המדינה משלבת את יוצאי אתיופיה לפי קריטריונים מהמאה הקודמת
ממשלת ישראל, שרק לאחרונה אישרה תקציב של 180 מיליון שקל לעידוד עלייה מצרפת, אוקראינה ובלגיה, משאירה את עולי אתיופיה לחיות בתנאים תת אנושיים, בלי לסייע להם להשתלב בחברה
במדינה שהעלייה אליה היא נדבך מרכזי מעצם הגדרת קיומה, מתחולל בתקופה האחרונה משבר חברתי שקשור לעולי אתיופיה ושרוב הציבור לא מודע אליו, וכנראה גם לא ממש מתעניין בו. חמור מכך, גם ההנהגה הפוליטית והממסד של מדינת ישראל מתעלמים ממנו, מכיוון שהמשבר הזה מתרחש רחוק מהעין הציבורית - במרכזי הקליטה.עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- דובר חמאס: "אין מגעים בינינו לבין ישראל"
- הכסף שדורשת יהדות התורה יגיע (גם) אליכם
בשנת 2015 קיימים 23 מרכזי קליטה שהרוב המוחלט המתגורר בהם (כ-80 אחוז) הם עולים מאתיופיה, וזאת, למרות שמספר העולים מאתיופיה בשנים האחרונות קטן ביחס לעולים ממדינות אחרות. עובדה זו מצביעה בבירור על מדיניות שונה של משרד הקליטה ביחס לקליטת העולים מאתיופיה.
לעולים ממדינות אחרות מתאים משרד הקליטה תכניות קליטה מגוונות ולעתים אף מותאמות באופן פרטני לעולה. לעומת זאת, מדיניות הקליטה של יוצאי אתיופיה היא אחידה: קליטה ושהייה במרכזי קליטה ללא אפשרות אחרת. יותר מכך, גם כאשר העולים מצליחים סוף-סוף לצאת לדיור קבע, הם נדרשים לליווי של משרד הקליטה, שקובע היכן יתיישבו.
מנתונים של מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה כי הרוב המוחלט של העולים השוהים במרכזי הקליטה מעל לשנתיים הם עולי אתיופיה. בלי להיכנס לעומק לנתונים סטטיסטיים, מדובר ביותר מ-40 אחוז של עולי אתיופיה, שתקועים במרכזי הקליטה מעבר לשנתיים שהיו אמורים לשהות שם.
הבעיה המרכזית של מדיניות קליטת עולי אתיופיה היא שהנחות היסוד הקיימות ביחס לקליטתם לא השתנו מאלה שהיו לפני שלושה עשורים. אי אפשר להצליח ב"שילוב" העולים מאתיופיה על פי קריטריונים שהיו בתוקף בסוף המאה הקודמת, משום שהמציאות בארץ השתנתה לחלוטין. מדינת ישראל של 2015 מופרטת יותר, סולידרית פחות, מה שמתבטא בחוסר מוחלט של דיור ציבורי ו"סל קליטה" מהמאה הקודמת שאינו עונה על צורכי המציאות הנוכחית.
מדיניות משרד הקליטה מוסיפה עוד נדבך לאי קיומה של אפשרות לאופק תעסוקתי לאלה שיצאו בסופו של דבר לחיים עצמאיים, אם בכלל יתאפשר הדבר ללא מענק משמעותי לרכישת דירה. וכך מוצאים עצמם רבים "תקועים" במרכזי הקליטה שנים רבות. צריך לדעת שמציאות החיים ותנאי המגורים במרכזי הקליטה קשים ביותר, כך שאי אפשר לחשוד שהם אכן מעוניינים להישאר להתגורר בהם, רק שהסיכוי לצאת מהם למציאות טובה יותר כמעט ואינו קיים.
זה כמה חודשים, מתחוללת "דרמה אנושית" הנוגעת לשהותם של עולי אתיופיה המתגוררים במרכזי הקליטה. משרד הקליטה והסוכנות היהודית החולקים אחריות משותפת למרכזי הקליטה החליטו להוציא מהר ככל האפשר ממרכזי הקליטה את אלה המתגוררים בהם מעל לשנתיים. לצורך כך קיבלו רבים מהדיירים הודעות על פינויים ממרכזי הקליטה בלי שיינתנו להם פתרונות אפשריים לדיור ותעסוקה, כדי שיוכלו להסתדר בחוץ.
בתגובה החליטו תושבי מרכזי הקליטה לצאת למאבק לשיפור התנאים שיאפשרו להם להתמודד באופן סביר עם המציאות הישראלית כשיצאו לחיים מחוץ למרכז הקליטה. מטבע הדברים, ומפאת מעמדם החברתי הרעוע של עולים אלה, דרכי המאבק אינן רבות אבל הן היחידות המתאפשרות.
כך נערכו מספר הפגנות במטרה לגייס דעת קהל שתהיה קשובה למצוקותיהם והתקיימו שביתות במספר מרכזי קליטה שכללו יציאה מהמרכז לאוהלי מחאה. בעקבות צעדי המחאה הוחרפו הסנקציות והושמעו איומים על אלה שלקחו בהם חלק. האיומים אפילו כללו הודעות גזעניות בנוסח: "נחזיר אתכם לאתיופיה" או: "נדאג שמבני משפחה שלכם לא יוכלו לעלות לארץ" וכיוצא באלה.
הרשויות שאמורות לטפל בבעיות עולי אתיופיה משליכות את האחריות האחת על רעותה וכך מוצאים את עצמם רבים מהשוהים במרכזי הקליטה חסרי אונים מול סבך הביורוקטיה המקיפה אותם.
ממשלת ישראל, שרק לאחרונה אישרה תקציב של 180 מיליון שקל לתכנית לעידוד עלייה של יהודים מצרפת, אוקראינה ובלגיה משאירה את עולי אתיופיה שכבר נמצאים כאן, לחיות בתנאים תת אנושיים בלי לתת להם פתרון שיאפשר להם באמת להשתלב סוף סוף בחברה הישראלית.
אין ספק שפתרון הבעיות שמעלים העולים השוהים במרכזי הקליטה הוא בהישג יד. הגיע הזמן שתשומת לב ציבורית ומוסדית תוקדש לנושא, כי אם המשבר החברתי הזה לא ייפתר בקרוב הוא עשוי בהחלט לחזק את התחושה של רבים מבני הקהילה של יוצאי אתיופיה שהחברה הישראלית ומוסדותיה מדירים אותם ממנה.
הכותב הוא מנכ"ל ערוץ IETV הישראלי-אתיופי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם