המו"מ הקואליציוני: רדוד, שטחי ועמוס בשטיקים
שתי המפלגות שבאמת הדגימו עד כמה אפשר להפגין עליבות במשך המשא ומתן היו ש"ס והבית היהודי, שבמקום להילחם על עניינים מהותיים - נאבקו על אגו ותיקים
קשקושים ומלחמות אגו: התמונה שאולי משקפת הכי טוב את הרמה הירודה של המו"מ הקואליציוני התרחשה ביום שלישי. זה קרה כאשר התיישבו להם בכנסת אנשי יהדות התורה והליכוד לישיבה שהיתה אמורה להיות האחרונה בסדרת הפגישות שקיימו, ולאחריה היו אמורים הצדדים לחתום על ההסכם. זמן קצר לאחר תחילת הישיבה החליטו אנשי יהדות התורה "לפוצץ" אותה ולספר שנוצר כביכול משבר בשיחות.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הכל היה יכול להיות נחמד ואמין, אילולא הצדדים היו חוזרים תוך שעה לשוחח ביניהם, וכמה שעות לאחר מכן כבר הודיעו כי הגיעו להסכמה על כל הסוגיות. בכיר בכנסת הגדיר את זה בצורה הטובה ביותר. "אילו באמת היה משבר אמיתי, לא היה שום צורך בנטישה דרמטית של החדר", הסביר. "הנושא עצמו, עליו מתווכחים, היה מספיק כדי להבהיר שאכן יש בעיה. כשצריך לספר על נטישות, טריקות דלת, ועוד כל מיני פירוטכניקות מסוגים שונים, זה אומר שהכל בסדר ואין כלום".
והאמת, כך גם נראה המו"מ הזה כמעט מהרגע הראשון – שטחי, רדוד, נוגע בעיקר בכיבודים, תפקידים וענייני אגו. במקרה של יהדות התורה זה עוד היה בקטנה. שתי המפלגות שבאמת הדגימו עד כמה אפשר להפגין עליבות במשך חודש וחצי היו ש"ס והבית היהודי. אין צורך להכביר במילים עד כמה היתה שקופה ופתטית ההודעה שהתקבלה השבוע מטעם מפלגת ש"ס, על כך שהמפלגה לא תצטרף לממשלה במידה ולא יוסדר נושא הפטור ממע"מ על מוצרי יסוד. למה עלוב? כי כשברקע מתנהל לו הוויכוח הבלתי נגמר איזה תפקיד יקבל אריה דרעי, ועד כמה מכובד ומרשים הוא יהיה, צריך להיות קצת תלוש כדי לקנות את האגדה כאילו מדובר במחלוקת אידיאולוגית.
שיחקו נמוך. דרעי ובנט
צילום: ליאור מזרחי
מהצד של הבית היהודי ונפתלי בנט ראינו דברים דומים יחסית. אז נכון, מספרים לנו שזה ויכוח על בנייה בירושלים וביהודה ושומרון. מקשקשים לנו שאלו הרפורמות במערכת המשפט ונושא שירותי הדת. אך בסוף זו רק השאלה מי גובר על מי ולמי יש יותר גדול. מה פתאום שניתן לליברמן לקבל את תיק החוץ, כאשר יש לנו יותר מנדטים. לא יעלה על הדעת שנאפשר לדרעי להחזיק בתיק הדתות. תוסיפו לבנט לתואר שר החינוך גם את נושא התפוצות, ואם אפשר גם איזשהי כותרת בעניין השר שאחראי על ירושלים. אלו היו הדרישות וזו היתה רמת השיח. מביך.
ויש עוד דבר אחד שבלט בשיחות האלו, והוא חוזר על עצמו כל פעם מחדש. קוראים לזה מדיניות הליכוד בנושאי דת ומדינה. אין כזו. למרבה הצער גם מעולם לא היתה כזו. וכך נוצר המחזה המגוחך שבו אותה מפלגת שלטון שאפשרה רק לפני חצי שנה לאשר החלטה אחת בנושא הגיור, תאפשר בקרוב להעביר החלטה הפוכה ב- 180 מעלות. אותו ליכוד שחוקק את חוק גיוס החרדים, ינהל בקרוב את הליך החקיקה שמעקר מתוכן את אותו חוק בדיוק.
לליכוד אין אג'נדה בנושא שהוא עקרוני במדינת היהודים – איך מסדירה המדינה את יחסיה עם הדת. ושלא תטעו. כך בדיוק היה קורה לו מפלגת העבודה היתה מרכיבה את הממשלה, ואולי אף גרוע מכך. גם היא נטולת כל עניין ואיכפתיות לנושא. זה לא הופך את זה לפחות עצוב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם