפלוש לצפון-קוריאה או לתקוף אותה. ראש המשלחת האמריקאית לשיחות, כריסטופר היל, תיאר את ההתפתחות כ"מצב שבו אי-אפשר להפסיד" ו"כהסכם טוב לכולנו". חוקר וחושף סודות הגרעין הישראלי, פרופסור אבנר כהן, חיווה דעתו ש"הסכמתה העקרונית של צפון-קוריאה לנטוש את תוכנית הגרעין שלה, כחלק מעסקת חבילה פוליטית וכלכלית רחבה עם ארה"ב ועם ארבע שותפותיה לשיחות, היא הצלחה אדירה לדיפלומטיה האמריקאית, שבאה בעיתוי שאין שני לו".
גורמים מדיניים בכירים בירושלים היו פחות נלהבים מפרופסור כהן. "אני לא מאמין להם", אמר אחד מהם, "הסיפור לא נגמר. הצפון-קוריאנים יחפשו כל מיני תחבולות לעקוף את ההסכם ולהתווכח על פרשנותו".
הצרה הייתה שבאירופה כן האמינו לצפון-קוריאנים. עד כדי כך האמינו, שכעבור ימים אחדים החליטו להעניק פרס נובל לשלום לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ולעומד בראשה, ד"ר מוחמד אל-בראדעי כאות הוקרה עילאי על "פעילותם הנחרצת למניעת שימוש צבאי בטכנולוגיות גרעיניות, ועל מאמציהם להבטיח שהשימוש באנרגיה גרעינית לצורכי שלום ייעשה באופן בטוח".
זה היה עוד מקרה מובהק של חלוקת רווחים בטרם עת. פחות משנה אחרי הטקס, בתשעה באוקטובר 2006, דיווחה סוכנות הידיעות הצפון קוריאנית על ביצוע ניסוי גרעיני מוצלח.
הטור פורסם לראשונה ב'מקור ראשון' 29.11.13
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם